|
הרפתקאותיו של רבי יעקב
הרפתקאותיו של רבי יעקב (בצרפתית – Les Aventures de Rabbi Jacob) הופץ בישראל גם בשם הקצר רבי יעקב הוא סרט קומדיה צרפתי, בבימויו של ז'ראר אורי ובכיכובו של לואי דה פינס שיצא לאקרנים בשנת 1973. הסרט עוסק בצרפתי גזען וצר אופקים, הנאלץ להתחפש לרב ולהתערות בקהילה היהודית בפריז. הסרט היה מועמד לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית "הסרט הזר הטוב ביותר". הסרט דובר צרפתית, אך כולל גם סצנות ושורות באנגלית, ערבית, עברית וביידיש. עלילהרבי יעקב (מרסל דליו) הוא מנהיג של קהילה חסידית בניו יורק. עם פתיחת הסרט הוא נפרד ממשפחתו ומקהילתו, ומכריז כי הוא שב לפריז אותה עזב לפני עשרות שנים, על מנת להשתתף בבר המצווה של אחיינו דוד. בפריז, מגיע מוחמד לארבי סלימאן (קלוד ז'ירו) אל קפה דה מגו (Les Deux Magots), שנחשב מקום מפגש לאינטלקטואלים ולגולים מרחבי העולם. סלימאן הוא מנהיג גולה של מדינה ערבית, שהסרט אינו נוקב בשמה. סלימאן מאוים על ידי אדם בשם קולונל פארס, והוא נמלט אל הרחוב דרך חלון השירותים. בסמטה ממתינים לו שני אנשים, המכים בו, מכניסים אותו לארגז, ואת הארגז למכונית. באותו הזמן, באזור כפרי נידח, נוסע התעשיין ויקטור פיבר (לואי דה פינס) בחזרה מחופשה ברכב שעל גגו סירה. פיבר ממהר לחתונת בתו אנטואנט (מיו מיו), האמורה להתרחש ביום שלמחרת. אשתו, ז'רמן, ממריצה אותו בטלפון, כי יגיע בזמן. עקב תאונה נוחת הרכב בלב נהר על גגו, אליו מחוברת סירה הפוכה. נהגו של דה פינס, סלומון, מסרב לסייע לו, שכן סלומון הוא יהודי, והשבת בה אסור לו לעבוד נכנסה. פיבר, שמסתבר שהוא גזען, השונא יהודים, כהי עור, וכל מי שאינו צרפתי וקתולי כמותו, מפטר את סלומון, ויוצא לדרכו לחפש עזרה. פיבר מגיע למפעל נטוש למסטיק. הוא רואה במפעל את פארס ועוזריו מענים את סלימאן, ועומדים להוציאו להורג. הוא מנסה להזעיק עזרה, אך מצליח לעורר את תשומת לב החוטפים, היוצאים אחריו במרדף. סלימאן מצליח להשתחרר, חוטף את אקדחו של אחד החוטפים, ונמלט ביחד עם פיבר אל הסירה. בחילופי האש בין הצדדים נהרגים שניים מהחוטפים. לאחר מכן מגיע אל הזירה המפקח אנדריאני, המוצא את הגופות ומסיק כי פיבר הוא טרוריסט מסוכן, וכי הוא שאשם בהרג. סלימאן מודיע לפיבר כי הוא, סלימאן, חייב לחזור למולדתו על מנת למגר את אויביו ולהיות לראש הממשלה, וכי פיבר חייב להתלוות אליו כבן ערובה. השניים מגיעים לנמל התעופה אורלי. בדרך מתקשרת ז'רמן לפיבר, ובלחצו של סלימאן המאיים עליו באקדח מודיע לה פיבר כי הוא עזב אותה לטובת השכנה תרז לה-דוק, וכי הוא בורח לחוץ לארץ. ז'רמן ממהרת לשדה התעופה על מנת למנוע מבעלה להימלט עם השכנה.  