הנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית

הנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית
President pro tempore of the United States Senate

איוש נוכחי	צ'אק גראסלי
תאריך כניסה לתפקיד	3 בינואר 2025
דרכי מינוי	בחירה בידי הסנאט
תחום שיפוט	ארצות הברית ארצות הברית
מושב המשרה	הקפיטול
משך כהונה קצוב	ללא הגבלת זמן
ייסוד המשרה	6 באפריל 1789
איוש ראשון	ג'ון לנגדון
אתר רשמי

הנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית (באנגלית: President pro tempore of the United States Senate) הוא תפקיד בסנאט של ארצות הברית שממלא אחד הסנאטורים המכהנים. על פי המסורת, בתפקיד זה מכהן הסנאטור הוותיק ביותר מסיעת הרוב.

מינואר 2025 מכהן בתפקיד הנשיא הזמני צ'אק גראסלי, סנאטור מאיווה, חבר המפלגה הרפובליקנית. זוהי תקופת כהונתו השנייה לאחר שכיהן בתפקיד גם במהלך הקונגרס ה-116.

מימי ג'ון אדמס בשנת 1789 ועד ריצ'רד ניקסון בשנות ה-50, ניהול ישיבות הסנאט היה האחריות המרכזית של סגן הנשיא.

במאה ה-18 וה-19, כאשר סגני הנשיא ניהלו באופן שגרתי את ישיבות הסנאט, הסנאט ראה צורך לבחור ב-הנשיא הזמני של הסנאט רק לתקופות שבהן סגן הנשיא היה חולה או נעדר מסיבה אחרת. כתוצאה מכך, הסנאט בחר לעיתים קרובות במספר President pro tempore במהלך מושב יחיד. בתקופות אחרות, כאשר תפקיד סגן הנשיא היה פנוי ולא הייתה דרך למלא את המשרה, נשיאים זמניים שירתו לתקופות ממושכות יותר.

בשנת 1890 החליט הסנאט שנשיאי הסנאט הזמניים ייבחרו לא רק לתקופות היעדרות של סגן הנשיא, אלא ימשיכו לכהן במשרה עד לבחירת נשיא זמני אחר. מאז 1890, פרט למקרה אחד, כל נשיאי הסנאט הזמניים כיהנו בתפקידם עד שפרשו, נפטרו, או איבדו את הרוב של מפלגתם. המשפט הראשון בכלל הראשון של כללי הסנאט קובע כי ה-President pro tempore יכהן "כל עוד הדבר יוסכם על ידי הסנאט ועד לבחירתו של אחר או עד לסיום כהונתו כסנאטור".^[1]

תפקיד הנשיא הזמני של הסנאט השתנה רבות במהלך המאות האחרונות. מאז 1816, נשיאי הסנאט הזמניים קיבלו שכר גבוה יותר מזה של סנאטורים רגילים. לתקופה מסוימת, הם השתכרו בשיעור זהה לזה של סגן הנשיא. מאז מרץ 1969, שכרם שווה לזה של מנהיגי הרוב והמיעוט בסנאט.

במאה ה-19 המוקדמת, נשיאי הסנאט הזמניים מינו חברים לוועדות הקבועות של הסנאט. מאז 1820, הוענק להם הכוח למנות סנאטורים אחרים שימלאו את תפקיד יושב הראש בהיעדרם. כיום, נוהגים נשיאי הסנאט הזמניים לבקש מחברי סיעת הרוב החדשים לנהל את ישיבות הסנאט, דבר שמסייע להם להכיר את כללי העבודה והנוהלים של הסנאט.

בחירת סנאטור לתפקיד הנשיא הזמני של הסנאט נחשבת לאחד הכיבודים הגבוהים ביותר שהסנאט מעניק. לאורך ההיסטוריה, התפקיד ניתן לקבוצת סנאטורים בולטים ובעלי השפעה.^[1]

במשך רוב ההיסטוריה של האומה, הנשיא הזמני של הסנאט נכלל בסדר הירושה לנשיאות. לפי חוק הירושה לנשיאות משנת 1792, אם תפקידיהם של הנשיא וסגן הנשיא יתפנו, הנשיא הזמני של הסנאט יירש את הנשיאות, ולאחריו יושב ראש בית הנבחרים. סדר זה נשאר בתוקף עד 1886.

ב-1886, בעקבות סוגיות הקשורות לפערים במינוי הנשיא הזמני של הסנאט, הוחלט להוציא את התפקיד מסדר הירושה לנשיאות ולהותיר את מזכיר המדינה ואת שאר חברי הקבינט, שאינם נבחרי ציבור, כמי שיורשים את הנשיאות.

בשנת 1947, בעקבות המלצת הנשיא הארי טרומן, שונה החוק מחדש. סדר הירושה לנשיאות הוחזר לכולל את יושב ראש בית הנבחרים והנשיא הזמני של הסנאט, כאשר הפעם יושב ראש בית הנבחרים הוצב לפני נשיא הסנאט הזמני. טרומן טען כי יש להעדיף נבחרי ציבור שנבחרו ישירות על ידי העם למלא את מקומו של הנשיא במקרה הצורך.^[1]

כיום, הנשיא הזמני של הסנאט ממשיך להיות השני בסדר הירושה לנשיאות אחרי יושב ראש בית הנבחרים, ולאחריהם מזכיר המדינה ושאר חברי הקבינט, לפי סדר יצירת המשרדים שלהם.^[1]

• משמש כיושב ראש הסנאט כאשר סגן הנשיא אינו נוכח. תפקיד זה כולל ניהול הדיונים, שמירה על סדר והבטחת תקינות ההליכים.
• למנות סנאטורים מחליפים לנהל את ישיבות הסנאט בהיעדרו.
• השלישי בסדר הירושה לנשיאות ארצות הברית, אחרי סגן הנשיא ויושב ראש בית הנבחרים.
• משתתף באירועים רשמיים, כולל חתימות על חוקים והכרזות המועברות לנשיא ארצות הברית.
• ממלא תפקיד במינוי חברי סנאט לוועדות או למשרות מיוחדות.
• ממלא תפקידים מסוימים הקשורים לניהול ולהליכי חקיקה, כמו הפעלת סמכויות אדמיניסטרטיביות במשרד הסנאט.

מדיה וקבצים בנושא הנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של הנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית (באנגלית)
• הנשיא הזמני, באתר הרשמי של הסנאט