Mikey641, אבל זה לא דנית. אם כבר אז זה נראה יותר דומה לאיסלנדית (á, ð, ú). אני כן יכול לאמר שהמילה fjørður זה פיורד, אז סביר שהשם שלפני הפיורד הוא שם המקום כשכתוב s ותיאור המקום כשכתוב ar אבל תעתוק אני לא יודע. אולי נלמד יום אחד איסלנדית ... מה גם שלא מדובר גם באיסלנדית, אלא ב"איי-פארואית" אנדרסן - שיחה23:58, 22 ביולי 2016 (IDT)
שלום. מהו שמם של המצרים הללו בדנמרק לצורך כתיבת ערך. באטלס של משה ברור: "בלט הגדול" ו"בלט הקטן" ואילו כאן בוויקי, "החגורה הגדולה" ו"החגורה הקטנה". תודה David.r.1929 - שיחה14:33, 29 במאי 2016 (IDT)
שלום David.r.1929. אני לא מתמצא בשפה או בגאוגרפיה של דנמרק ואינני גאוגרף, אבל המושג "חגורה" (באנגלית: Belt) מוכר מתחום הגאוגרפיה הרגיונלית. המושג נפוץ בארצות הברית, שם מגדירים אזורים או קבוצות של מדינות כ"חגורה" לפי מאפיינים שונים: אקלימיים, כלכליים, חברתיים, תעשייתיים וכו'. למשל: Snow Belt, Sun belt, Corn Belt, Steel Belt. אני ממליץ לך לבדוק את משמעות המילה bælt בהקשר הדני לפי מאפיינים אלה. לכאורה, התרגום "חגורה" נראה לי הגיוני. בזאת מסתכמת יכולתי לסייע בעניין זה. נדב - שיחה11:32, 12 ביוני 2016 (IDT)
אילן שמעוני, אני מוסיף תיקון קטן: את המילה "אזולה" ניקדתי לעיל כאילו מדובר במילה עברית – בחטף פתח. אבל אם מדובר במילה לועזית, אז עדיף קמץ: אָזוּלָה. אלדד • שיחה08:40, 30 במאי 2016 (IDT)
אני זוכר שאני התלבטתי בשאלה הזו. לכאורה - פגננו, אבל מכיוון שהאגם נקרא על שם איטלקי ייתכן שזה צריך להיות פניאנו גם בספרדית. בזמנו, כשיצרתי את הערך על טולווין ניסיתי לחפש סרטון יוטיוב עם הגייה כלשהי, אבל לא הצלחתי לאתר. אולי יש סיכוי ש-GeriReshef ידע. Mbkv717 • שיחה • כ"ט באייר ה'תשע"ו • 23:16, 6 ביוני 2016 (IDT)
אבל איש אינו אומר "הטיימס הניו יורקי". הטיימס הלונדוני הוא חריג, משום ששמו "הטיימס", והתוספת "הלונדוני" אינה חלק משמו (ולכן המהדרין כותבים "הטיימס" הלונדוני, ולא "הטיימס הלונדוני"). אני מעדיף "אינדיה טיימס". דוד שי - שיחה07:24, 12 ביוני 2016 (IDT)
אינדיה טיימס זה שם, ובדרך כלל לא נכון ולא מקובל לתרגם שמות. זה תלוי אם שם העיר או המדינה הוא חלק משם העיתון. הביטוי "הטיימס הלונדוני" מאפיין את התקשורת בעברית, כי שם העיתון הוא "טיימס" בלבד. באותה מידה אפשר לומר "העיתון טיימס הרואה אור בלונדון". אם השם הרשמי של העיתון ההודי הוא India Times, וכך מופיע בכותרת העיתון, אז צריך לשמור על הצורה הזו. דרך אגב, המילה Times נהגית טיימז, וכך הוגים גם קריינים בעברית. נקודה למחשבה לגבי התעתיק. נדב - שיחה10:01, 15 ביוני 2016 (IDT)
העורך הלשוני אלי גיא תירגם משפט שבילי הגן, בריבוי, ולדעתי זו גם משמעות הביטוי באנגלית, שבה מקובל לנקוט גוף יחיד בצורות סמיכות מסוימות, ומתכוונים לרבים. נדב - שיחה10:19, 15 ביוני 2016 (IDT)
שלום,
הIUPAC אישר את גילוי ארבעת היסודות האחרונים בטבלה, ומציע לתת להם שמות. אנא סיוע בתרגום השמות. המקור מכאן וההסברים באנגלית.
אונונטריום - אלמנט 113 - ייקרא nihonium, קיצור Nh (שמו נובע מהמילה היפנית Nihon,” or “Land of the Rising Sun,” a name for Japan).
אונונפנטיום - אלמנט 115 - ייקרא moscovium, קיצור Mc על שם מוסקבה home to the Joint Institute for Nuclear Research in Dubna, where the element was discovered in collaboration with researchers at Lawrence Livermore National Laboratory in California and Oak Ridge National Laboratory in Tennessee.
אונונספטיום - אלמנט 117 ייקרא tennessine, קיצור Ts, על שם after the home state of Oak Ridge, Vanderbilt University and the University of Tennessee.
אונונאוקטיום אלמנט 118 ייקרא oganesson, קיצור Og על שם הפיסיקאי הרוסי Yuri Oganessian, who contributed to the discovery of several superheavy elements.
ביוונית מודרנית, את שתי הצורות מבטאים Kalavria, והתעתיק לעברית הוא קאלאבריה בכתיב מלא, או קלבריה בכתיב חסר, עם הטעמה על האות ר' בהברה השלישית. אני לא בקיא ביוונית עתיקה. יתכן שזה קלאוּריה, אבל לא רוצה להטעות אותך. צריך ידען גדול ממני ביוונית עתיקה. נדב - שיחה18:34, 13 ביוני 2016 (IDT)
מהו התרגום הנכון של המילה Release בהקשר של יציאת סרט חדש לאקרנים, על נטיותיה השונות (כגון: The film was released in October 2013)
בדרך כלל, המשמעות היא הקרנת בכורה, וכך גם מופיע בתבנית {סרט}. אפשר גם לתרגם הפצה, יציאה לאקרנים, וכו', אבל יש המתרגמים מילולית: שחרור, כמו בערך קארי (סרט, 2013), ולטעמי, זה תרגום שגוי. נדב - שיחה10:21, 13 ביוני 2016 (IDT)
במקרה של סרטי קולנוע עדיף לתרגם כ"יצא לאקרנים", "עלה על המסכים" או "עלה לאקרנים". עם זאת, התרגום "שוחרר" מתחיל להכות שורש וכנראה שעוד מספר שנים יהפוך למקובל, אך בוויקיפדיה ההנחייה היא להימנע ממנו. MathKnight✡ (שיחה) 11:17, 13 ביוני 2016 (IDT)
מבחן גוגל מאשש את השימוש ב"יצא לאור" בנוגע לסרטים. יש גם "יצא לאקרנים", ונראה לי שכל אחת משתי הצורות מתאימה, ומאחר שיש מדיניות בעניין, אז אתקן ל"יצא לאור". לדעתי, השימוש ב"שחרור" לא ראוי, ומשקף תהליך פסול של אימוץ תרגומים מילוליים מאנגלית לתוך העברית המדוברת, כגון: עושה שכל במקום הגיוני; בסוף היום במקום בסופו של דבר. תודה רבה! לעונים. נדב - שיחה12:57, 13 ביוני 2016 (IDT)
כיצד יש לתעתק לעברית את השם: האם ויינשטיין/וינשטיין (כהגייה העברית של השם היהודי במקורו), או ויינסטין/וינסטין, כמקובל להגות אותו באנגליתנדב - שיחה15:53, 13 ביוני 2016 (IDT)
אין לי תשובה חד-משמעית. אני חושב שאם השם הוא של מישהו בארצות הברית, אז עדיף על פי ההגייה האמריקאית, ויינסטין. דרך אגב, אני מניח שהייתה לך תקלדה בכותרת כאן: Weinstein. אלדד • שיחה18:40, 13 ביוני 2016 (IDT)
אכן, תקלדה ותו לא, וצ"ל Weinstein. ואני מסכים איתך שצריך ללכת על פי ההגייה האמריקאית. אני עסוק בשיפוץ ערך משובש למדי, שהמשתמש שכתב אותו תיעתק על פי ההגייה בעברית. תודה רבה!נדב - שיחה18:48, 13 ביוני 2016 (IDT)
