המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל

המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל
한국항공우주연구원

סמליל המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל
בניין המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל
מידע כללי
מדינה	קוריאה הדרומית
תאריך הקמה	10 באוקטובר 1989
מטה מרכזי	Daejeon
תקציב	583 מיליון דולר (2016)
KARI

המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל (בקוריאנית: 한국항공우주연구원, באנגלית: The Korea Aerospace Research Institute, בראשי תיבות: KARI) משמש כמכון מחקר של סוכנות החלל של קוריאה הדרומית: מינהל האוויר והחלל הדרום קוריאני (Korea AeroSpace Administration, בראשי תיבות: KASA). המכון נוסד בשנת 1981 ומתקניו ממוקמים בסמוך לעיר טג'אן.

מספר משגרי לוויינים מפותחים על ידי המכון, ומטרתם לספק לקוריאה כושר שיגור עצמאי של לוויינים קטנים למסלול נמוך סביב כדור הארץ. המשגר, KSLV-1 ביצע את שיגור הבכורה ב-25 באוגוסט 2009 ממרכז החלל נרו. השיגור נכשל כי המשגר לא הצליח להגיע למסלול^[1].

• ניסיון שני לשגר לוויין באמצעות משגר זה נערך ב-10 ביוני 2010. עקב תקלה התפוצץ הטיל כ-137 שניות לאחר ההמראה, ככל הנראה בגלל כשל במנוע השלב השני.
• ניסיון שלישי מוצלח התבצע ב-20 בינואר 2013, ובזכותו הצטרפה קוריאה הדרומית ל"מועדון החלל", קבוצת המדינות בעלות יכולת עצמאית לשיגור לוויינים^[2].

בשנת 2021 החלו שיגורים של משגר נורי שכולו תוכנן ונבנה בקוריאה הדרומית.

קוריאה הדרומית מפעילה מספר לוויינים שפותחו במכון. לוויין תצפית מתקדם שוגר לחלל בשנת 2006 כשהוא נושא מצלמת חלל מתוצרת החברה הישראלית אל-אופ. קוריאה הדרומית מפעילה גם לוויין תקשורת מתקדם המספק שירותי תקשורת אזרחיים וביטחוניים כאחד.

בשנת 2022 שוגרה משימה לכיוון הירח - מקפת דאנורי.

המכון עוסק בפיתוח של כלי טיס בלתי מאוישים מסוגים שונים, ספינות אוויר ומסוקים.

קוריאה הכשירה שני אסטרונאוטים, באמצעות סוכנות החלל של רוסיה. אי סו-יון, אסטרונאוטית קוריאנית, שוגרה לחלל באמצעות חללית סויוז רוסית במשימת סויוז TMA-12 בשנת 2008, והייתה לקוריאנית הראשונה בחלל. באוגוסט 2014, הכריזה קוריאה כי התוכנית מושהת לאחר פרישתה של אי סו-יון מסיבות אישיות^[3].

מיזמי קרן ויקימדיה
דיווחים בוויקיחדשות: קוריאה הדרומית שיגרה לוויין לחלל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל

• אתר האינטרנט הרשמי של המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל (בקוריאנית)
• אתר האינטרנט הרשמי של המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל (באנגלית)

• המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל, ברשת החברתית פייסבוק
• המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל, ברשת החברתית אינסטגרם
• דף הבית של המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל

תוכנית ארטמיס
משימות	לא־מאוישות EFT-1 ‏(2014) • ארטמיס 1 (2022) • פרגרין (2024) • ‏IM-1 ‏(2024) מאוישות ארטמיס 2 (2026) • ארטמיס 3 (2027) • ארטמיס 4 (2028) • ארטמיס 5 (2030)
תשתיות	סוכנויות מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (NASA) • הסוכנות היפנית לחקר החלל (JAXA) • סוכנות החלל האוסטרלית • סוכנות החלל האיטלקית (ASI) • סוכנות החלל האירופית (ESA) • סוכנות החלל הברזילאית (AEB) • סוכנות החלל הבריטית (UKSA) • סוכנות החלל הממלכתית של אוקראינה (SSAU) • סוכנות החלל הקנדית (CSA) • סוכנות החלל של איחוד האמירויות הערביות (UAESA) • סוכנות החלל של לוקסמבורג (LSA) • סוכנות החלל של ניו זילנד • המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל (KARI) • סוכנות החלל הישראלית (ISA) • סוכנות החלל הרומנית (ROSA) • הסוכנות הלאומית למדעי החלל (NSSA) • סוכנות החלל המקסיקנית (AEM) • סוכנות החלל של פולין (POLSA) • המרכז לדימות, חישה ועיבוד מרחוק (CRISP) • מועצת החלל הקולומביאנית (CSC) • המרכז הצרפתי הלאומי לחקר החלל (CNES) • סוכנות החלל של ערב הסעודית (SSC) מתקנים בסיס חיל האוויר ונדנברג • מטווח הטילים וייט סנדס • מרכז בקרת המשימה • מרכז החלל קנדי • נמל החלל קייפ קנוורל משגרים Space Launch System • סטארשיפ • ניו גלן • פאלקון 9 • פאלקון כבד • וולקן קנטאור • אריאן 6 • דלתא 4 כבד רכבי חלל מאוישים אוריון • סטארשיפ HLS • ‏Blue Moon • ‏Lunar Gateway רכבי חלל לא-מאוישים CAPSTONE • ‏Nova-C • פרגרין • VIPER