|
התנועה לפירוק המשטרה התנועה לפירוק המשטרה (Police abolition movement) היא תנועה פוליטית בארצות הברית הדוגלת בהחלפת כוחות משטרה קיימים במערכות אחרות לביטחון הציבור.[1] אנשי התנועה מאמינים כי השיטור כמערכת הוא פגום מטבעו ואינו ניתן לרפורמה - השקפה המייחדת את האידאולוגיה ורפורמיסטים במשטרה.[2] בעוד שרפורמיסטים מבקשים לטפל בדרכי התנהלות המשטרה, אנשי התנועה מבקשים לפרק את השיטור לחלוטין תוך פירוק ופירוז נשק מהמשטרה.[3][4] אנשי התנועה טוענים שמכיוון שמוסד המשטרה מושרש עמוק בהיסטוריה של העליונות הלבנה והקולוניאליזם ובלתי נפרד מהסדר הקפיטליסטי הגזעי הקיים, לטענתם גישה רפורמיסטית לשיטור תיכשל תמיד.[5][6][7][8] במהלך ההפגנות בעד ג'ורג' פלויד, "חיי שחורים חשובים" ופעילים אחרים השתמשו בביטוי "Defund the police" כדי לקרוא להפחתת תקציבי המשטרה, להאציל אחריות מסוימת של המשטרה לארגונים אחרים או לבטל את כוחות המשטרה לחלוטין.[9][10][11][12] חלק מההצעות הללו כללו הפניית כספים שנועדו למשטרה להשקיע מחדש בשירותי הקהילה במקום זאת.[2][13] הביטוי " דפקו את המשטרה" (Fuck the Police), שלדברי החוקרים דייוויד קורייה וטיילר וול "התגלה כמוטו הלא רשמי" במהלך מהומות רודני קינג, מובן לעיתים כקריאה לביטול המשטרה.[14]  ביטול המשטרה מתבסס על העיקרון הבסיסי לפיו המשטרה כפי שהיא קיימת בחברה מזיקה לאנשים ולכן יש לבטלה. פעילי תנועת ביטול המשטרה פועלים נגד רפורמיסטים שכפי שקורייה וול מתארים, "מסרבים אפילו לשקול שעולם ללא משטרה ורכוש פרטי עשוי למעשה להיות עולם בטוח ודמוקרטי יותר מזה שאנחנו מכירים כיום [ולעולם] לא נמאס לספר לקהילות עניות, הסובלות באופן שוטף על ידי המשטרה, פשוט להתאזר בסבלנות, לעקוב אחר הוראות המשטרה ולעבוד קשה כדי להימלט מהגטו."[15] לטענת קורייה ו-וול "בין אם דטרויט בשנת 1967 או פרגוסון בשנת 2014, תנועות מרדניות של עניים שחורים ואנשים שחורים יודעים כי רפורמה במשטרה תמיד מובילה ליותר הפללה, הטרדה, מאסר, לאחר שהמשטרה הרגה בקהילותיהם." כפי שתואר על ידי ג'יימס בולדווין, "הקריאות האדוקות 'לכבד את החוק', שתמיד נשמעו מאזרחים בולטים בכל פעם שהגטו התפוצץ, הן כה מגונות."[16] בולדווין טען עמדה אנטי-רפורמיסטית, וציין שהעוני ואלימות המשטרה ביישובים השחורים יימשכו "לא משנה כמה נאומים ליברליים יתקיימו, לא משנה כמה מאמרי מערכת נכתבים, לא משנה כמה ועדות לזכויות האזרח מוקמות."[17] אנשי התנועה לביטול המשטרה מבינים כי השיטור בארצות הברית מושרש בקולוניאליזם ועבדות ולכן לא ניתן לבצע בה רפורמה.[5][6][8][18] כפי שסיכמו מאהש נלה וגראמה ניומן: "בעיות שיטור רבות הציקו את הערים החדשות של אמריקה. הם כללו שליטה במעמדות מסוימים, כולל עבדים ואינדיאנים; שמירה על הסדר; ויסות משימות ייעודיות כמו מכירה בשוק, משלוח סחורות, ייצור לחם, אריזת סחורות לייצוא; שמירה על בריאות ותברואה; הבטחת שימוש מסודר ברחובות על ידי כלי רכב; בקרה על משקאות חריפים; שליטה על הימורים; בקרה על נשק; ניהול מזיקים ובעלי חיים אחרים."