אין תשובה חד משמעית. לא הייתי משנה את שם הערך באופן חד צדדי. ויינשטיין זאת לא ההגייה העברית, אלא ההגייה הגרמנית/יידיש המקורית, שבעברית במקרה זהה. לא הייתי משנה סתם בלי להכיר את האדם/אישיות/דמות או בלי להתייעץ עם מי שמכיר אותה ספציפית. לייבניץ - שיחה19:12, 13 ביוני 2016 (IDT)
העברית הישראלית אימצה את ההגייה היידית-גרמנית. מאחר שמדובר בשחקנית קולנוע אמריקנית, אפשר להניח באופן קרוב לוודאי, שהיא והסביבה הוגים את השם בהגייה האנגלית-אמריקנית ויינסטין. לעומת זאת, במקרה אחר שבו שם עם סיומת דומה היה גרמני בעליל, תיעתקתי בהתאם. נדב - שיחה21:25, 13 ביוני 2016 (IDT)
אני חושב לתרגם צפייה ביתית בערך העוסק בסרט קולנוע, ככותרת משנה לפרק על הפצת הסרט. המילונים עדיין מציעים את התרגום קלטת ביתית, אלא שקלטות חלפו מהעולם, ופותחו פורמטים אחרים לצפייה ביתית בסרטי קולנוע. כיום, כל אמצעי לצפייה ביתית בתשלום נחשב Home video (ראו הגדרה כאן). יש מתרגמים מדיה ביתית, אבל להבנתי זה תרגום שגוי, בעיקר משום ש"מדיה" היא צורת ריבוי של "מדיום", גם אם היא נטמעה בעברית באופן שגוי. הערות בעד ונגד, או הצעות אחרות, בבקשהנדב - שיחה10:29, 14 ביוני 2016 (IDT)
מלא כל הארץ כבודך, ד"ר קרן דובנוב מהאקדמיה ללשון עברית, ענתה בתשובה לשאלתי, שהמילה העברית ל-Video היא חוזי, כמקבילה למילה שמַע שהיא תרגום של Audio, ולכן יש לתרגם: חוזי ביתי. עם כל הכבוד לאקדמיה ללשון, שאני מתייעץ איתם חדשות לבקרים, יתכן שעדיף כרגע להתייחס לפעולה שעושה הצופה בבית (צפייה), ולא לתרגום המילולי, לפחות עד שהמילה חוזי תיטמע בשימוש היומיומי, אלא אם תהיה החלטה על מדיניות ויקיפדיה בסוגיה זו. נדב - שיחה16:18, 14 ביוני 2016 (IDT)
לא הייתי משתמש במילה "חוזי" אלא בהקשרים שבהם המילה השתרשה (המילה הזאת עדיין לא מוכרת דייה בציבור, וכדאי להשתמש בה אך ורק בהקשרים מקצועיים שבהם בכל זאת היא רווחת). אלדד • שיחה20:12, 14 ביוני 2016 (IDT)
אלדד, זה בדיוק השיקול שלי, ולכן העדפתי לתרגם צפייה ביתית, כפי שאתם אכן מסכימים. דרך אגב, "חוזי" תפס דווקא בתחום המודיעין: המושג Visint מתורגם "מודיעין חוזי", לאחר שבעבר השתמשו ב"מודיעין חזותי". תודה רבה!. נדב - שיחה10:35, 15 ביוני 2016 (IDT)
אֱלוֹהִים - שם כללי, שהוא כנראה צורת הרבים של "אֵל", עם תוספת ה"א לשורש (כמו ב"אמהות"), או צורת הרבים של "אלוה". ייתכן שהשימוש בלשון רבים מבטא גדוּלה וריבונות, כמו "בעלים" ו"אדונים". למרות צורת הרבים הריהו בא ---לרוב---- בהוראת יחיד, ככינוי כללי או כשמו הפרטי של אלוהי ישראל, וכשם נרדף ל"אל" ול"אלוה", ולכן הפועל המצורף אליו הוא ביחיד: אלוהים אומר, עושה, בורא וכד'.
ההסבר הלשוני יפה ומבוסס. לצד זאת, אני סבור שהשימוש בצורת רבים כשם כללי נובע אף הוא מהנוהג להשתמש בצורת רבים בקרב מכובדים כלפי עצמם, כפי שהואיל מלא כל הארץ כבודו להסביר, ובכלל, כביטוי של כבוד. גם הצורות "בעלים" ו"אדונים" מציינות את כבוד הבעלים ביחס לנחות ממנו. נדב - שיחה17:10, 14 ביוני 2016 (IDT)
. א-לוה משמש במקרים רבים כלשון סמכות, כגון בית דין, כמובא בפסוק זה. מקור הסמכות יכול להיות מא-לוהי ישראל, שהוא אכן מקור סמכות, אך הוא יכול להגיע גם מבית דין, שהם א-לוהים = סמכות = הא-ל. ShiR - שיחה18:04, 15 ביוני 2016 (IDT)
אני מציע: המוזיאון המחוזי של ווז' (ווֹז' הוא מחוז בצרפת, ראו ווז' (מחוז)). אם יש צורך בתעתיק של הנ"ל (אם כי עדיף לתרגם, כפי שכתבתי בתחילת השורה): מוּזֶה דֶפַּרטמַנטאל דֶה ווֹז'. אלדד • שיחה21:22, 14 ביוני 2016 (IDT)
מה הצורה הנכונה? ("בין X ל-Y", "בין X לבין Y", "בין X ו-Y", "בין X ובין Y"). רק אדגיש שאיני מדבר על המקף אלא על האם צריך פעמיים "בין" והאם "ל" או "ו". Zardav - שיחה00:29, 15 ביוני 2016 (IDT)
אני מציע: תכנון עירוני ויצירת אמנות תלוית-מקום בוויה מונטפיורי 19, אסינו לאריו. site-specific artwork היא יצירת אמנות שנועדה להיות מוצגת במקום שנבחר מראש, כאשר האמן מביא בחשבון את הסביבה בשיקולי תכנון היצירה. נדב - שיחה11:20, 15 ביוני 2016 (IDT)
נכון, יואב. כך נשמע Van בצרפתית – כמו וון, אבל בעברית אנחנו מתעתקים ואנ-. התיעתוק וונ- יהיה שמור לשמות בצרפתית שיש בהם כתיב שנהגה O, לדוגמה, Vont, או Vaun או Vaunt וכו' (אחרת לא תהיה הבחנה בעברית בין שמות צרפתיים שנכתבים Van, שמות שנכתבים Ven, או שמות שנכתבים Von). אלדד • שיחה22:11, 17 ביוני 2016 (IDT)
דרך אגב, רק כדי להניח את דעתך, יש הבדל קטן בהגייה הצרפתית בין Van לבין Von, אבל בעברית אין אפשרות להציג את ההבדל הזה. אז במקרה הראשון נכתוב ואן, ובמקרה השני – וון. אלדד • שיחה22:15, 17 ביוני 2016 (IDT)
המורה שלנו ללשון השתמש ב"מ"ם תבניתית" או משהו בסגנון (אם כי זה מתאים גם אם זה לא בהכרח בראש מילה), למיטב זיכרוני, יש גם "תחילית מ"ם". Mbkv717 • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ו • 09:21, 20 ביוני 2016 (IDT)
"מ"ם תבניתית" נשמע יפה, אם כי הוא לא בהכרח מתאים לתצורה הספציפית כאן. רציתי להציע "מ"ם תחילית" – ובדיוק עכשיו אני רואה שמשה כבר הציע, אם כי בסדר ההפוך, "תחילית מ"ם". אלדד • שיחה09:26, 20 ביוני 2016 (IDT)
יש מושג "מ"ם תחילית" (לפחות מבחינת הבגרות בלשון) אבל אני לא בטוח שמדובר באותה מ"ם כיוון שלא הייתי ברוב שיעורי הלשון וגם זה היה לפני יותר משנה. אבל גם משה וגם אלדד מזהים אותה ככזו, אז זה כנראה זה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ד בסיוון ה'תשע"ו • 10:34, 20 ביוני 2016 (IDT)
שלום רב
איך לכתוב בעברית של שמו של פסוק 255 מסורת אל בקרה שנכתב באנגלית: (The Verse of the Throne (Ayah al-Kursi תודה אסתר - שיחה14:39, 21 ביוני 2016 (IDT)
בעניין "עדיף א-סד" – נכון, בהחלט, אבל אני מניח שדווקא את זה אתה יודע, מכה"כ. לי אין כל כך תשובה חד-משמעית בעניין זה. אבל לתחושתי, מדוע לא "מועדון הספורט א-סד", "מועדון הספורט אום סלאל", וכו'? אלדד • שיחה10:46, 22 ביוני 2016 (IDT)
