Though Interscope seemed to be on a roll with its first few releases, the label was faced with criticism for manufacturing what was considered cookie-cutter hip-hop. That changed when, in 1992, Iovine financially assisted Suge Knight and Dr. Dre in the formation of Death Row Records, and arranged for Interscope to distribute its records. The joint venture hit pay-dirt when Death Row and Interscope released The Chronic, the solo debut album from Dr. Dre. Released in December, the album became a seminal hit into the new year; eventually going triple platinum, and furthermore introduced the then up-and-coming Snoop Dogg—whose own debut album Doggystyle was released in late 1993 and became a monstrous success as well, selling over 800,000 in its first week of release.
השאלה היא כללית. איך נקרא לכל מאות (ואולי אלפי) מוסדות החינוך הגבוה בארה"ב הנקראים College. הם מעניקים רק תואר ראשון אבל בחלקם כן עוסקים במחקר. ראו הערך Liberal arts colleges in the United States בויקי האנגלית. אולי הנושא כבר נידון והוכרע בעבר? Michael Shefa - שיחה13:56, 11 באפריל 2011 (IDT)
אני לא יודע בדיוק את ההבדל בין in ל- at, אבל זה נשמע נכון: "Will you be at 10:00 in your office?" . אני מתכוון לשאול, "האם תהיה במשרדך בשעה 10:00?". האם זה שימוש נכון ב-in\at ?
נראה לי שהשתמשת נכון במילות היחס. יש צורך, אולי, לשנות מעט את סדר המילים: Will you be in your office at 10 o'clock? אלדד • שיחה09:09, 12 באפריל 2011 (IDT)
יש שתי ערים בשם אנשן (אולי יותר) עיר קדומה בפרס שבויקיפדיה באנגלית נכתב Anshan (Persia) (אנ') ונפתח כאן כאולטרה קצרמר בשם אנשאן. ועיר בסין אנשן בויקיפדיה האנגלית Anshan, Liaoning (אנ'). אודה לכם אם תוכלו להתייחס לתעתיק הנכון של שני השמות ולבחירת שמות הערכים. תודה Hanay • שיחה08:57, 12 באפריל 2011 (IDT)
נראה לי שבשני המקרים התעתיק צריך להיות "אנשאן". צריך להוסיף בסוגריים "(סין)" או "(פרס)", ויהיה צורך ליצור גם דף פירושונים. אלדד • שיחה08:59, 12 באפריל 2011 (IDT)
"Rolling Stone released some of the lyrics in the article - "I'm just a horny [sic] fool, baby it's cool, I'm still in love with Judas baby."[1]" ולהכניס אותה לערך. אני לא מתכוון XD Ofekalef • שיחה • Born This Way 10:29, 12 באפריל 2011 (IDT)
יש לנו כלל מוגדר? אני מעדיף ברשימות לשמוט את הנקודה בסוף משפט ברשימות, כך:
אחד
המשפט השני
וכן ברשימות ממוספרות
בלה בלה בלה
חי חי חי
לעומת
אחד.
המשפט השני.
בלה בלה בלה.
חי חי חי.
מדי פעם מגיע מישהו אחרי ומוסיף את הנקודות, דבר שלדעתי פחות עדיף. האם יש באיזה מקום החלטה איך לנהוג? האם אחת הצורות הוכרזה כנופלת מהשנייה? קיפודנחש - שיחה04:47, 12 באפריל 2011 (IDT)
יש רשימות שבהן מביאים מספר משפטים בתוך כל פריט. בין אותם משפטים חייבות להיות נקודות, כדי לשפר את הקריאה, אך מה יהיה בסוף כל פריט? אם לא יהיה סימן פיסוק זה ייראה מוזר שבאמצע יש נקודה ובסוף אין. בנוסף, יש רשימות שבהן, אילו היית כותב אותן במשפט רציף, היית מפריד את פריטיהן בפסיקים. האם לסיים את הפריטים בפסיקים גם כאשר מעבירים אותם לרשימה בתבליטים (בוּלֶטים)? יש כאן כל מיני שאלות ומקרים גבוליים שכן כדאי לשאול דעת מומחה. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ח' בניסן ה'תשע"א • 13:23, 12 באפריל 2011 (IDT)
קיפודנחש - יכול להיות שזה (משום מה) נראה לך שגוי, אבל העובדה היא שבכל פרסום אקדמי שנתקלתי בו (ונתקלתי בכמה), כל הערות שוליים, לרבות מראי מקום (לפחות בעברית) בסגנון "שם, 131" מסתיימים בנקודה. אם כך, אין סיבה שדווקא בוויקיפדיה העברית הנוהג יהיה אחר. אביעדוס • שיחה ט' בניסן ה'תשע"א, 22:58, 12 באפריל 2011 (IDT)
משהו מפריע לי בניסוח המשפט בויקיפדיה:תמונה מומלצת/הוספה למומלצות/דיונים#F-15 כמו שהוא עכשיו וכמו שהוא היה קודם (בחיל האוויר הישראלי נכנס המטוס לשירות בדצמבר 1976) האם יש סיבה אמתית לתחושה שלי? כלומר: אני מניח שהמבנה של המשפט היה מבוסס על משפטים כמו "בישראל נכנס ה..." אבל האם אפשר לומר את אותו הדבר על חיל האוויר הישראלי? ובכלל האם הצירוף "נכנס לשירות" תקין? אני לא יודע, זה רק תחושות.. יְשֻׁרוּן • שיחה23:32, 12 באפריל 2011 (IDT)
אכן, גם לי זה מפריע. מציעה להחליף ב-"נכנס לשימוש" או "הופעל לראשונה". בחיפוש בגוגל מצאתי בהקשר הצה"לי : "נכנס לשימוש מבצעי..." Rebecca - שיחה23:58, 12 באפריל 2011 (IDT)
קרן ויקימדיה עורכת כל מיני מבצעי תרגום לאחרונה: תרגום הודעות שקשורות להתרמה בדצמבר, תרגום המכתב מסו גרדנר במרץ, תרגום סקר העורכים שיעלה בימים הקרובים, תרגום ההודעות שקשורות לבחירות לחבר הנאמנים של הקרן, ועוד.