[7] השיטור המוקדם באמריקה לא קשור כמעט לאכיפת חוק "ובוצע על ידי קבוצות של "אזרחים מתנדבים ששירתו בסיורי עבדים או במשמרות לילה", כפי שהוקלטו על ידי ויקטור קפלר ולארי גיינס. ארגוני משטרה מודרניים בארצות הברית פותחו משירותי עבדים מוקדמים ומשמרות לילה. לדוגמה, "מתיישבים בניו-אינגלנד מינו סיורי אינדיאנים שהפכו למשטרת ילידים אמריקנים", ואילו "בשנת 1704 פיתחה המושבה של קרוליינה את סיירת העבדים הראשונה של האומה" וארגנו קבוצות אשר ימשיכו להתקיים במדינות הדרום והצפון. ביטול המשטרה ומערכת בתי הסוהר מוכר על ידי אנשי התנועה לביטול המשטרה כ"לא מטרה סופית, מכיוון שמשטרה ובתי כלא שוכנים בליבה של המדינה הקפיטליסטית, שתמיד מתפתחת, מסתגלת ומשחזרת את עצמה בתגובה להתנגדות ולהחמרה."[14] לדברי לואיס פרננדז, פרופסור לקרימינולוגיה, "כשאתה שואל את השאלה 'מה הן החלופות לשיטור?' שאל 'מה הן החלופות לקפיטליזם?' " פרננדס מזהה כי "תפקידה של המשטרה הוא לשמור על הסדר החברתי הקפיטליסטי, לשמור על הסדר החברתי כך שהאנשים הספציפיים שיש להם כוח יוכלו לעשות את עסקיהם עם הכי פחות הפרעה... אפשרית."[19] ביטול המשטרה בארצות הברית משולב אפוא מטבעו עם ביטול הסדר הקפיטליסטי הגזעי.[3] ג'ושוע בריונד במאמר של מכון המפטון כתב, "מוות שחור הוא הכרח לקפיטליזם גזעי והמוסדות (כמו שיטור ובתי כלא) שקיימים כדי לקיים אותו." כתוצאה מכך מסיק בריונד ש"הפתרון הריאליסטי היחיד למציאות בה טרור, אלימות ומוות נגד שחורים, הוא ביטול."[8] אנשי תנועת ביטול המשטרה רואים בביטול תהליך של פירוז ופירוק המשטרה ומעבר לחברה ללא משטרה. תהליך כזה עשוי ללבוש מספר צורות, כמו לערער ישירות על הלגיטימיות והתפקידים של המשטרה בחברה, התנגדות לניסיונות ליברליים לשתף פעולה, לשלב או ליישב את המטרה הבלתי מתפשרת לביטול המשטרה[3] ולעסוק בפרקטיקות שמערערות את סמכותה של המשטרה, כגון ביטול המשטרה.[20][4] ביטול המשטרה, בדומה לביטול הכלא, ממוסגר לרוב כמעשה בלתי נתפס או כ"חלום רחוק" על ידי מי שהשקיעו בתחזוקת המשטרה ובתי הכלא כמוסדות בחברה. בניגוד לעמדה זו, פעילים ואחרים הסבירו כיצד אנשים מאמצים נקודת מבט שמבטלת את השיטור בחיי היומיום שלהם.[21] אנדראה ריצ'י הסביר כיצד "אנשים מתנהגים כל הזמן בפוליטיקה מבטלת, מבלי שהם יודעים זאת בפועל." ריצ'י הציג את הדוגמה הבאה כדי להמחיש נקודה זו: "אתה והחבר שלך נמצאים בבר. חבר שלך נסע לשם. החבר שלך רוצה לנסוע הביתה. האם אתה מתקשר לשוטרים או שאתה אומר 'לא, אני אסיע אותך הביתה; אני אתקשר למונית; אני אקח את המפתחות שלך?" טורמלין מציין שזו דוגמה ל"ביטול בתהליך", מכיוון ש"אנשים לא קוראים כל הזמן לשוטרים על חבריהם כדי למנוע מהם נהיגה בשכרות; אנשים מוצאים דרכים ייחודיות ויצירתיות לגרום לחברים שלהם לא לנהוג בזמן שהם שיכורים." בתגובה, עורך הדין והפעיל דין ספייד אומר כי "זה נראה כמו חלק גדול מדוגמה שכזו, הוא ההבדל בין איך שאנחנו מרגישים כלפי מישהו שאנחנו מכירים - כמו שאתה עומד לבצע פשע, אתה עומד להיכנס למכונית ולנהוג בשכרות, אבל מעולם לא עולה בדעתי שעליי להתקשר אליכם לשוטרים, מכיוון שאני לא רואה בכם כאדם חד פעמי, אני מכיר אתכם - לעומת, [תרחיש שבו] יש זרים ברכבת התחתית ומישהו עושה שמישהו לא אוהב ובמקום להבין מה קורה או [לחקור] האם ניתן להפסיק את זה, האם זה יכול להיות פחות מזיק, או שאנשים יכולים לטפל בו, יש סוג של תגובה מיידית לגרום לזה "בעיה של המשטרה."[21] הפעיל דין ספייד מצטט שזה קורה גם בגלל הדרכים בהן "אנשים מנוכרים זה לזה בתרבות שלנו", מה שהפך את זה "לא בסדר" מבחינה חברתית "להתחבר ולנסות להבין איך לפתור את הבעיה" יחד. ראו גםקישורים חיצונייםהערות שוליים
|