עשיתי חיפוש גוגל ולא מצאתי תוצאות. משה כמובן שאתה צודק רק שאני חשבתי על מומחים אחרים, אשמח שמומחי ספורט יגיבו אף הם, או אפילו סתם עורכים שמכירים במקרה את הקבוצות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט"ז בסיוון ה'תשע"ו • 16:06, 22 ביוני 2016 (IDT)
עדיף לטעמי "מועדון כדורגל". הרי "ספורט קלאב" הוא תרגום השם מערבית לאנגלית, אז הגיוני שאנחנו נתרגם מערבית לעברית. יוצאי הדופן הם מקרים של קבוצות אשר מוכרות בארץ בשמן המקורי (אתלטיקו מדריד למשל). עמרי • שיחה20:18, 22 ביוני 2016 (IDT)
השאלה הרבה יותר עמוקה: בוויקיפדיה בספרדית למשל, כל ערך של מועדון נקרא בשם המלא והרשמי שלו. כאן יש נוהג ישן שלא לעשות זאת, וכך אנו מוצאים ערכים כמו ברצלונה (כדורגל), וכך לדעתי ברוב הערכים. לעומת זאת יש ערכים בהם כן מופיע השם המלא של המועדון, כמו שהציעו לי לעשות כאן שיחה:קלוב אולימפיה. עדיין לא הבנתי האם יש לנו כלל אחיד בדבר.
לעצם השאלות: בתעתיק מערבית איני מבין. לגבי לקרוא למאות ערכי ספורט "מועדון הכדורגל X", "מועדון הכדורגל Y" וכו', צריך להבין את המשמעות: (א) תארו לכם איך זה ייראה ברשימת ערכים שבה עשרות או מאות מהם מתחילים באותן מילים - לא יודע, לי זה לא נשמע טוב. מילא אם זה היה השם המלא (תעתיק) שאז אין מה לעשות כי זה זה; (ב) תרגום עברי חופשי עושה עוול לשם המקורי כי אין הבדל בתרגום בין "קלוב דה פוטבול X" ל-"Y פוטבול קלוב" ל-"Z פוטבול קלאב" או בין "קלוב אתלטיקו A" ל-"B אתלטיקו קלוב" (ובכלל התעתיק "מועדון האתלטיקה" שבשימוש בתוך ערכים, לא נשמע לי), בין "C ספורט קלאב" ל-"קלוב דפורטיבו D", ל-"ספורטיבו קלוב E", ל-"קלוב דה דפורטס F" ל-"קלוב דפורטס G" (ומה התרגום של דפורטיבו בלי קלוב?) והאם "קלוב אוניברסיטריו M" יהפוך "המועדון האוניברסיטאי M"? שילבתי כאן שתי שפות, בל נשכח שיש עשרות שפות רלוונטיות. מזל שבערך טיגרס לא הלכתי בסוף על "נמרי האוניברסיטה האוטונומית של אריה-חדש"... (כפי שהצעתי כאן בצחוק) (ג) מה שלא תהיה ההחלטה, יש להתחשב בזה שזה עלול לחייב אותנו לבצע מאות העברות של שמות נוכחיים.
אם כבר הזכרתם שמות, לדעתי העורך הגדול מכולם כיום הוא Elayamir.
לדעתי הרוב המוחלט של ערכי הספורט קרויים בשם הקיצור המקובל, את הערך הייתי פותח בתעתיק מלא ואת התרגום הייתי משאיר לסוגריים, אחרי הבאת השם בשפה זרה. גם אם תהיה מרוצה מהפתרון הנקודתי שיימצא, אני אשאר לא מרוצה בגלל משהו אחר: חוסר האחידות. לדעתי אין כלל ברור (שמיושם בפועל) לגבי איך יש לקרוא לערכי קבוצות. סאבעלוטודו - שיחה23:39, 22 ביוני 2016 (IDT)
כן, ככה אני הייתי עושה את זה. אולי הייתי קורא לערך אום סלאל (כדורגל), כי כך נהוג בדרך כלל (גם אם למועדון יש פעילויות ספורט אחרות, זה לא בא לידי ביטוי בערכים בשפות השונות). אולי הייתי מוסיף בסוגריים "מוכר גם כאום סלאל ספורט קלאב. סאבעלוטודו - שיחה12:35, 23 ביוני 2016 (IDT)
למרות שלא התעסקתי הרבה עם קטגוריות, נראה לי שהנוהג הוא להשתמש בהן בשמות מקוצרים. אתה יכול לראות דוגמאות. תביא בחשבון שאין הרבה מועדוני כדורגל שנקראים בפי ההמון בשמם המלא. לשון אחר: כמעט תמיד יש שם רשמי ארוך יותר. בכל מקרה ההתייחסות בויקיפדיה (בשמות הערכים ובקטגוריות) היא בקיצור העממי המקובל. למה? לא יודע. סאבעלוטודו - שיחה13:23, 23 ביוני 2016 (IDT)
צודק (ציפיתי לשאלה). אני נוהג לחרוג מהמוסכמה הזאת בגרמנית, עד כמה שאפשר (לפחות באשר לשמות שלא השתרשו בכתיב ב-ת', כמו גתה, לדוגמה). כפי שהסברתי בכמה מקרים בוויקיפדיה, פה ושם בעשר השנים האחרונות שבמהלכן אני מסביר מדי פעם בדפי שיחה שונים, th בגרמנית הוא כתיב ישן של מה שכיום מקובל לכתוב ב-t רגילה. לכן אני משתדל להתעלם מ-th בגרמנית בתעתיק, ולתעתק ב-t רגילה, כפי שאכן דוברי גרמנית הוגים את המילה/השם. הם לא הוגים אותו כפי שהוגים דוברי אנגלית את ה-th בשם Anthony, לדוגמה. אלדד • שיחה12:35, 22 ביוני 2016 (IDT)
לטעמי, יש גם היגיון בחריגה הזאת מן המוסכמה שכל th יתועתק כ-ת' (רק באשר לגרמנית, אני מדגיש, אם כי זה קיים גם בהונגרית, וגם שם אני מתעתק בתור ט'). ה-ת' נראית חריגה בתעתיקים משפות זרות. אני חושב שהיא קיימת רק בתעתיקים משפות שמיות או נגזרות של שפות שמיות, כמו עברית, ערבית, פרסית וכו'. בכל שפה שאיננה שפה שמית, מצפים ל-ת' במקרה שהצירוף th אכן נהגה בתור ת' - כמו ביוונית, או כמו באנגלית, בשם שהזכרתי לעיל (ולכן "תמזה", ולא "טמזה"). אלדד • שיחה12:39, 22 ביוני 2016 (IDT)
יונה, I beg to differ. כאן הייתי מתעתק פוזייר (כי פוזיאר עלול להביא את הקורא לחשוב שזה פוזיָאר). פוזייר יהיה כמעט תמיד Pozyer. אלדד • שיחה15:30, 22 ביוני 2016 (IDT)
אלעדב., בעניין התעתיק שלי מגרמנית לעיל, של פרידריך ריטר פון רט. היות שהשם בגרמנית הוא קצת חריג (Von Röth), במקרה כזה אני תמיד מצדד בהוספת השם בכתיב הלטיני בסוגריים לצד התעתיק העברי (כך אנחנו לא מונעים מידע מהקורא). אלדד • שיחה16:20, 22 ביוני 2016 (IDT)
את כלל הפירושים של המושג, כפי שמקובל בארה"ב, אפשר לסכם כך: A protected area of natural beauty, owned and managed by a US state at the sub-national level. הברירה היא בין שני תרגומים: האחד, פארק לאומי - לא מדויק, כי מדובר ברמה המדינתית התת-לאומית. השני, שמורת טבע - אבל בארה"ב יש Reservation, מילה המתייחסת לאזור שבו חיה קבוצה אתנית-תרבותית מובחנת. אז "פארק לאומי" או "שמורת טבע"? בהקשר האמריקני, אני בעד "שמורת טבע". דעות, הצעות והארות, בבקשה. נדב - שיחה11:29, 22 ביוני 2016 (IDT)
אני מנסה, בלי לבדוק את שתי המילים הראשונות (ברשת ובכלל): מרכז GSI Helmholtz למחקר יונים כבדים. אכן, יש כאן בעיה של רקורסיה, אבל אין לי רעיון איך להתגבר עליה. :) אלדד • שיחה18:55, 22 ביוני 2016 (IDT)
ניסיון נוסף, תוך מאמץ להתגבר על הרקורסיה: מרכז המחקר ע"ש הלמהולץ ליונים כבדים (או משהו כזה). אני לא יודע אם זה אכן שם של בן אדם, אבל אני מניח (שוב, לא בדקתי). אלדד • שיחה18:56, 22 ביוני 2016 (IDT)
לפני מספר ימים ראיתי דף משתמש השולט ביידיש, ולצערי אינני זוכר פרטים נוספים.