התרגום הזה אינו חובה, אבל הוא מאפשר להרבה יותר אנשים להשתתף במבצעים בין־לאומיים שונים ולהשמיע את קולם. גם דובר עברית שיודע אנגלית עשוי לראות הודעה באנגלית בתור משהו זר ולא חשוב ולוותר על לחיצה על הקישור. יש לתרגום גם השפעה עקיפה; למשל, קרה לא פעם שתוך כדי תרגום גיליתי שהניסוח שלכותבי הטקסטים באנגלית היו כל מיני הנחות שגויות על מיזמים בשפות אחרות והעליתי את הבעיה הזאת בפניהם.
מלבדי יש עוד מספר אנשים שעוסקים בתרגום לעברית: רותם ליס, ירון שהרבני, הראל, ועוד. אבל דרושים עוד אנשים, מכיוון שלכולנו יש עוד עבודות ודברים בחיים חוץ מזה וזו מעמסה כבדה.
מי שרוצה לעזור, מוזמן להצטרף לרשימת התפוצה translators-l. לא מקבלים בה הרבה הודעות; לכל היותר, מדי כמה ימים מגיעה בקשת תרגום קטנה ולא נערכים בדרך כלל דיונים ארוכים שממלאים את תיבת הדואר. לפעמים יש דיונים קטנים על בעיות הבנה בניסוח המקורי, אבל לא הרבה יותר מזה. מדי כמה שבועות מגיעה בקשת תרגום גדולה יותר, כגון סקר העורכים. זה באמת לא קשה, רק דורש קצת זמן, שעדיף שיתחלק בין כמה שיותר אנשים ולא ייפול על הכתפיים של קבוצה קטנה.
מצטערת, ביטלתי את הרשמתי. ציפיתי לקבל טקסט לתרגום, אבל מה שקיבלתי היו מיילים בזה אחר זה, וכולם הכילו הוראות ובקשות לא מובנות, שלא ראיתי שום קשר בינן לבין טקסטים לתרגום. הטקסט היחיד שנרמז שם כבר תורגם כנראה (done). מסתבר שעגת הוויקימדיה נשגבת מבינתי מפאת גילי הקשיש, כנראה. בכל אופן, אמיר, אם תצטרך עזרה בגלל עומס, תוכל להעביר לי פשוט את הטקסט ואני אשמח לתרגם ולהחזיר לך, אבל בלי קשר ישיר לקרן, בבקשה.שלומית קדם00:12, 3 במאי 2011 (IDT)
הקלדתי (בין מרכאות כפולות) את השם בהולנדית (ויקיפדיה ההולנדית, בעקבות הפנייה מוויקיפדיה האנגלית) Gregorius van St-Vincent ומצאתי 760 תוצאות. הקלדתי (גם בין מרכאות כפולות) את השם בצרפתית (כמו שכתבת לעיל) ומצאתי 48,900 תוצאות. ההגייה הצרפתית נפוצה פי 64. Rebecca - שיחה17:17, 17 באפריל 2011 (IDT)
מספיק שבאנגלית מקובל התעתיק הצרפתי כדי להפוך אותו לנפוץ ביותר. האיש חי באזור דובר הולנדית (בערך בהולנדית כתוב שהיה פלמי), שהיה תחת שלטון ספרדי בתקופתו. ספריו נכתבו בלטינית, כנהוג באותה עת. האם השם הצרפתי הוא זה ששימש אותו בחייו, או שהתקבע בעקבות השתלטות השפה הצרפתית על מה שהפך לימים לבלגיה? לדעתי שווה לבדוק איך הוא מופיע בספרות בעברית (על מתמטיקה) לפני שנקבע את התעתיק מצרפתית. אמנון שביט • שיחה22:57, 17 באפריל 2011 (IDT)
היי, אשמח אם תעזרו לי להבין את משמעות "ward mate", במשפט "In an interview Jessie J stated that she wrote "Big White Room" in hospital, when she was just 10 years old, a ward mate of hers, a little boy, died. The first song she ever wrote". תודה, Ofekalef • שיחה • Born This Way 12:07, 17 באפריל 2011 (IDT)
בנוסף האם אלו נכונים?:
Krikland - קריקלנד.
Mike Harrington - מייק הרינגטון.
Gabe Newell - גבי ניוול.
