|
המשבר הכלכלי באיסלנד (2008) המשבר הכלכלי באיסלנד בשנת 2008 הוא סדרה של בעיות מתמשכות בכלכלתה ובמערכת הבנקאות של איסלנד, על רקע המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008. כל שלושת הבנקים הגדולים באיסלנד הולאמו בעקבות המשבר. בפרסומים שונים נאמר שאיסלנד הייתה על סף שמיטת חובות[1]. הרקע לפרוץ המשברשגשוגה הכלכלי של איסלנד החל בשלהי שנות ה-90 עם יישומן של רפורמות כלכליות במדינה על רקע החדרת מדיניות של שוק חופשי, ובמשך עשר שנים היה שיעור הצמיחה הכלכלית באיסלנד מן המהירים באירופה[2]. הכנסות הציבור, שהיו מבוססות על דגה ושוק מניות המבוסס על פנסיה יציבה, איפשרו השקעות איסלנדיות תוך נטילת אשראי בינלאומי. עיקר ההשקעות האיסלנדיות היו בשוקי בריטניה ודנמרק. הבנקים האיסלנדיים היו מגדולי המשקיעים בשווקים אלה, כך בין השאר נרכשו בבריטניה רשתות חנויות אופנה ומזון, חברות ברוקרים ואף קבוצת הכדורגל וסטהאם יונייטד, תוך שהם לווים לצורך כך כספים, בזכות הריבית הגבוהה שהציעו, ונכנסים לחובות כבדים. עקב מדיניות זו הגיע היקף החוב החיצוני של איסלנד בשנת 2008 לשיעור 97 מיליארד דולר, פי חמישה מן התוצר המקומי הגולמי. באותה שעה הסתכמו יתרות מטבע החוץ של הבנק המרכזי של איסלנד רק ב-2.5 מיליארד אירו[3]. זרימת הכספים לבנקים האיסלנדיים, על רקע הריבית הגבוהה שהציעו לחוסכים, בצירוף אינפלציה גבוהה יחסית, בשיעור של 6.8% בשנת 2006 ו-5% בשנת 2007, הביאו קרנות ואנשי כספים בריטיים להשקיע בכתר האיסלנדי, תוך שהם נוטלים לצורך כך הלוואות במדינות שבהן הריבית נמוכה, כגון יפן[4]. עם פרוץ משבר הסאבפריים בארצות הברית, החלו קרנות גידור בריטיות מהמרות במכשירים פיננסיים משוכללים כנגד הבנקים האיסלנדיים, אף שהבנקים האיסלנדיים לא היו חשופים למשבר זה באופן ישיר. הנחת הקרנות הייתה כי לנוכח החוב החיצוני האדיר של הבנקים האיסלנדיים מחד, ולנוכח יתרות מטבע החוץ הזעומות של הבנק המרכזי של איסלנד מנגד, צפויה התמוטטות של אחד משלושת הבנקים האיסלנדיים הגדולים. מדיניות השקעות זו של קרנות הגידור הבריטיות הביאה בשלב ראשון לצניחת שער הכתר האיסלנדי ב-30% ולפניית הבנק המרכזי של איסלנד בבקשה לסיוע חירום של 1.5 מיליארד אירו מן הבנקים של נורווגיה, שוודיה ודנמרק. התפתחויות אלה בישרו את פרוץ המשבר במלוא היקפו. התפתחות המשברהכתר האיסלנדיבשנת 2008 חל פיחות של כ-50% בכתר האיסלנדי לעומת האירו, ואיסלנד ידעה אינפלציה בשיעור של 14%[5]. הבנק המרכזי העלה את שיעור הריבית השנתית עד לרמה של 15.5% בניסיון להתמודד עם האינפלציה הגואה והפיחות בשער הכתר[6]. פיחות זה בשער המטבע הטיל לחץ כבד על הבנקים באיסלנד, אשר תלויים במידה רבה בחוב החיצוני של המדינה. ביום רביעי בלילה, 8 באוקטובר 2008, נטש הבנק המרכזי של איסלנד את ניסיונותיו לתמוך בכתר האיסלנדי המידרדר, לאחר שניסה לייצב את המטבע בשער של 131 כתרים לאירו ביום שני, 6 באוקטובר[7]. למחרת נפל שער הכתר ל-340 כתרים לאירו, ואז הפסיקה הממשלה את המסחר במטבע זר[8]. מערכת הבנקאות ביום ה-29 בספטמבר 2008 הולאם בנק גליטניר, השלישי בגודלו במדינה, כאשר 75% ממניותיו נרכשו על ידי המדינה במחיר של 600 מיליון אירו[9][10]. בעת המהלך לרכישת הבנק הכריזה ממשלת איסלנד כי אין בכוונתה להחזיק בשליטה בבנק לאורך זמן, וכי היא מצפה כי הבנק ימשיך לשרת את לקוחותיו באופן רגיל. על פי הודעת הממשלה, הבנק היה נאלץ לחדול מלהתקיים בתוך שבועות אחדים לולא הייתה ממשלת איסלנד מתערבת ומזרימה לו כספים[11]. ב-7 באוקטובר 2008 הלאימה ממשלת איסלנד, באמצעות