אשמח על אפשרות של תרגום מיידיש לעברית של טקסט שכתב בר בורוכוב, ופרסום התרגום בוויקיטקסט. יש לי שלושה מכתבים נוספים ביידיש שכתב בורוכוב, ואעלה תרגום שלהם לוויקיטקסט באותו ערך. מכתב אחד עוסק במשפט בייליס, מכתב שני נכתב לחזנוביץ', ומכתב שלישי הוא גלויה שטרם עמדתי על פשרה.
הטקסט שאני מבקש את תרגומו, הוא קובץ:Excerpt from a manuscript by Ber Borokhov.png
תודה ל-Geagea שפרסם את הקובץ, ותודה על התרגום עורך בורוכוב - שיחה18:21, 22 ביוני 2016 (IDT)
יש לך אפשרות להעלות את המסמך הזה באופן שמגדיל את האותיות יותר? זה די ברור, אבל יהיה קל יותר לקרוא אם הדף יהיה סרוק בהגדלה רבה יותר. אלדד • שיחה18:51, 22 ביוני 2016 (IDT)
שלום אלדד, היו לי עריכות בוויקיטקסט ולא הייתי כאן. כעת צירפתי את קובץ:Excerpt_from_a_manuscript_by_Ber_Borochov.png והוא גדול יותר. אשמח אם תעלה את התרגום לקטגוריית דב בר בורוכוב בוויקיטקסט, עם תמונה מוקטנת של קובץ זה. בינתיים מצאתי תרגום גם לגלויה שכתב בורוכוב, ורק הקובץ הזה נשאר ללא תרגום, משום שאינו נושא תאריך.
נושא אחר: ערכתי מכתב אחר של בורוכוב לניגר עבור ויקיטקסט. בורוכוב כתב לניגר על יעקב גרצון שעשה דוקטורט על הדקדוק היידי. בורוכוב ציין דיאלקטים ממחוזות שונים בגרמניה כמו תורינגיה והסן, וטען כי גרצון לא שקל את היסודות של פלאט-טייטש ולא התייחס לסיומת הרבים - ס, שמקורה במיט-פלאט-טייטש. לא הבנתי מה זה 'פלאט-טייטש' ו'מיט-פלאט-טייטש'. זה נראה לי כמו 'גרמנית שטוחה' ו'עם גרמנית שטוחה', או שיש למילים אלו משמעות אחרת? תודה על תשובתך כאן. עורך בורוכוב - שיחה08:46, 24 ביוני 2016 (IDT)
אני מבקש לסייע לי בהבנת שני מושגים שכתב בר בורוכוב בגלויה לשמואל ניגר בנושא יעקב גרצון, דוקטור לדקדוק יידי. בורוכוב כתב בגלויה: "חיסרון אחר הוא שגרצון סומך את עצמו רק על המיטל-הוך-דויטש הספרותית, שעה שהיידיש-טייטש מקורה במספר ניבים (לרוב יידיש-אוסטרית, וטורינגית-הסית), הנבדלים מאוד מן המיטל-הוך-דויטש הספרותית. אין הוא שוקל כלל את היסודות של פלאט-טייטש ביידיש (למשל את סיומת הרבים - ס, שמקורה במיט-פלאט-טייטש)".
שאלתי היא: לכל המילים האחרות מצאתי הסבר (מיטל-הוך, יידיש-טייטש, טורינגית, הסית), ואינני יודע מהן פלאט-טייטש ומיט-פלאט-טייטש. ללא הבנת שני מושגים אלה, אין בידי להעלות את תרגום הגלויה לוויקיטקסט, ולהפנות אליה מוויקיפדיה. תודה, עורך בורוכוב - שיחה07:51, 25 ביוני 2016 (IDT)
רוב תודות :-) כפי שהצעת, העליתי לוויקישיתוף קובץ גדול של Excerpt_from_a_manuscript_by_Ber_Borochov.png. אם הקובץ גדול, אפשר להמיר ל-pdf או להגדיל רזולוציית מסך (מה שאני עשיתי). טקסטים של בורוכוב העליתי כאן, ויותר מאוחר אעלה את הגלויה על גרצון. תודה שוב, עורך בורוכוב - שיחה11:06, 25 ביוני 2016 (IDT)
המילה הזאת מוזכרת כיוצא מן הכלל. בשפה עצמה, למיטב ידיעתי, אין ח'. בכל אופן, בהגייה של Richárd שומעים "ריהארד". נשאלת השאלה אם מישהו אחר מהונגריה היה הוגה את זה אחרת. על כך אין לי תשובה. אלדד • שיחה22:36, 22 ביוני 2016 (IDT)
לא. זה נשמע כמו ריכארד של דובר הונגרית, כלומר, ריהארד. זה ממש נשמע כמו ה-proverbial "הוההות הותהות", אם אתה מכיר (קרי, הוכחות חותכות). אלדד • שיחה09:58, 23 ביוני 2016 (IDT)
לפי דעתי - התעתיק צריך להיות ריכרד או ריכארד. זה לא שם הונגרי ומקורו גרמני. כמובן רוב ההונגרים לא מבטאים את הצירוף ch הגרמני כמו הגרמנים (וגם הישראלים לא מבטאים נכון כי זה לא כ רפה וכמובן לא ח). בויקיפדיה העברית מקובל לתעתק Richard כריכרד או ריכארד כאשר מקור השם גרמני וריצ'רד כאשר מקור השם אנגלי. הייתי ממליץ ריכארד במקום ריהארד. Elistark - שיחה15:27, 27 ביוני 2016 (IDT)
אני מסכים עם ההיגיון שלך. העניין הוא שחשבתי בכל זאת גם על ההטעמה. הרי ההטעמה היא עאלמי, לא עלאמי. אבל כן, אם חשוב רק שהקורא ידע שה-ל' מנוקדת בתנועת A, אז עלאמי. אלדד • שיחה13:36, 23 ביוני 2016 (IDT)
כאן יש כבר יותר מדי אל"פים. אני חושב שהכי טוב היה להיצמד לתעתיק המדויק מערבית, עלמי. כאן אין אל"פים מיותרות, ולא מסתבכים עם הגייה שגויה (של ההטעמה). :) אלדד • שיחה13:42, 23 ביוני 2016 (IDT)
