התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית

התיקון הארבעה עשר לחוקת ארצות הברית (באנגלית: Fourteenth Amendment) הוא תיקון לחוקת ארצות הברית, שאושר בשנת 1868, לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית, ומאגד מספר עניינים שעלו לדיון בעקבות המלחמה. המפורסם בענייני התיקון ה-14 לחוקה הוא האיסור על מדינות ארצות הברית למנוע זכות הצבעה מאזרחי ארצות הברית (הגברים) או לפגוע בזכויות של בני אדם כלשהם, במטרה למנוע אפליה של השחורים.

במהלך השנים התפתחו במדינות הדרום דרכים שונות לעקוף את התיקון ה-14 לחוקה, ורק כ-100 שנה לאחר מלחמת האזרחים שימש התיקון הארבעה עשר בחיסול האפליה של השחורים, בין השאר בקביעת בית המשפט העליון של ארצות הברית שההפרדה הגזעית אינה חוקית, בפסק דין בראון נגד מועצת החינוך.

תוכן התיקון

מקור

Section 1. All persons born or naturalized in the United States, and subject to the jurisdiction thereof, are citizens of the United States and of the State wherein they reside.
No State shall make or enforce any law which shall abridge the privileges or immunities of citizens of the United States; nor shall any State deprive any person of life, liberty, or property, without due process of law; nor deny to any person within its jurisdiction the equal protection of the laws.

Section 2. Representatives shall be apportioned among the several States according to their respective numbers, counting the whole number of persons in each State, excluding Indians not taxed.
But when the right to vote at any election for the choice of electors for President and Vice President of the United States, Representatives in Congress, the Executive and Judicial officers of a State, or the members of the Legislature thereof, is denied to any of the male inhabitants of such State, being twenty-one years of age, and citizens of the United States, or in any way abridged, except for participation in rebellion, or other crime, the basis of representation therein shall be reduced in the proportion which the number of such male citizens shall bear to the whole number of male citizens twenty-one years of age in such State.

Section 3. No person shall be a Senator or Representative in Congress, or elector of President and Vice President, or hold any office, civil or military, under the United States, or under any State, who, having previously taken an oath, as a member of Congress, or as an officer of the United States, or as a member of any State legislature, or as an executive or judicial officer of any State, to support the Constitution of the United States, shall have engaged in insurrection or rebellion against the same, or given aid or comfort to the enemies thereof. But Congress may by a vote of two-thirds of each House, remove such disability.

Section 4. The validity of the public debt of the United States, authorized by law, including debts incurred for payment of pensions and bounties for services in suppressing insurrection or rebellion, shall not be questioned.
But neither the United States nor any State shall assume or pay any debt or obligation incurred in aid of insurrection or rebellion against the United States, or any claim for the loss or emancipation of any slave; but all such debts, obligations and claims shall be held illegal and void.

Section 5. The Congress shall have power to enforce, by appropriate legislation, the provisions of this article.

תרגום

חלק 1. כל אדם שנולד או התאזרח בארצות הברית, ונתון תחת תחום שיפוטה, הוא אזרח ארצות הברית והמדינה שבה הוא גר. לא תחוקק אף מדינה ולא תאכוף חוק שיגביל את הזכויות ואת החסינות של אזרחי ארצות הברית; ואף מדינה לא תשלול מאדם את חייו, חירותו או קניינו, בלי הליך משפטי נאות; ולא תשלול מאף אדם שבתחום שיפוטה הגנה שווה על ידי החוקים.

חלק 2. מספרם של הנבחרים יוקצה למדינות השונות, ביחס לגודל אוכלוסייתן, שיחושב לפי מניין כל האנשים בכל מדינה, להוציא אינדיאנים שלא נגבה מהם מס. אבל כאשר זכות ההצבעה בבחירת אלקטורים לנשיא ולסגן הנשיא של ארצות הברית, לצירים בקונגרס, למשרות של הרשות המבצעת או השופטת של מדינה או לנציגים בבית המחוקקים שלה, נשללת מתושבים זכרים כלשהם של מדינה כזו, במלאת להם 21 שנים והם אזרחי ארצות הברית, או כאשר מוגבלת זכות בחירה זו, בכל דרך שהיא, להוציא מקרי השתתפות במרד, או פשע אחר, יצומצם בסיס הייצוג של אותה מדינה ביחס ישר למספר האזרחים הזכרים הללו בתוך כלל האזרחים הזכרים שמלאו להם 21 שנים באותה מדינה.

חלק 3. לא יהיה אדם סנאטור או נציג בקונגרס, או אלקטור של נשיא וסגן נשיא, ולא יכהן במשרה אזרחית או צבאית, בארצות הברית או בכל מדינה ממדינותיה, אם לאחר שנשבע בעבר לקיים את חוקת ארצות הברית, בהיותו חבר קונגרס, או נושא משרה של ארצות הברית, או חבר בבית המחוקקים של אחת המדינות, או נושא משרה של הרשות המבצעת או השופטת של מדינה כלשהי, היה מעורב בהתקוממות או במרד נגד ארצות הברית, או אם נתן סיוע וסעד לאויביה. אולם הקונגרס רשאי להסיר מכשול זה, בהצבעה של שני שלישים בכל אחד משני הבתים.

חלק 4. לא יוטל בספק תוקפו של החוב הציבורי של ארצות הברית, שאושר בחוק, לרבות חובות שנבעו מתשלום גמלאות או מענקים תמורת שירותים שניתנו בדיכוי התקוממות ומרד. אבל ארצות הברית, וכל מדינה ממדינותיה, לא יטלו על עצמן ולא יפרעו כל חוב או התחייבות שמקורם בסיוע להתקוממות או למרד נגד ארצות הברית, או כל תביעה בשל אובדן עבד או שחרורו; וכל החובות, ההתחייבויות והתביעות הללו ייחשבו מנוגדים לחוק, בטלים ומבוטלים.

חלק 5. בסמכותו של הקונגרס לאכוף את האמור בסעיף זה בחקיקה מתאימה.