לערך על Valve, תודה. Yarin.R - שיחה15:13, 17 באפריל 2011 (IDT)
אני לא יודע לגבי העיר- אבל לגבי היתר, יתקנו אותי הלשונאים אם אני טועה, קריקלנד מייק הרינגטון אבל ל-Newell הייתי קורא "גייב". יְשֻׁרוּן • שיחה15:23, 17 באפריל 2011 (IDT)
אני גם לא מכיר את זה כל כך, אבל נראה לי מביך לכתוב שזמרים זכו בפרס שאין עליו ערך. חיפוש קצר בגוגל מעלה כמה אפשרויות "VMA", "פרסי ה-VMA" (הקצת מביך, בהתחשב בזה שה-A היא award) "פרסי MTV" ו-"פרסי המוזיקה של MTV" אבל הייתי מעדיף לא לקרוא לשם של ערך VMA כי זה בסך הכל ראשי תיבות באנגלית ואני לא מוצא בזה יתרון על השם MTV Video Music Award אבל זה נראה לי מוזר לקרוא רק באנגלית. יְשֻׁרוּן • שיחה00:13, 27 באפריל 2011 (IDT)
label = חברת תקליטים. כשאומרים על חברת תקליטים שהיא imprint זה אומר שהיא פשוט שייכת לגמרי לחברה אחרת, שבוחרת להוציא תקליטים מסוימים תחת מותג אחר, כי זה טוב לשיווק או לחישובי מס (חברה יכולה לקבל החזר מס על תקליטים שנכשלו במכירות ויכול להיות נוח יותר לרואי חשבון להגיש בקשה להחזר מס תחת שם אחר).
זה אומר שהשירים מבוצעים בביטחון רב. מילולית זה גם אומר שאי אפשר לקנות ביטחון כזה בחנויות, ואני לא בטוחה אם הכוונה היא שביטחון עצמי הוא משהו שנולדים איתו או שהוא דבר נדיר, או אולי שני הדברים גם יחד, אבל זה לא נשמע לי כל כך חשוב לתרגם את הניואנס הזה. עפרה הוד - שיחה12:28, 20 באפריל 2011 (IDT)
כוחו של הרגל: אני מורגל בשורש "אסתזיה" (æsthesia) – אנסתזיה, דיסאסתזיה (אנ'), סינאסתזיה (אנ') – ולכן מבלי משים שירבבתי עוד סמ"ך. על פניו, הכתיב Dysaethesia בהחלט צריך להיות מתועתק דיסאתזיה. מצד שני, באופן מעניין, מחיפוש שערכתי העליתי ש-aethesia משמש במשמעות קרובה – אם לא זהה – ל-aesthesia. כך שאני נותר לתהות. אני מניח שאסף יוכל לשפוך אור על העניין. אביעדוס • שיחה י"ז בניסן ה'תשע"א, 17:32, 21 באפריל 2011 (IDT)
א. כנראה המילה נהגית בצורה שונה בניבים ערביים שונים, נתקלתי בתעתיקים עם ק' ועם ע', או באותיות לטיניות Q,K, A מהם אני מסיקה שיש הגיות שונות, אשמח לפירוט היכן הוגים איך. בעוספיה שמעתי שמבטאים קטאיף, וכן בכתבה מוקלטת של ynet מאום אל פאחם, כך שאני מניחה שזו ההגייה הפלסטינית.
ב. מה התעתיק המדויק/הרצוי? נתקלתי ב:קטאיף, קטאייף, קטייף, עטאיף, עטאייף, עטייף (ובאותיות לטיניות המגוון גדול אף יותר...)
התעתיק המדוייק (אבל לאו דווקא הרצוי) הוא "קטאיף". לאות ق יש המון צורות הגייה בשפות ערביות מדוברות, ולא מעט מהן אפשר למצוא בישראל. אולי כדאי, בגלל השונות הרבה (גם ב-ק וגם בתנועות) פשוט להשאיר את התעתיק המדויק. סתם עומר • שיחה14:35, 21 באפריל 2011 (IDT)
אגב, סְנוּק הורחרוניה (את השם הראשון הוגים כאילו כתוב - בהולנדית מודרנית - Snoek, כפי שאפשר לקרוא למשל במשפט הבא, הלקוח מהאתר [1]): Ze trouwde in 1793 met Samuel Snoeck (1766-1839) een luitenant-ter-zee, die na zijn nieuw verworven status de naam Snouck (spreek uit Snoek) van Loosen kocht. הקשב גם כאן: [2].
שלום, רציתי לדעת איך מאייתים בעברית את המשפט "hans bothmann" (שם של בן אדם) האם מאייתים את זה כ"הנס בותמן" עם ת' או כ"הנס בוטמן"? עם ט'? תודה מראש למי שיוכל לעזור.