עלמי זה תעתיק ישיר, נכון וברור שלא דורש תוספת א' לא בהתחלה ולא באמצע. "עלאמי" או כל וריאציה שלו בהכרח יגרור היגוי שגוי - תנועה ארוכה והטעמה באמצע המילה, שלא קיימות במקור. יש דמויות נוספות בוויקיפדיה העברית עם שם זה - מוסא אל-עלמי, עמאד אל-עלמי, פיידי אל-עלמי וכו', כך שאם רוצים להציע תעתיק אחר זה צריך להיות דיון רחב יותר (ומיותר). Magister • שיחה13:44, 23 ביוני 2016 (IDT)
אני תמיד בעד להיצמד לתעתיק המדויק, למעט מקרים חריגים בהם התעתיק השגוי הפך מקובל בציבור. כאן זה לא המצב, כך שאני תומך בעלמי. Lionster • שיחה14:17, 23 ביוני 2016 (IDT)
נתקלתי בעריכה הזו ובהתחלה שיחזרתי אך אחר כך ביטלתי את השחזור. האם נכון מבחינה לשונית להגדיר את תל אביב כעיר בירה? האם יש צורה מדוייקת יותר המבטאת בירת מחוז? בברכה, בר הראל - שיחה - תרומות18:49, 24 ביוני 2016 (IDT)
עיר בירה היא העיר המרכזית של ישות - בין אם הישות היא מדינה ובין אם הישות היא ישות-משנה בתוך מדינה. Mbkv717 • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ו • 10:47, 26 ביוני 2016 (IDT)
ההגייה היא אנדרוז. אבל השאלה היא לא רק לגבי השם הזה, אלא גם לגבי כל השמות שיש להם סיומת דומה. בערך שכתבתי לאחרונה, הייתי צריך לבחור לגבי Simmons: "סימונס" או "סימונז", ולגבי Peters: "פיטרס" או "פיטרז". הבעיה היחידה לדעתי, היא שהעין שלנו כבר כל כך רגילה לסמ"ך בסוף (מתעתיקים ישנים), שזי"ן בסוף נראית קצת מוזר, למרות שאנחנו יודעים שזוהי ההגייה באנגלית. Liad Malone - שיחה13:00, 28 ביוני 2016 (IDT)
בעניין שני השמות שהוספת, סימונס ופיטרס. במקרה של פיטרס, באנגלית השם נהגה "פיטרס" (ההגייה תהיה "פיטרז" רק במקרה של השייכות, Peter's home). אלדד • שיחה13:08, 28 ביוני 2016 (IDT)
הכלל הוא די פשוט ומתייחס לקוליות של העיצור האחרון במילה. אחרי עיצור קולי נהגית ה-S כ-Z, ואילו אחרי עיצור בלתי-קולי היא נהגית כ-S. כך שגם Simmons וגם Peters נהגים עם הצליל Z בסופם. אני מסכימה שזה נראה מוזר מכיוון שכבר התרגלנו לראות את הכתיב העברי עם "ס". סיון ל - שיחה14:08, 28 ביוני 2016 (IDT)
הייתה לנו התנגשות עריכה ואני לא יודע איך מסתדרים עם זה. אבל ראיתי את שאלתך והתשובה היא: Károly כותבים קארוי. נסה להכניס לחיפוש קארוי ותראה כמה דוגמאות. Elistark - שיחה13:54, 27 ביוני 2016 (IDT)
מרומנית: Henri Marie Coandă(אנ') (ייתכן ששמו הפרטי בכלל בתעתיק מצרפתית, אם יש הבדל, אמו הייתה צרפתייה...), Elie Carafoli(אנ'), Bellu Cemetery(אנ')
מצרפתית: Aida Danet, Delaunay-Belleville(אנ')
מאיטלקית: Giovanni Battista Caproni(אנ')
רושמים וויקיפדיה ולא ויקיפדיה? צ'קטי שינה את ויקיפדיה לוויקיפדיה ואני מניח שזה לאחר דיון כלשהו. בכל מקרה, אם הוחלט לכתוב וויקיפדיה, למה לא לשנות את הלוגו הראשי של וויקיפדיה שיתאים להחלטה (רשום ויקיפדיה). כמובן שגם בדף הנוכחי הזה, הקישור שלו הוא "ויקיפדיה:ייעוץ לשוני". אני מניח שהתקיים דיון, אבל זה לא הגיוני לשנות את כל האתר. אור/Doror - שיחה23:28, 28 ביוני 2016 (IDT)
היי אור, כותבים "ויקיפדיה". אם המילה מופיעה אחרי ו' החיבור או אותיות בכל"מ, למשל, מוויקיפדיה, לוויקיפדיה, וויקיפדיה – רק אז מכפילים את ה-ו' הראשונה במילה "ויקיפדיה". אלדד • שיחה23:37, 28 ביוני 2016 (IDT)
על פי כללי הכתיב המלא של האקדמיה ללשון העברית (שהתקבלו בוויקיפדיה), וי"ועיצורית (העיצור V וגם העיצור W) נכפלת כשהיא באמצע מילה, למשל: תקווה, זווית. האות אינה נכפלת בראש המילה ובסופה, למשל: ויקיפדיה, ורד, ותיק, צו. וי"ו בראש מילה נכפלת כאשר לפניה מצטרפת אחת מאותיות השימוש (מש"ה וכל"ב), אך לא אחרי וי"ו החיבור. לכן מהמילה "ויקיפדיה" נקבל "בוויקיפדיה", אך "וויקיפדיה" (כלומר וּוִיקיפדיה), ומהמילה "וֶרד" נקבל "הוורד", אך "וורד" (כלומר וּוֶרד). הכלל אינו תקף למקרים שבהם תנועת O או U מופיעה לאחר וי"ו עיצורית. במקרים אלה יש להכפיל את האות, כי אחת האותיות משמשת עיצור, והשנייה אם קריאה; למשל: "וושינגטון" או "ווד".