בשדה התעופה קוראת ז'רמן לפיבר בכריזה. את הקריאה שומע קולונל פארס המחפש את פיבר, וכן המפקח אנדריאני. מתפתח מרדף במהלכו נכנסים פיבר וסלימאן לשירותי הגברים על מנת להימלט מהמשטרה ומרודפיהם. בשירותי הגברים הם פוגשים בזוג חסידים. פיבר וסלימאן מאיימים על החסידים באקדח, ומחליפים עמם את בגדיהם. כאשר יוצאים פיבר וסלימאן המחופשים לחסידים, מקבלים את פניהם בני משפחתו של רבי יעקב, הבטוחים כי פיבר הוא רבי יעקב שהגיע מניו יורק. סלימאן מכונה בפיהם "רבי זליגמן". הם נלקחים אל רחוב רוזייר (Rue des Rosiers) בשכונת המארה באזור המכונה ה"פלעצל", הרובע ההיסטורי של יהודי פריז. פיבר המחופש לרבי יעקב מברך את הקהל (בתחילה הוא מצטלב, אך לאחר מכן סלימאן נוזף בו והוא מאמץ גינונים של אדמו"ר חסידי), ואף יוצא בריקוד. נהגו, סלומון, מזהה אותו, אך לאחר שהוא מבטיח לו כי יחזירו לעבודה ויכפיל את שכרו, הוא מוכן שלא להסגירו. סלימאן, המכונה "רבי זליגמן" חושף בפני השדכנית כי יש לו חולשה לאדומות שער וזו משדכת אותו לנערה יהודייה בשם חנה. בינתיים, עצרה המשטרה את רבי יעקב האמיתי בחשד שהוא פיבר, אך לאחר שהסתבר כי זקנו אמיתי, ואינו נתלש כשמושכים אותו, המשטרה משחררת אותו, ואנדריאני יוצא אל הרובע היהודי, על מנת לאתר שם את פיבר. ז'רמן נחטפה על ידי פארס, ומשפיבר מתקשר אליה, היא נאלצת לספר לחוטפים כי הוא ברובע היהודי. גם פארס יוצא לשם. תרז מצליחה להזהיר את סלומון כי שלושת החוטפים בדרך אל פיבר. בדרך למקום נמצאים גם רבי יעקב האמיתי ועוזרו. כאשר מגיעים המפקח אנדריאני ואנשיו ראשונים אל בית הכנסת בו נערכת הבר מצווה, אותה מנהל פיבר, הוא רבי יעקב המזויף, סבור סלומון כי המדובר ברוצחים, ומזהיר את באי בית הכנסת בעברית כי הם רוצחים. הם ממלטים את פיבר וסלימאן, ומכים באנדריאני מכות נמרצות. בינתיים מגיע רבי יעקב אל הרחוב, אך נחטף על ידי פארס הסבור כי הוא פיבר. סלומון נותן לסלימאן ולפיבר את האופנוע שלו, והשניים נפרדים בלחיצת יד סמלית, המהווה את אחד משיאי הסרט, המטיף לאחווה בין יהודים וערבים. פיבר משכנע את סלומון כי הם צריכים להגיע לחתונת בתו של פיבר המתרחשת בבניין האינווליד. הם שועטים על האופנוע לאורך רחוב ריבולי, ובדרכם הם נפגשים בפארס ואנשיו, החוטפים אותם ומכניסים אותם למכוניתם. פארס מתכוון לירות בסלימאן, אך אז מגיעה שיחת טלפון משר החוץ של צרפת, המודיע כי אירעה הפיכה נוספת במדינה, וכי סלימאן הוא עתה הנשיא. פארס מתחנן על חייו, ומקבל מחילה. המכונית בה נוסעים פארס ואנשיו, רבי יעקב ועוזרו, פיבר וסלימאן, מגיעה אל בניין האינווליד, שם נערכת חתונתה של אנטואנט, לבן של חייל מעוטר ממלחמת העולם השנייה. במקום מתקיים מסדר בו מקבל שר החוץ את פניו של סלימאן, שהוכרז לנשיא. אל המקום מגיע המפקח אנדריאני המנסה לעצור את פיבר וסלימאן, אך ננזף על ידי השר. משפחתו של החתן אינה רואה בעין יפה את חבורת החסידים והערבים עמם הגיע אבי הכלה, פיבר, אל החתונה, והצדדים רבים. שר החוץ הצרפתי הגיע במסוק, שהרוח ממנו העיפה את ההינומה של הכלה. כאשר עפה ההינומה מסתבר שלאנטואנט שער ארוך ואדום. סלימאן מתאהב בה מיד, והשניים יוצאים במסוק אל ארצו של סלימאן, בה הוא אמור לשמש כנשיא. הדמויות