לעניות דעתי, הנס בוטמן. היות שמדובר בתעתיק מגרמנית, ובכתיב הגרמני הישן th במקרים רבים הופך ל-t בגרמנית המודרנית (למשל, Thal, "עמק", נכתב כיום Tal), אני מתעתק לא אחת בתור ט'. יש גם תעתיקים שהשתרשו ב-ת', כמו "גתה", לדוגמה. אלדד • שיחה00:39, 24 באפריל 2011 (IDT)
איך כותבים אופיטמיזציה (בהקשר של תכנות - מדעי המחשב) ? האם יש הבדל בין שתי המילים (בהקשר)? תודה.79.176.214.171
optimisation כותבים באנגלית בריטית ובצרפתית. optimization כותבים באנגלית אמריקנית. אם כל הטקסט נכתב באנגלית-אמריקנית, כתוב את הסיומת zation- במילה הנ"ל ובדומות לה. Rebecca - שיחה23:40, 21 באפריל 2011 (IDT)
האם ניתן לומר על אירוע שהוא "מעתיק נשימה"?
ואם כן, מהי המשמעות לאירוע העולה מכך?
בדר"כ מדברים על "נוף עוצר נשימה", "יופי עוצר נשימה", נתקלתי גם ב"סרט עוצר נשימה" ובמקרים אלה מדובר בחוויות חיוביות. ניתן להניח שבחוויות מסוג זה יכולה להיות תמימות דעים. אירוע שלילי ובעקבותיו חוויה שלילית - יכול להיות מוערך ברמות ובהבדלים, ללא קונצנזוס. Rebecca - שיחה16:42, 22 באפריל 2011 (IDT)
התכוונתי לביטוי הספציפי "מעתיק נשימה", או לחלופין - "נעתקה נשימתי", כשאולי משמעות ההעתקה, היא חוסר/הפסקה של נשימה בשל החוויה החיובית בה נתקל...
נהוג להשתמש בביטוי רק בצורה סבילה: "נשימתו נעתקה", ולא בצורה פעילה. המשמעות היא כפי שכתבת: הנשימה נעקרת מהאדם, והוא כאילו לא יכול לנשום. וראו עוד כאן: [3]. דוד - שיחה15:36, 26 באפריל 2011 (IDT)
בקישור [הזה] יש תמונה של מפגין שחזיק שלט ובו שתי שורות בערבית. אני מבין שהשורה הראשונה זה "המדיה הסורית" אך מה כתוב בשורה השנייה ומה התרגום שלה? תודה!79.176.214.17114:34, 23 באפריל 2011 (IDT)
"כלי התקשורת הסוריים שקרנים ובוגדים" (או: "ההסברה הסורית שקרנית ובוגדת"). המילים בערבית הן "כאד'ב וח'אין". אלדד • שיחה00:36, 24 באפריל 2011 (IDT)
נמנעתי מלהתייחס לעניין הזה, כי חשבתי שאתה לא יודע ערבית. הכתיב בגוגל טרנסלייט נכון - הכתיב בשלט נגזר מערבית מדוברת, ששם, למיטב ידיעתי, הוגים את ה-י' כאילו אין שם המזה. אלדד • שיחה01:46, 24 באפריל 2011 (IDT)
האם קיים חוק דקדוק בעברית האוסר על השימוש במילה לא בסמוך לפועל יחיד או יחידה, בזמן הווה.כדוגמא האם מותר לאמר "אני לא יכול" או שחובה לאמר "אינני,או איני יכול".
בתודה נחום פלני--79.177.208.18515:41, 23 באפריל 2011 (IDT)
אין חוק של האקדמיה ללשון שאוסר את זה. בתנ״ך נפוץ יותר להשתמש ב"אין" בצירופים עם פועל בהווה ולכן מי שרוצה לכתוב במשלב גבוה וספרותי יותר, יכול להחליף את ה"לא" ב"אין", "אינו", "אינם" וכו׳, אבל אין חובה לעשות כן. מה גם שיש משפטים שבהם זה יישמע יותר מדי מוזר ואז עדיף לא להתחכם, אלא פשוט לכתוב "לא".
אני כותב עכשיו בוויקיפדיה את הערך על נאסנאס, מפלצת מיתולוגית בצורת חצי אדם. הערך כולו הוא הכנה לערך על יצור מקביל במיתולוגיה היהודית, אבל עלו אצלי כמה שאלות מרתקות:
1. תעתיק: בפרסית השם נכתב نسناس. איך לתעתק לעברית? נאסנאס? או שמא נסנאס? בנוסף, מהו הכתיב הערבי?
2. מהערך בוויקיפדיה הפרסית על نسناس نسناس הצלחתי להבין שהיצור קשור גם לגורילות ולשאר מיני קופים. מישהו יוכל להבהיר את הקשר? כי נוצר כאן מעגל מעניין של זיהויים בין חצי-אדם במיתולוגיה לבין קופים דמויי-אדם במציאות.
3. היצור מופיע במיתולוגיות הערביות, פרסיות, ומוסלמיות, שהקשר ביניהן ברור אבל אין חפיפה גמורה. לשייך אותו לכל הקטגוריות? ומה לכתוב בערך עצמו? דוד - שיחה17:41, 26 באפריל 2011 (IDT)
נסנאס. זה גם הכתיב הערבי.
עד כמה שאני יודע, בערבית משמשת המילה נסנאס ל"גמד", אם כי יש מילה נרדפת (אני לא יודע מה יותר בשימוש) - קזם, וגם לקוף, אם כי המילה הנפוצה לכך היא קרד. אינני יודע אם הדבר שכתבתי כעת שופך אור על הנושא.