"נפות בכפיפות רפובליקנית", הכוונה שהנפות שבמחוז הזה, כנראה בניגוד למחוזות האחרים, נתונות באופן ישיר באחריות השלטון המרכזי הרפובליקני (שם יצירתי משהו). Mbkv717 • שיחה • כ"ו בסיוון ה'תשע"ו • 21:41, 2 ביולי 2016 (IDT)
חיפשתי את השם קודם לכן בגוגל בעברית, ולא מצאתי, ולכן כתבתי את התרגום לעיל - ובינתיים התנגשתי עם מגיסטר, שהקדים אותי בדקה :) אלדד • שיחה12:44, 2 ביולי 2016 (IDT)
אכן, יונה, והייתי מודע לזה. אבל אילו היינו מתעתקים "אירוואז", השם היה נראה מוזר, ולכן העדפתי את התעתיק "אירואז" (וכך גם מגיסטר, אני מניח). אלדד • שיחה11:06, 4 ביולי 2016 (IDT)
שלום! עד להיום הבנתי כי אדם אזרח המדינה קוסובו הוא נקרא "קוסוברי" כפי שהוגדר בוויקיפדיה האנגלית "Kosovar footballer", אך לאחרונה הבחנתי כי בוויקיפדיה האנגלית שינו את ההגדרה ל"Kosovan". האם לדעתכם אנחנו בוויקיפדיה העברית צריכים גם לשנות את כל הערכים בהם מופיעה המילה "קוסוברי" ולשנותם ל"קוסובני"? --Abity9 - שיחה00:24, 8 ביולי 2016 (IDT)
אחפש בספרי הקודש, למיטב ידיעתי זה לא נכון מהנימוק שהבאתי בהתחלה. אני לא סומך על ויקימילון, אין להם מספיק כח אדם לוודא נכונות. ואני מודע לזה שזה שיבוש (לדעתי) רווח, אבל אין סיבה להכניס את זה גם למונחים חדשים. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ב' בתמוז ה'תשע"ו • 12:33, 8 ביולי 2016 (IDT)
היא לא אמרה זאת במפורש, אבל בתשובה זו האקדמיה נקטה באמריקנים, כך שלכל הפחות זו אחת הצורות האפשריות. אולי כדאי לשאול אותם ספציפית. Mbkv717 • שיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ו • 13:04, 8 ביולי 2016 (IDT)
עברו כ-20 מאז שנתקלתי בנושא בלימודיי, אבל כך זכור לי מפי מי שהרצה (הוא דווקא טען שהצורה אמריקאי אינה נכונה, אבל נראה ששתיהן מקובלות כיום). לשיטה זו, יש לומר "ארגנטיני" (חפש "ארגנטיני" בגוגל ותראה רבים שגורסים ככה), ואילו כאן יש לנו בהרבה ערכים את המילה "ארגנטינאי". לא יודע מתי הוחלט שכך יש לומר, אבל כשהייתי פה ירוק שאלתי, ואמרו לי שככה כותבים פה (יש מצב שהיה זה Mbkv717 שצץ פה תוך כדי שאני כותב). מן הסתם בקרוב יתערב פה אחד ממועצת גדולי הלשון וייתן לנו ביאור מקיף. סאבעלוטודו - שיחה13:07, 8 ביולי 2016 (IDT)
לא, את שם הלהקה אייתנו נכון ביידיש, כאן דווקא אין בעיה. הבעיה היא עם שמה בעברית: האם "להקת אצטרובל" משקף נכונה את השם היידי "טרופע טאנענצאפ", או שצריך לקבוע לערך שם אחר בעברית? אלדד • שיחה10:35, 9 ביולי 2016 (IDT)
projectile points: חודים, או חודי חניתות/רמחים, בהתאם להקשר. בדרך כלל הכוונה היא לנתז מסותת מאבן קשה בצורה משולשת או צורה "מחודדת" אחרת, שחובר לקת.
lithic reduction: במחקר הארכאולוגי בארץ משמשים במונח "הפחתה" או "רצף ההפחתה", במובן שאתה לוקח בולבוס צור למשל ואז מתחיל להפחית את הנפח שלו - להוריד ממנו נתזים עד קבלת המוצר הרצוי (שיכול להיות נתז מסוים או מה שנשאר מהבולבוס). אפשר לכתוב פשוט "סיתות כלי אבן". Reuveny - שיחה13:40, 9 ביולי 2016 (IDT)
יגאל כתב מעליך 10, ואתה אומר לי 100. שאלתי היא מי צודק. דרך אגב העלית את העניין של האקדמיה, ונדמה לי, אם זכרוני איננו מטעני, שכללי הכתיב החסר בהקשר לאות ו לא התקבלו פה. כותבערכים - שיחה21:05, 12 ביולי 2016 (IDT)
קיימות גם דוגמאות נוספות, כמו שלמשל לא קיבלתם את המילה וטיקן. ולגופו של עניין, מתי לכתוב מספרים באותיות, מתחת ל-100 או ל-10? כותבערכים - שיחה00:37, 13 ביולי 2016 (IDT)
זה עניין של ניסוח, אין כאן נכון או לא נכון. לכן אני לא רואה סיבה להכריע בזה ולחייב את כולם לנוסח אחיד. מה גם שבעניינים של ניסוח כמו זה, עדיף לתת לעורכים להפעיל שיקול דעת ספציפי לגבי הניסוח המתאים בכל מקרה ומקרה. אוריאל, Orielno - שיחה09:55, 15 ביולי 2016 (IDT)
זה עניין סגנוני שצריך להותיר לשיקול דעתו של העורך. לפעמים מתאים כך ולפעמים כך. אולי אפשר לנסח באופן פורמלי את השיקולים הסגנוניים לבחירה באפשרות זו או אחרת, אבל ספק אם יש טעם לעשות זאת. ראובן מ. - שיחה23:39, 16 ביולי 2016 (IDT)
אם צריך לתרגם את זה לעברית - אז "הים-תיכוני" (יש צורך במקף). אם לתעתק, אז: לה מדיטראנֶאֶן; אבל, כאמור לעיל, אולי עדיף לתרגם. ולא לתעתק. אם תוסיף את ההקשר, אפשר יהיה לדעת במה בדיוק מדובר, ואז אולי נוכל לתת הצעת תרגום/תעתיק קונקרטית. אלדד • שיחה09:33, 14 ביולי 2016 (IDT)
Eldad, גם אני חשבתי על הים תיכוני כשראיתי את השם, אבל, מסתבר שזו תחרות אופניים חדשה בצרפת (צר'). אז עדיף את התעתיק שאלדד הציע "לה מדיטראנֶאֶן".--Mikey641 - שיחה18:29, 14 ביולי 2016 (IDT)
כן, הנחתי שקיימת סבירות שמדובר בשם כלשהו, אז בכל זאת הצעתי תעתיק. דרך אגב, התלבטתי אם להציע את הכתיב הנ"ל, לה מדיטראנאן, או אולי לה מדיטרנאן. לשיקולך. אלדד • שיחה18:35, 14 ביולי 2016 (IDT)
יונה, אם מתרגמים, זה עשוי להישמע מעט מוזר. "הים-תיכונית"? או אולי לא ברור. למשל, אם יגידו "התחרות הים-תיכונית", הקורא עשוי לחשוב שמדובר על אפיון של התחרות, על מעין תואר שלה, ולא על שמה. אלדד • שיחה09:31, 17 ביולי 2016 (IDT)
כדאי לבדוק איך זה נראה במסגרת ההקשר - אם באנגלית, לדוגמה, זה מופיע בתור שם, כך, בצרפתית, אז תרגום לעברית עשוי להחטיא את המקור. אני לא ראיתי את ההקשר, וכל מה שכתבתי לעיל הוא בגדר ספקולציות (אז אולי בכל זאת הצדק אתך). אלדד • שיחה09:33, 17 ביולי 2016 (IDT)
למיטב הבנתי שם קוריאני מורב משלושה סימניים שהראשון (משמאל) הוא שם המשפחה והשנים הבאים הם השם הפרטי. האם מומלץ לכתוב את השם הפרטי עם מקף או להמנע מכך? קים ג'ונג-איל או קים ג'ונג איל? הנדב הנכון - שיחה14:40, 14 ביולי 2016 (IDT)
אם השאלה היא האם לכתוב את השם הפרטי עם מקף או בלעדיו, לטעמי – עדיף למקף. אבל קוריאנית איננה בין השפות שאני מתמצא בהן באופן מספק. אלדד • שיחה17:16, 14 ביולי 2016 (IDT)
נילס, חשבתי שזו תהיה חזרה טובה על הצירופים שלמדתי לאחרונה, אבל יכול להיות שלחלק מהמילים כאן יש גם משמעות בשוודית, ולכן אולי חלק צריך לתרגם, ולא רק לתעתק. אשמח אם תוכל לחוות את דעתך, ואפילו להציע תעתיקים. אלדד • שיחה22:08, 16 ביולי 2016 (IDT)
ברור שלשמות יש משמעות, אבל לא נראה לי שהיא רלוונטית. מדובר בשמות של נהרות ואגמים ולכן כדאי לתעתק אותם. בוא ננסה:
Eskilstunaån - נחל אֶסְקִילְסְטוּנָה (או אֶסְקִילְסְטוּנָאוֹן)
Svartån - אני מכיר אותו כ-סְוְוַרְטְאוֹן (אם מדובר בנחל של östergötland). אפשר גם סְוְוַצְ'אוֹן (מילולית) (או נחל סְוְוַטְץ' או נחל סְוְוַרְטְ או הנחל השחור - מילולית)
Enköpingsån - אֶנְשֵפִינְסְאוֹן (או נחל אֶנְשֵפִינְגְ)
אם כך אני מנחש שזה צריך להיות משהו-כמו "מחליק" (החלקה) או "גולש" (גלישה), אלא אם יש לזה שם רשמי. האם מישהו מכיר? אנדרסן - שיחה17:43, 17 ביולי 2016 (IDT)
Guycn2, כדאי תמיד במקרה מסוג זה לציין בהתחלה את המיקום שבו מתנהל הדיון המקורי. זה כמעט תמיד יכול לעזור ולכוון לתרגום הרלוונטי ביותר. אנדרסן - שיחה18:21, 17 ביולי 2016 (IDT)
אני זקוק לתעתיקים ל-2 שמות מצרפתית - אני לא בטוח כל כך על התעתיק שלי:
Maître Gims - Maître (לא יודע לתעתק, אני חושב שהוגים כמו mettre) ג'ימס
Gandhi Djuna - גנדי דז'ונה (?)