הרשות הפיננסית המפקחת של איסלנד, את בנק לנדסבנקי (Landsbanki), הבנק השני בגודלו באיסלנד, מכוח חקיקת חירום בפרלמנט האיסלנדי[12]. על פי הערכות היו בבנק למעלה מ-200,000 חשבונות של יחידים וארגונים בריטיים, אשר הוקפאו מיד עם הלאמת הבנק[13]. הודעה שפורסמה מטעם הרשות הפיננסית המפקחת קבעה כי כל סניפיו המקומיים של הבנק, מכונות הכספומט ושרותי הבנקאות באינטרנט ימשיכו לפעול באופן רגיל, וכי כל הפיקדונות המקומיים (להבדיל מפיקדונות זרים) מובטחים באופן מלא. ב-8 באוקטובר 2008 הודיע ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון כי ממשלת בריטניה תנקוט בצעדים משפטיים כנגד איסלנד, אשר ממשלתה הודיעה כי אין בכוונתה לפצות למעלה מ-300,000 בעלי פיקדונות בריטיים בבנקים איסלנדיים לאחר הלאמת בנק לנדסבנקי, אשר העניק שרותי בנקאות באינטרנט תחת המותג "איססייב"[14]. שר האוצר של בריטניה אליסטר דרלינג הכריז כי ממשלת בריטניה תבטח את הפיקדונות הבריטיים, שערכם על פי הערכות הוא כ-4 מיליארד ליש"ט[15]. תחת צו של משרד האוצר הבריטי, אשר ניתן ביום 8 באוקטובר 2008, הוקפאו בבריטניה נכסים של בנק לנדסבנקי, נכסים השייכים לבנק המרכזי של איסלנד וכן נכסים של ממשלת איסלנד הקשורים לבנק לנדסבנקי[16]. הצו להקפאת נכסי הבנק וממשלת איסלנד בבריטניה ניתן מכוח שני חוקים בריטיים: החוק נגד טרור והחוק לביטחון ומניעת פשיעה משנת 2001[17][18]. למחרת, ב-9 באוקטובר, הודיע ראש ממשלת איסלנד גייר הארדה במסיבת עיתונאים כי ממשלת איסלנד נזעמת לנוכח הצעדים שנקטה ממשלת בריטניה מכוח חוק למניעת טרור וכינה זאת כ"מעשה לא ידידותי"[19]. ב-9 באוקטובר 2008 הלאימה ממשלת איסלנד באמצעות הרשות הפיננסית המפקחת את הבנק הגדול במדינה, בנק קאופתינג, לאחר שכל מועצת המנהלים של הבנק התפטרה[20]. צעד זה נעשה מיד לאחר שממשלת בריטניה תפסה שליטה על פעולות הבנק בבריטניה, אשר נעשו באמצעות מותג הבנקאות באינטרנט של הבנק "קאופתינג אדג'" (Kaupthing Edge)[21]. בנק קאופתינג, באמצעות שרותי הבנקאות באינטרנט, ניהל בבריטניה כ-160,000 חשבונות פיקדון ובהם למעלה מ-2.5 מיליארד ליש"ט. ב-9 באוקטובר אף הפסיקה ממשלת איסלנד למשך יומיים את כל המסחר בבורסה האיסלנדית לניירות ערך בניסיון למנוע המשך התפשטות החרדה בשווקים הפיננסים של המדינה "עקב תנאי שוק חריגים"[22]. ב-14 באוקטובר נפתחה מחדש הבורסה ברייקיאוויק, ומדד המניות המובילות נפל בשיעור 76% ביום מסחר בודד[23]. השפעות נוספות של המשבר באיסלנדהשפעותיו של המשבר הכלכלי באיסלנד על חיי המסחר והאזרחים מרחיקות לכת בגלל היחס שבין גודלם האדיר של הבנקים שקרסו לעומת מספר תושביה וכלכלתה של איסלנד. בנק לנדסבנקי אשר קרס יאורגן מחדש כבנק ממשלתי בשם "לנדסבנקי החדש" (איסלנדית: Nýi Landsbanki). ברה-ארגון יקוצצו כ-500 משרות ממצבת העובדים של הבנק אשר עמדה על 1,500 משרות[24]. השינוי יביא לעלייה משמעותית בשיעור האבטלה באיסלנד, לאור העובדה כי בחודש אוגוסט 2008 נרשמו בה רק 2,136 מבקשי עבודה והיו רק 495 משרות פנויות[25]. גם חברות איסלנדיות שאינן בענף הבנקאות הושפעו מידית מן המשבר. מיד לאחר פרוץ המשבר נרשמה ירידה חדה בביקוש לטיסות פנים בחברת התעופה האיסלנדית אייסלנדאייר. אולם דובר חברת התעופה טען כי החברה מקווה לעלייה בתנועת הנוסעים הבינלאומית, הודות להיחלשות הכתר האיסלנדי[26]. כמו כן, אחד מעיתוני הבוקר של איסלנד, Morgunblaðið, הודיע כי יקצץ משרות ויפסיק את פרסום העיתון 24 stubsir. כתוצאה מכך יאבדו כ-20 משרות. המשבר הכלכלי אף הביא לאגירת מזון של התושבים באיסלנד