בהמשך לוויכוח שהיה לי, אשמח לדעת מה דעת מומחי הלשון שלנו בשאלה הבאה: האם דין בּ , כּ ו-פּ במילים ושמות בלועזית (כלומר, B,P ו-C,K או X) כדין אותן אותיות דגושות במילים ושמות בעברית? דהיינו, האם יש להגות בפולין ַאו בפּולין? הילארי וביל קלינטון או הילארי ובּיל קלינטון? האם הגיה עברית נכונה תהפוך שמות כאלה ל-Folin ו-Vil? ַּתודה על תשובה מהירה.שלומית קדם - שיחה19:38, 26 באפריל 2011 (IDT)
ברור שלא, השמות האלה אינם כפופים לכללי בג"ד כפ"ת, הם לא מילים עבריות. בדומה לכך, האות פ' במילים כמו פסטיבל אינה דגושה על אף שהיא בראש מילה. 79.177.205.22519:51, 26 באפריל 2011 (IDT)
בתקופות קדומות היה נהוג להתיחס למילים ממקור לועזי כאל מילים עבריות, ולהתיחס לאותיות הדגושות כאילו מקורן בעברית. כיום נהוג להתיחס אליהן כאל מילים שאולות, ולהשאיר את הדגשים כפי שהם. וראי סעיף ח' כאן, שלפיו רק את האותיות גד"ת יש לנקד בדגש קל לפי העברית, אבל לא את האותיות בכ"פ. דוד - שיחה21:01, 26 באפריל 2011 (IDT)
לא הייתי רואה בזה "גישה" של דוברי העברית בימי המקרא, למשל, להתייחס למילה זרה כעברית, כי אם צורך מעשי בשינוי מקומי של דַּגשות ורפיון. "חוקי העברית" של ימינו יושמו (ברובם) הלכה למעשה בימים ההם, כי הם נבעו ממציאות־לשונית. אולי כפי שאומרים כיום: "פופקורן" בצליל E במקום ברי"ש שוויה (corn) – איננו רואים בה מילה עברית, אבל ההגייה התקנית זרה ולא טבעית לנו ולכן אנו מתאימים אותה. Ors - שיחה20:41, 27 באפריל 2011 (IDT)
בסופו של דבר לא משנה איך קראו לו בפרסית (לפי ויקיאנגלית "כמבוג'יה") אלא איך קוראים לא בעברית (לכן הערך האנגלי מדבר על כמביסס). אני מכיר את החבר'ה האלה בתור כנבוזי, ונדמה לי שהם מופיעים גם בגמרא (אני לא יכול לחשוב על מקור אחר שבגללו אני מכיר את השם הזה, אבל אין לפני פרויקט השו"ת). סתם עומר • שיחה01:37, 27 באפריל 2011 (IDT)
כנבוזי לא מוזכר בגמרא ולא בספרות חז"ל, אך אתה צודק שהכתיב המקובל בעברית הוא כנבוזי (כך למשל בקדמוניות היהודים תרגום אברהם שליט, בנספח לפירוש דעת מקרא לעזרא ונחמיה ועוד). בנילה - שיחה00:32, 10 במאי 2011 (IDT)
אמיר, בשם הראשון, "מונטניה ספקטה", האם כדאי להוסיף א', "ספקאטה", כדי שהשם לא ייקרא Specta - מה דעתך? (זה מסתדר גם עם ההטעמה באיטלקית, שנופלת על ההברה עם ה-א'). אלדד • שיחה13:11, 30 באפריל 2011 (IDT)
In October 2004, Williams released a retrospective of his career, and also, to reveal the new tracks he had been working on with the then-new collaborator, Stephen Duffy.[64] "Radio", the compilation's first single was released in October 2004, which debuted at number one of the UK Singles Chart[12] (becoming Williams' sixth number-one hit) selling 41,732 copies.[65] The song was also a number one hit in Denmark, and it hit the top ten in The Netherlands, Italy, Austria and Norway.[66]
זה לא עניין של גרמנית, אלא עניין של תעתיק של שם מזרח אירופאי. יש המתעתקים ככה ויש ככה. אולי באמת יוסף הורוביץ תעתק ככה? Harel • שיחה09:34, 30 באפריל 2011 (IDT)
ניתן בעקרון להשתמש בצמד המילים "אביזר במה", אומנם הם חלק מההגדרה, כי היא מתייחסת גם לאביזר יד, אומנם כפי שכבר ציינתי, השתמשתי בשם הזה היות ומדובר בהגדרת תפקיד בתיאטרון (רקוויזיטור - אחראי רקוויזיטים) וזהו חלק מהעגה התיאטרונית). ניתן להוסיף את צמד המילים, אבל לדעתי חשוב שתשאר המילה. כמובן שאקבל כל החלטה בנושא. תודה רבה על העזרה Itzuvit - שיחה08:11, 1 במאי 2011 (IDT)