--Mikey641 - שיחה06:24, 18 ביולי 2016 (IDT)
Muhteşem Yüzyıl - המאה המפוארת או מאה מפוארת? ידוע שבשפה הטורקית אין את ה' הידיעה מה שיוצר קצת בעיה לתרגם את השם לעברית. חשוב לציין שכשסדרת המקור של "המאה המפוארת - קסם" שודרה, היא נקראה "הסולטאן" ובתקציר נוסף לה השם הנרדף (והטורקי המקורי) "מאה מפוארת". Ibeenthere - שיחה14:56, 19 ביולי 2016 (IDT)
התרגום המתאים הוא "המאה המפוארת". אכן, אין יידוע בטורקית, אבל כאשר מדובר במשהו לא מיודע, מוסיפים את המילית bir, שמקבילה ל-a או an באנגלית. במקרה שזה לא היה מיודע, כלומר, סתמי באופן מסוים, השם יכול היה להיות Muhteşem Bir Yüzyıl. אלדד • שיחה20:09, 20 ביולי 2016 (IDT)
איך הבנת מהתגובה שלי שאני מסתמך עליו... אני הזכרתי שכך פעלו גם שם (ו' חיבור, תוספת ולא סיבה ותוצאה)... אני לא מדבר טורקית אבל יש לי משפחה דוברת השפה ובמקרה זה משהו שנידון בין דוברי העברית המנוסים יותר לאלו שפחות.31.154.81.6223:07, 24 ביולי 2016 (IDT)
שלום, אודה אם מישהו יוכל לסייע בעמידה על מהימנות רשימת היצירות בערך פליקס קנדל ברוסית (לא הערך העברי), כדי שנוכל להרחיב רישמת יצירותיו בעברית. אם מישהו מעוניין לסייע אוכל לתת הכוונה מדויקת יותר לצרכי ההשוואה והתרגום, תודה מראש, דב.31.154.81.6120:03, 20 ביולי 2016 (IDT)
Qırmızı Qəsəbə (אנ') - "קירמיזי קֶסֶבֶּה". אפשר גם "קרמזה קסבה", אבל אני מעדיף "קירמיזי קסבה" (העיר/העיירה האדומה, או משהו כזה). אלדד • שיחה14:19, 22 ביולי 2016 (IDT)
Atropatene (אנ') – לפי בדיקה במספר ויקיפדיות, זה נקרא "אטרופָּטֶנָה"; בפרסית – אתרופתכאן. אין לי ידע מוקדם על השם, אז אם מישהו מכיר, ויודע שבעברית זה נכתב אחרת, הוא או היא מוזמנים להציע. אלדד • שיחה20:52, 22 ביולי 2016 (IDT)
האם מקובל להוסיף בערך של יוצר שמות כותרים בשפות זרות, שפת המקור או שפות בהן הכותר יצא לאור להבדיל מבעברית? תודה דב.31.154.81.6400:13, 24 ביולי 2016 (IDT)
פתיח הערך ג'ודוקא: "ג'ודוקא (柔道家 ,Judouka) הוא אדם המתאמן בג'ודו. מקור המילה בשפה היפנית, ואין למונח זה (על פי כללי הדקדוק היפני) הטיות של רבים או זכר ונקבה.". אין אפילו הפניה מ"ג'ודאי/ת" לערך. לא צריך החלטה כללית יותר לגבי המונח בוויקיפדיה? סאבעלוטודו - שיחה13:56, 25 ביולי 2016 (IDT)
אבל זה לא מה שקורה בפועל. קטגוריות וערכים בנושא משתמשים במושג ג'ודוקא (גם לתיאור נשים). אולי אני אקרא לקטגוריה ג'ודוקא נשים? דוג'רית - שיחה23:34, 25 ביולי 2016 (IDT)
שלום. אודה אם תוכלו לעזור לי בתעתיק או תרגום של שם מחוז יווני זה, Νέα Προποντίδα. הפירוש בעברית הוא פחות או יותר "פרופונטיס החדשה", ושם הערך באנגלית הוא Nea_Propontida. בברכה ובתודה מראש--יום טוב - שיחה22:38, 25 ביולי 2016 (IDT)
ביחסים בינלאומיים וכן באסטרטגיה צבאית ישנו מושג של Power Projection שמתאר את הלחץ שניתן להפעיל על ידי הצגת נוכחות, עניין וכוח צבאי או דיפלומטי. לדוגמה ארצות הברית לעתים קרובות תפרוס את טייסות ה-F-22 שלה לאזורים בהם הם רוצים לשלוח מסר ליריב, דוגמה יותר בולטת היא שליחת כוח משימה של נושאות מטוסים לשיט במים שיש עליהם סכסוך אזורי (בעיקר בגלל סין).
האם יש מושג מקביל בעברית? כרגע אני משתמש בהפגנת כוח, אבל אני לא בטוח שזה המושג המתאים ביותר.
השאלה שלי היא לא מה מקובל יותר, אלא מהי הצורה התקינה ביותר מבחינת כללי העברית: האם בסמיכויות מסוג על־ידי, כל־כך, בית־הספר וכו' – צריך להיות מקף עליון, או שצריך להיות רק רווח בלי מקף? Guycn2 · ☎ 19:49, 26 ביולי 2016 (IDT)
גיא, לטעמי, אין חובה להוסיף מקף עליון בצירופים "כל כך", "בית הספר", "על ידי" וכו'. המקף כן הכרחי בצירופים של תחיליות והמילים הבאות אחריהן: דו-משמעי, תת-אלוף, בר-הסגרה, [כינוס] רב-משתתפים, רב-אמן [בשחמט] וכו'. ביקשת לעיל לדעת לא מה מקובל ביותר, אלא מהי הצורה התקינה ביותר. הצורות על ידי, או כל כך, או בית חולים נראות לי תקינות לחלוטין. בדקתי לרגע מה אומרת על כך האקדמיה, ומכלל ההן אתה למד על הלאו:
בדף של האקדמיה הנקרא "על מקף וקו מפריד" נאמרים הדברים הבאים: שמים מקף בעיקר בצירופים בעלי תחיליות דוגמת אי־ודאות, דו־משמעות, ויש המשתמשים בו גם לצירופים אחרים, כגון כתבי־יד, יום־יום.