עליית הסרט לאקרנים והאירועים הקשורים בומספר ימים לאחר יציאת הסרט אל האקרנים בספטמבר 1973, פרצה מלחמת יום הכיפורים. במאי הסרט, ז'ראר אוּרי, חשש כי ייאמר עליו כי הוא משתמש במלחמה שפרצה, כשפריז הייתה מוצפת בכרזות המראות את לואי דה פינס בלבוש חרדי, לצורך קידום יחסי ציבור לסרטו. ב-18 באוקטובר 1973, יום הקרנת הבכורה של הסרט, חטפה דניאל קְרָוֵון, אשתו השנייה של המפיק היהודי–צרפתי ז'ורז' קְרָוֵון (אנ') שגם הפיץ את הסרט, מטוס בואינג 727 שהיה בטיסה פנימית של אייר פראנס מפריז לניס. קְרָוֵון הייתה כפי הנראה צעירה מעורערת בנפשה, ודרשה כי הפצת הסרט תיאסר, בטענה כי הוא משקף את יחסה החיובי של צרפת, "המשועבדת לכסף", לישראל, וכי הוא אינו פרו פלסטיני. חמושה ברובה 0.22 ואקדח מזויף, היא דרשה שהמטוס ינחת במריניאן (אנ') לתדלוק וימשיך משם לקהיר. לאחר שהסכימה לשחרר את 112 הנוסעים, נורתה קרוון בראש ובחזה במהלך חילופי אש ומתה באמבולנס שפינה אותה לבית חולים.[1] למרות הטרגדיות שליוו את יציאתו לאקרנים, התקבל הסרט בהצלחה בצרפת ומחוצה לה, והפך לסרט פולחן. היה זה הסרט הצרפתי המצליח ביותר בשנת 1973, וצפו בו 7.3 מיליון צופים בצרפת בלבד.[2] בשנת 1975 היה הסרט מועמד לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר, אך הפסיד לסרטו של אינגמר ברגמן "תמונות מחיי נישואין". הסרט נחשב לסרט בעל ראייה חברתית, המתייחס ליחסי יהודים וערבים, ולגזענות, באופן ישיר, ומבטא מסר של הבנה וסובלנות. שיר הנושאמנגינת הנושא לסרט, המופיעה בפתיחת הסרט ובסיומו, וכן בסצינות רבות, לרבות סצנת המרדף ברח' ריבולי על גבי האופנוע, הולחנה על ידי המלחין ולדימיר קוסמה. קוסמה, יליד בוקרשט, כתב מנגינה קצבית ומהירה, שהיא שילוב של פופ צרפתי משנות ה-70 עם מוזיקה חסידית בעל נגיעות מזרח אירופיות. המנגינה הייתה ללהיט במדינת ישראל בשנות ה-70 והושמעה פעמים רבות ברדיו ובטלוויזיה. היא שימשה את הערוץ הראשון במספר תשדירים, לרבות המשדר ההיסטורי של הבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977, ומספר מערכות בחירות שלאחר מכן. בשנת 1992 הקליטה להקת טיפקס חידוש לנעימה בתקליטה "שביל קליפות הגרעינים". בשיר זה נעשה שימוש בסרט הישראלי "בוא נפוצץ מליון", שיצא לאקרנים בשנת 1977. קישורים חיצוניים
הערות שוליים |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