באנגלית הערך נקרא Theatrical property (אנ'). לא ברור לי למה בעברית יש צורך להשתמש במילה כה זרה כמו רקוויזיט. Hanay • שיחה11:49, 1 במאי 2011 (IDT)
למה קוראים לעיר בשם דנוור עם שני וו? לפי שמיעה כאילו מתכוונים ל-DENWER, כשחוץ מזה יותר אנשים משתמשים בשם עם האות ב'. לדעתי צריך לשנות את שמות הערכים וגם את כל שאר הערכים שכוללים את שם העיר כמו קבוצות הספורט שלה. האם יש סיבה שכותבים את השם עם שני ו'? אני אשמח לדעת. --אסף אור22:43, 2 במאי 2011 (IDT)
כן, הסיבה היא שיש V בשם העיר, ו-V מתעתקים לעברית בדרך כלל ב-ו' בראש מילה, או בשתי ו"וים באמצע המילה. מקובל לכתוב את שם העיר ב-וו, "דנוור". "דנבר" יכול להיות, לדוגמה, Dunbar (ומעבר לכך, לא מרבים להשתמש ב-ב' לכתיב שמה של העיר הספציפית הזאת). אלדד • שיחה01:43, 3 במאי 2011 (IDT)
על פי גוגל יש יותר מופעים לכתיב ב-ב', אבל בכל זאת יש המוני מופעים לכתיב התקני, ב-וו, כך שאני לא רואה כאן כל בעיה. במקרה שהכתיב התקני (קרי, זה המומלץ על ידי האקדמיה) נמצא בשימוש נרחב ומקובל בציבור - עדיף שנשתמש בו. אלדד • שיחה12:30, 3 במאי 2011 (IDT)
אני יודעת שכל הצורות מקובלות, אבל אצלנו יש סלט: כאן משתמשים רק 'בבני לילית'; כאן משתמשים רק באלפים; ואילו כאן משתמשים רק בעלפים. יש עוד המון ערכים הקשורים בדמויות מספריו של טולקין, שגם בהם בליל של כל הצורות. נראה לי שכדאי לבחור צורה אחידה, שכן בחלק מהערכים יש שימוש גם באלפים וגם בעלפים וזה נראה נורא. תמרה ♣ שיחה09:43, 3 במאי 2011 (IDT)
קודם כל, לא אני אחליט, אלא המומחים היושבים כאן. שנית, ההחלטה יכולה להיות שרירותית, כי הרי כבר כתבתי שזה לא משנה -אם הכל נכון, אז הכל נכון. צריך רק אחידות. תמרה ♣ שיחה11:22, 3 במאי 2011 (IDT)
בין האלפים לעלפים, אני מעדיפה את העלפים, הראשונה יכולה להטעות כרבוי של אֶלֶף, השנייה נראית מוזרה בעברית, וזה מתאים לנושאי השם Hanay • שיחה21:01, 4 במאי 2011 (IDT)
את "שר הטבעות" קראתי רק באנגלית ובספרי פנטזיה אחרים כמעט שלא נגעתי. אז אני לא ממש יכול לפסוק, אבל אני יכול להציע את העיקרון הבא:
בכל הערכים שעוסקים בשר הטבעות לכתוב באופן אחיד – "בני־לילית" או "עלפים". אאל״ט בסרט זה תורגם כ"בני־לילית" אחרי התייעצות עם אגודת טולקין הישראלית, ואפשר לקבל את זה.
בערכים שעוסקים בדמויות "elf" לא בהקשר של שר הטבעות אפשר לכתוב מילה אחרת ואז לבחור את מה שנפוץ בספרים האחרים. זה לא חייב להיות זהה למה שנהוג בערכי שר הטבעות, ולו רק כי התיאור שלהם בשר הטבעות שונה מאוד מהתיאור שלהם ביצירות אחרות.
אתם לא מאמינים איזו מלחמת עולם הייתה על זה בפורום טולקין הישראלי. עד כדי כך הגיעו הדברים שפשוט אסרו דיונים על הנושא. אני מאמין אדוק ברות ליבנית ובבני לילית, אבל מדובר בדת. אין דרך לשכנע לוטמיסט להמיר את דתו ואין דרך לשכנע "ליבניתי" להפוך עורו. יותר פשוט להכריע בדיוני נפל/נהרג ודיוני התנחלות/יישוב מאשר בנושא דנן. Ranbar00:31, 5 במאי 2011 (IDT)
האות ٹ ומקבילותיה בהינדית (דוונאגרי) ट ובבנגלית ট מציינות t רטרופלקסיבית. אני חושב שעדיף לתעתק אותה בטי"ת, כפי שמתעתקים למשל את הלחם ההודי רוטי (रोटी), או את ה t הרטרופלקסיבית המנושפת ठ בבירת נפאל קטמנדו.
