הרסוולגבמיתולוגיה הנורדית, הְרֵסוֶולג (בנורדית עתיקה: Hræsvelgr "בולע גופות"[1]) הוא ענק בעל דמות נשר. הרסוולג מוזכר באדה הפואטית ובאדה הפרוזאית, אשר מתארות אותו כמקור של הרוח. אזכורים באדותאדה פואטיתבאדה הפואטית, הרסוולג מוזכר בשיר "הבלדה של ואפת'רודניר", שנכתב במקור לפני התנצרות סקנדינביה ואיסלנד במאה ה-10. בשיר, האל אודין והענק ואפת'רודניר בוחנים כל אחד את חכמת השני באמצעות שאלת שאלות. תשע השאלות הראשונות של אודין מתעסקות בהיווצרות היקום.[1] שאלתו התשיעית היא:[2]
ואפת'רודניר משיב לו:[2]
אדה פרוזאיתבאדה הפרוזאית, שנכתבה במאה ה-13 על ידי סנורי סטורלוסון, הרסוולג מופיע בפרק "ההטעיה של גילבי", כאשר גילבי (שמכנה את עצמו בשם גאנגלרי), שואל את האר ("גבוה") מהיכן באה הרוח. גאנגלרי מוסיף שהרוח היא כזו חזקה שהיא מניעה ימים גדולים ומעוררת שרפות, אך למרות עצמתה היא בלתי נראית. הוא מסיק מכך שהיא נוצרת באורח פלא. האר משיב לו: "אני יכול לענות לך על זה בקלות. בקצה הצפוני של הרקיע יושב ענק בשם הרסוולג. יש לו צורה של נשר. וכשהוא מתחיל לעופף רוחות מופיעות תחת כנפיו." האר מצטט שירה אשר זהה לתשובתו של ואפת'רודניר לאודין באדה הפואטית.[3] סנורי, שחי שנים רבות לאחר התנצרות עמו, הכיר את "הבלדה של ואפת'רודניר", וציטט את השיר, ומשם מקור הבית אשר האר מצטט ב"הטעיה של גילבי".[1] הערות שוליים
|