עקב חשש שלהם מאי יכולת של המדינה לייבא מזון[27]. חשבונות זרים בבנקים איסלנדייםב-9 באוקטובר 2008, עם התפתחות המשבר הכלכלי באיסלנד, הסתבר כי למעלה מ-760 מיליון ליש"ט במזומן של רשויות מקומיות בבריטניה מופקדים בחשבונות בבנקים איסלנדיים. נציגי הרשויות פנו למשרד האוצר הבריטי במאמץ להבטיח כי ממשלת בריטניה תבטיח פיקדונות אלה בדומה לדרך שבה הודיע כי הממשלה תבטיח את פיקדונותיהם של אזרחי בריטניה בעלי חשבונות פרטיים בבנקים האיסלנדיים שהולאמו. התאחדות השלטון המקומי הבריטי הודיעה לציבור כי אין סכנה לפגיעה בשירותים הציבוריים עקב משבר נזילות ברשויות המקומיות. מבין הרשויות המקומיות הבריטיות, זו של מחוז קנט היא בעלת הפיקדון הגדול ביותר בבנקים איסלנדיים, בגובה של כ-50 מיליון ליש"ט. רשות התחבורה הממשלתית של לונדון (Transport for London), האחראית לתאום וניהול שרותי התחבורה הציבורית בלונדון, הפקידה 40 מיליון ליש"ט בבנקים באיסלנד. בין הארגונים הנוספים להם חשבונות באיסלנד נמצאים עמותות צדקה ואוניברסיטאות. ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון גינה את סירובה של איסלנד להבטיח את הפיקדונות של לקוחות בריטיים בבנקים איסלנדיים וכינה את ההחלטה "בלתי מקובלת לחלוטין... ולמעשה בלתי חוקית" וכי הפיקוח על הבנקים באיסלנד כשל בחובתו "לא רק כלפי אזרחי איסלנד, אלא אף כלפי אזרחי בריטניה."[28] ב-11 באוקטובר הוכרז על השגת הסכם בין ממשלות איסלנד והולנד על גורל חסכונותיהם של כ-120,000 אזרחים הולנדיים בבנקים איסלנדיים, בעיקר בבנק איססייב שהיה בבעלות בנק לנדסבנקי. על פי ההסכם תשיב ממשלת איסלנד לחוסכים סכום מרבי של 20,887 אירו בכל חשבון חיסכון, מתוך כספים שתלווה מן הממשלה ההולנדית. על פי הערכות הסכום הכולל של חסכונות אזרחים הולנדיים בבנק האיסלנדי הוא כ-1.7 מיליארד אירו[29]. התמודדות עם המשברבנובמבר 2008 נחתם הסכם למתן הלוואה בשווי 6 מיליארד דולר לחילוץ הכלכלה האיסלנדית, על ידי קרן המטבע הבינלאומית ומדינות נוספות[30]. הבנקים האיסלנדים, שהיו חייבים לנושיהם כ-85 מיליארד אירו, פוצלו ליחידות מקומיות, בנקים חדשים שאפשרו למערכת הפיננסית להמשיך להתנהל, ואילו ההתחייבויות החיצוניות שלהם, בבריטניה ובסקנדינביה, נשארו במסגרת הבנקים המקוריים פושטי הרגל[31]. ביולי 2009 ממשלת איסלנד הודיעה על הזרמה של 1.5 מיליארד אירו למגזר הבנקאות, וחשפה עסקה להעברת השליטה על שניים מהבנקים החדשים שהקימה במדינה לנושים זרים[32]. בדצמבר 2010 ממשלות בריטניה ואיסלנד הגיעו להסכם בנוגע להחזר הלוואה בסך 2.3 מיליארד ליש"ט שמשרד האוצר הבריטי העניק לאיסלנד בזמן המשבר. ההלוואה ניתנה לאיסלנד על מנת להבטיח את השבת פקדונות הלקוחות הבריטים בבנק המקוון אייס-סייב (Icesave) שקרס לאחר התמוטטות ליהמן ברדרס ב-2008[33]. השלכות פוליטיותהציבור האיסלנדי ראה במפלגת השלטון, "מפלגת העצמאות" הימנית אחראית לקריסת הכלכלה. המשבר גרר הפגנות סוערות, שהובילו לנפילת הממשלה ולמינוי ממשלת מעבר בפברואר 2009. בבחירות שנערכו ב-25 באפריל התחולל מהפך שלטוני, והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית, בראשות יוהנה סיגורדרדוטיר, עלתה לשלטון לראשונה בתולדותיה, בשותפות עם מפלגת הירוקים[34]. ב-6 במרץ 2010 נערך משאל עם על הצעת החוק לפיה ישולמו למשקיעים בריטים והולנדים 5.3 מיליארד דולר שהפסידו משקיעים אלה בקריסת הבנקים האיסלנדים (3.5 מיליארד לבריטניה ו-1.8 מיליארד דולר להולנד)[35]. 93% מהמצביעים התנגדו להסכם[36]. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