לדעתי לא כדאי להשתמש בכלל ב-ת בתעתיק הינדי-אורדו. ט עובדת מצוין. אולי אם אורדו הייתה עומדת לבד היה עניין לשמר אורתוגרפיה ערבית-במקור, אבל זה לא נראה לי שווה הפרדה בין תעתיק הינדי לתעתיק אורדו. סתם עומר • שיחה14:13, 6 במאי 2011 (IDT)
אנוּנשֶה. בדקתי עם דוברת השפה. הש' איננה מנוקדת בסגול במקור, אלא בהברה יחודית לשפות הסקנדינביות (עד כמה שאני יודע). סגול היה הדומה ביותר מהניקוד העברי "דוד מלכה - שיחה12:30, 14 במאי 2011 (IDT)"
אשמח אם תעשו לזה הגהה. שימו לב שבאתר ההוא כנראה תצטרכו להיכנס שוב לחשבון, אבל אם יש לכם חשבון ממוזג, כנראה תעבוד אותה הססמה. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה23:38, 5 במאי 2011 (IDT)
אם יהיה לך את השם בקוריאנית זה יהיה יותר טוב, אבל ע"ס היכרותי עם הלטיניזציה זה יהיה "האן נאלֶה". צריך לשים לב שכמו בשמות מזרח אסייתיים שם המשפחה מופיע בהתחלה וש-ae זה בעצם /e/ פשוט. סתם עומר • שיחה15:05, 9 במאי 2011 (IDT)
שאלה לארכיטקטים, לקונסטרוקטורים ולארכיאולוגים שבינינו. מהו המונח העברי לשיטת הבניה (או המילוי) הנקראת באנגלית rubble masonry? יש ערך כזה בויקי באנגלית Michael Shefa - שיחה16:41, 7 במאי 2011 (IDT)
במחשבה שנייה, וכמדיניות, אני מציעה לתעתק את ה- X באות חי"ת, לגבי ערכים "מן העת החדשה", דהיינו מיום העצמאות של יוון ב 1822. מונחים שמקורם מיוונית עתיקה, "יכובדו" באות כ"ף: כוריאוגרפיה, כרונולוגיהכרומוזום ועוד. ולכן עדיף בעיניי חרילאוס טריקופיס (וכך גם הוספת האל"ף אחרי החי"ת היא מיותרת ותחילת השם נקראת בטבעיות: חָ). Rebecca - שיחה10:32, 10 במאי 2011 (IDT)
אני מסכים עם Rebecca. אינני יודע את הכללים - אבל חאריס, חאריקלאה, חארלאמביס - אלו שמות המתועתקים בשפות אירופיות על ידי H , בעוד קרובת המשפחה שלהן העתיקה כריזמה התעתיק שלה בשפות אחרות הוא ch-
ראיתי שגם שמות יוונים כמו (Χριστόδουλος (Χρήστος וגם שמות יוונים ממקורות טורקיים כמו חדזיס, חדזי מתעתיקים אותם לאנגלית על ידי , Hristodoulos Hristos Hadzis אבל יש גם תעתיקים עצמיים של יוונים כמו , Christoforos Pissarides ו , Christos Kozyrakis {{כ}]Ewan2 - שיחה01:36, 11 במאי 2011 (IDT)
במקרה כמו זה אני מצדד ב-ח', אלא אם כן מדובר במילים מיוונית עתיקה (שבעברית מקובלת לפעמים גם הגייתן ב-/k/), כמו המילים "כריזמה" או "כוריאוגרפיה". אלדד • שיחה13:38, 13 במאי 2011 (IDT)
the formidable Gondry/Kaufman/Carrey axis works marvel after marvel in expressing the bewildering beauty and existential horror of being trapped inside one's own addled mind, and in allegorising the self-preserving amnesia of a broken but hopeful heart".
בערך סטוקו נכתב: כיוּר בעברית, הוא טיח העשוי מתערובת של חומר מליטה מגבש. לפי מיטב ידיעתי, כיור זו פעולה. במילון מצאתי:1. חקיקת צורות בולטות או שקערוריות בטיח הכתלים...לשם קישוט. 2. התקנת צורות בולטות, דרך לישה בחומר רך. האם מישהו מכיר מילה זו במשמעות טיח? Hanay • שיחה22:44, 11 במאי 2011 (IDT)
זה לא שם עצם, אבל זה יכול להיות שם תואר - קיר מכוייר. דניאל צבי • שיחה 07:27, ח' באייר ה'תשע"א (12.05.11)
במקור riveter. הערך עלה היום תחת הכותרת רוזי המברגת. בעבר תורגם לעברית - מספר מועט מאוד של פעמים - בתור "רוזי המסמררת" או "רוזי הממסמרת". מה עדיף? rivet בעברית של יום יום הוא "ניט" (ברבים ניטים), בעברית תקינה, כמו בערך בויקיפדיה, מסמרת. אשמח לעצות.--א 158 - שיחה19:25, 13 במאי 2011 (IDT)
שתי הצורות קיימות בוויקיפדיה. הנטייה הטבעית היא כמובן לגרסה ללא האל"ף, אבל שני נימוקים יש דווקא בעד הגרסה עם האל"ף. הראשון, במילון רב מילים של יעקב שוויקה (עמ' 1680). כתוב קראמי בכתיב מלא וקֶרָמִי בכתיב מנוקד. השני להבדיל בין קרמי (צבע או מרקם של אוכל) לבין חומר העשוי מקרמיקה. כך למשל נקטנו בעבר על מנת להבדיל בין מאגמה לבין מגמה. מאליו מובן שאין שום כוונה לשנות קרמיקה לקראמיקה הן משום שכאן אין בעיית אבחנה בין משמעויות, והן משום שגם רב מילים תומך בגרסה זו. דעתכם? אביהו • שיחה15:28, 14 במאי 2011 (IDT)
מצד אחד, תמיד שיגע אותי הכתיב "קרמי" בהקשר הזה, למשל בדיונים על תחקיר רצח יצחק רבין, כששאלו אם היה לו אפוד קרמי או לא, תמיד קראתי את זה "אפוד קְרֵמִי". זה יכול להיות טיעון בעד הכתיב "קראמי", אבל כמו שאמר אביהו, זה יוצר חוסר־אחידות אל מול "קרמיקה" וממש אין צורך לכתוב "קראמיקה".
מה עושים במקרה של השתרשות טעות בשפה העברית? היום בבוקר דווח בכלי תקשורת רבים על כך שדומיניק שטראוס קאהן נעצר בניו יורק. למעשה שמו נהגה "סטראוס", אבל אף כלי תקשורת לא כתב זאת כך. הפועל יוצא מכך הוא שקוראי העיתונים לא מגיעים לערך על האיש בחיפוש בגוגל. מסיבה זו שיניתי בנתיים את שם הערך, אך אני פונה כאן במקביל לשמוע את דעתכם. --Jys - שיחה10:31, 15 במאי 2011 (IDT)
דומיניק שטות(ט)רָאוס (=יצא בחוץ!) או כמו ששרה הנזירה המנוחה, Jeanine Deckers, (ראו כאן) "דומיניק-ניק-ניק"... (ושיסלחו לי הפרנקופונים). ולשאלה, המקורבים קוראים לו "סטרוס" ויש, גם בצרפת, מדגישים את השי"ן ("שטרוס"), בכל הפעמים הרבות ששמעתי, כדי לרמוז על היותו "לא צרפתי שורשי", דהיינו יהודי. בכל אופן, לא שטראוס. Rebecca - שיחה13:57, 16 במאי 2011 (IDT)
לא מכבר סיימתי לכתוב את הערך ריאולוגיה ששונה במהרה לראולוגיה. הסיבה שרשמתי אותו כריאו היא לפי מקור השם, שמוסבר בערך עצמו והוא הדמיון למילה היוונית - ריאה (Rea \ Rei). אני מניח שזה הופך את הערך לקרוב יותר לריאה מאשר ראה. בכל אופן אשמח לייעוץ, Daniboy - שיחה13:02, 15 במאי 2011 (IDT)
נראה לי שכפי שאומרים "כָּפוּת", "שָבוּר", "נָעוּל", כך גם אומרים "עָרוּם", (על מי ששנמצא בעֵירוֹם). אך אשמח לשמוע דיעה המחזקת את דבריי. תודה, דני. Danny-w 09:04, 22 במאי 2011 (IDT)
איך מתרגמים את הביטוי תמונת מחזור לאנגלית?
תודה
class picture. דניאל צבי • שיחה 10:09, י"ב באייר ה'תשע"א (16.05.11)
באחד משיריה ("סופשבוע בפריז") של שרית חדד מופיעה המילה "שנסונים". בהקשר של "שנסונים צרפתיים". מה זה שנסונים? תודה.109.64.204.8920:24, 16 במאי 2011 (IDT)
לצורך הרחבת הערך על תזמורת הנשים באושוויץ אני מסתמך בין היתר על הערך בויקפדיה בשפה הגרמנית. מה פשר המילה "Liliputzirkus" שמופיעה שם? ליליפוט קרקס? לא הצלחתי לבאר איך הוא קשור להמשך. הנה המשפט:
An einem Sonntag musste das Orchester gemeinsam mit einem Liliputzirkus auftreten. Die Kleinwüchsigen vertrauten dem SS-Arzt, der mit ihnen scherzte und sie danach selbst in die Gaskammer führte.
צמד המילים "בית קברות" (בית עלמין), בדומה לצמד המילים "בית ספר", מורכב מהמילה "בית" ומהמילה "קבר".
המילה "קבר" הינה מילה ממין זכר ולכן "קבר" ברכבים שווה "קברים".
אם כך, מדוע אומרים "בית קברות" ולא "בית קברים"?
תודה 84.229.30.5615:01, 20 במאי 2011 (IDT)
שלום אביהו. אני בעד סואוזה. אבל... אם זה היה שם של ברזילאי הייתי בטוח 100%, אך, מאחר וזה של של פורטוגלי וכללי התעתיק שונים בין פורטוגלים וברזילאים, אני לא בטוח 100%. הבקיאות שלי במבטא הפורטוגלי מוגבלת. רנאטו - שיחה20:19, 20 במאי 2011 (IDT)
אולי מרקו, אולי אמנון שביט, אולי אלדד, אולי Tomn. עכשיו, שים לב כי בגירסה האנגלית של ארישטידש דה סוזה מנדש מביאים את ההיגוי "ɐɾiʃˈtidɨʒ dɨ ˈsowzɐ ˈmẽdɨʃ", שמצביע על "סואוזה". רנאטו - שיחה09:55, 21 במאי 2011 (IDT)
שלום אביהו, בפורטוגזית ה"תקנית" של פורטוגל, נאמר זו המדוברת בליסבון, הוגים את הצירוף ou כ"אוֹ" [o] (כך, למשל, נהר ה Douro הוא "דוֹרוּ", ולא "דואורו"). היסטורית, מדובר בהתכווצות הדיפטונג [ow], שעדיין הוגים כך בדיאלקטים של צפון פורטוגל וברוב הדיאלקטים בברזיל. כל טוב, Tomn - שיחה12:28, 21 במאי 2011 (IDT)