משמעות הכתוב לעיל היא שהאקדמיה איננה מחייבת להוסיף מקף עליון בצירופים שיש לא מעט ישראלים שממקפים (לטעמי, מיקוף מיותר), אבל היא כן מחייבת להוסיף את המקף במקרה של תחיליות, כי התחילית איננה מילה עצמאית בעברית. גם אני מקפיד במיקוף במקרים של תחיליות, ומשתדל למעט במיקוף בצירופים אחרים. אלדד • שיחה20:36, 26 ביולי 2016 (IDT)
חשוב להוסיף במקרה הזה שהמיקוף, לטעמי, הוא עניין סגנוני. כלומר, אם לך נראה יפה יותר, ומתאים יותר, לכתוב כל-כך, בית-ספר, בית-חולים (במקף עליון – אני משתמש במקף הרגיל בדרך כלל), זו לא שגיאה, והיות שזה עניין סגנוני, זכותך לבחור לכתוב כך. אלדד • שיחה20:39, 26 ביולי 2016 (IDT)
מקף-מפריד בוודאי שלא. גם לאקדמיה אין כללים 100% ברורים, כי מצד אחד הם אומרים שזה נכון לכתוב על־ידי אך מצד שני הם אומרים שזה מיותר. אבל במילים תחיליות כפי שצויין לעיל שם זה נכון להשתמש במקף־מחבר .Meni yuzevich♦בית חב"ד לכולם♦ כ"א בתמוז ה'תשע"ו •21:31, 26 ביולי 2016 (IDT)
דרך אגב, באשר לדוגמאות שהובאו שם – אני חולק עליהם במקרה מסוים. במקרה של "ארץ ישראלי" יש צורך במקף – ארץ-ישראלי, וכנ"ל במקרה של "ים תיכוני" – ים-תיכוני. כלומר, במקרה של שני שמות בסוג של סמיכות שמייצגים שם תואר – יש צורך במקף. אלדד • שיחה22:20, 26 ביולי 2016 (IDT)
כי במקרה של בית חולים מדובר בשתי מילים קשורות: אתה רואה את הקשר בבירור, ומדובר בשתי מילים שעומדות בפני עצמן (ואין שום מקום לבלבול). אתה גם יודע בבירור שמדובר בצירוף לשוני, בסמיכות. לעומת זאת, במקרה של ים + תיכוני, לדוגמה, "מועדון ים תיכוני", המילה ים יכולה להתקשר למילה מועדון, ותיכוני תהיה שם תואר של המועדון, לא של הים. כדי שיהיה ברור שמדובר בשם תואר המורכב משתי מילים, אשר מתאר את המילה מועדון, צריך להפוך אותו לשם תואר מאוחד, ים-תיכוני. אלדד • שיחה22:58, 26 ביולי 2016 (IDT)
במילים אחרות, כשמדובר בסמיכות רגילה, המורכבת משני שמות עצם: בית ספר, בית חולים, כתב עת, עץ הדעת – אין צורך במקף כי ממילא זה צירוף מוכר, ואין מקום לבלבול. כשמדובר בסמיכות של שם תואר – במקרים כאלה נראה לי שעדיף להוסיף את המקף: ים-תיכוני, ארץ-ישראלי. אלדד • שיחה23:02, 26 ביולי 2016 (IDT)
אין דברים כאלו "מקף מפריד", "מקף עליון". יש מקף, כמו כאן: "כתבי־יד, יום־יום, ב־1958". יש קו מפריד, כמו כאן: "הוא פנה ימינה – ואני גם". מקף הוא קו קצר, בגובה ראשי האותיות, ללא רווח משני צדדיו. קו מפריד הוא בגובה אמצע האותיות, עם רווח משני צדדיו (אם הקו המפריד משמש לציון טווח – הוא יהיה ללא רווחים: "בשנים 1948–1967"). השימוש בסימן המינוס שמצוי במקלדת במקום מקף – שגוי (לא "מועדון ים-תיכוני" אלא "מועדון ים־תיכוני"). חזרתי • ∞ • שיחה23:44, 26 ביולי 2016 (IDT)
זה לא "שגוי". אין תקן נוקשה בעניינים טיפוגרפיים. זה אילוץ שנובע מהעובדה שהמקש לא זמין בקלות במקלדת. עד לא מזמן, באתר של האקדמיה עצמה היה שימוש ב"מקף" כזה! ראובן מ. - שיחה23:49, 26 ביולי 2016 (IDT)
חזרתי, זה לא שגוי. האקדמיה עצמה כותבת באתר שלה שאפשר להשתמש במקף האמצעי במקרה שאין במקלדת מקף עליון. אלדד • שיחה23:50, 26 ביולי 2016 (IDT)
בסדר, זה לא עיקר דברי. העיקר הוא השימוש במושגים שגויים ולא באופן ההקלדה: אין דברים כאלו "מקף מפריד", "מקף עליון", "מקף מחבר". יש מקף, ויש קו מפריד. חזרתי • ∞ • שיחה23:56, 26 ביולי 2016 (IDT)
נראה לי שהתפרצת לדלת פתוחה... :) אני מסכים אתך לגמרי בעניין הזה; לא ראיתי בדיון לעיל שימוש במושגים השגויים שהזכרת. אם בכל זאת זה הופיע מצד מי מן המשתתפים בדיון לעיל, טוב שתיקנת. אלדד • שיחה00:32, 27 ביולי 2016 (IDT)
אכן, בדיוק כפי שכתבת. אבל לא נראה לי שמדובר בתעתיק שמו של ארגון טרור באיטלקית :) בכל אופן, אם אתה כותב את שמו של הארגון הזה, מציע להוסיף גם את האיות המקורי בסוגריים, לצד השם בעברית. אלדד • שיחה12:26, 27 ביולי 2016 (IDT)
דעתי היא שמאחר וויקיפדיה היא קודם כל אנציקלופדיה, בשמות הערכים יש להיצמד לתעתיק המדויק ביותר. זאת למעט מקרים חריגים, בהם שם האישיות מוכר בציבור הרחב בשם אחר, ואז ניתן לשקול שימוש בתעתיק השגוי אבל הנפוץ בציבור. (דוגמא - מוחמד - מחמד). כך שלדעתי, העניין תלוי באישיות הספציפית, והאם שמה מוכר בעברית זה מכבר בתעתיק שגוי או לא. Lionster • שיחה12:04, 28 ביולי 2016 (IDT)
במקרה הזה (שהתלבטתי בו כבר בעבר), אני משתדל לשלב תעתיק נכון (קרי, מדויק) עם עזרה לקורא העברי (שמן הסתם מעדיף לראות אמות קריאה כאשר הן חסרות בשם הערבי). אז התעתיק המדויק, כפי שהוזכר לעיל, הוא אסמאעיל, ואם נסייע לקורא ביו"ד בהתחלה, יתקבל השם "איסמאעיל". נראה לי שהוא העדיף, כי אסמאעיל עלול להביא להגייה שגויה, Esma'il. אלדד • שיחה12:19, 28 ביולי 2016 (IDT)
במקרה דנן אני לא חושב שצריך לקיים דיון כללי – זה לא עניין להצבעה של ויקיפדים, אלא רק לנוגעים בדבר, כלומר – לנו. אם יש לך או לליונסטר העדפה מסוימת, כתבו אותה, ונוכל לדון בינינו. אלדד • שיחה12:39, 28 ביולי 2016 (IDT)
ליונסטר כבר בוק:במ סבר שצריך להעביר לאסמאעיל. אלדד, מכיוון שכתבת כאן אני מניח שהתכוונת שתוספת ה"י" תהיה בפתיח ולא בשם הערך, אני צודק? ברור שזה רק נוגעים בדבר, לכן זה פורסם רק בדף זה, אבל גם סיון ל, מבב או אחרים שקוראים אלפבית ערבי ויש להם העדפה כזו או אחרת עלולים לרצות להביע את דעתם. פתחתי את הדיון רק בגלל בקשתו של ביקורת, הייתי מעביר אילו יכולתי. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב בתמוז ה'תשע"ו • 12:45, 28 ביולי 2016 (IDT)
אפשר כמובן גם "אסמאעיל", אבל אני מנסה לבדוק את שם הערך כאילו מעיניים ישראליות שלא קוראות ערבית (ברור לי שהערביסטים בינינו כן יקראו את זה בצורה הנכונה). אלדד • שיחה13:30, 28 ביולי 2016 (IDT)
צודקת לגמרי. ולכן, אילו השם היה של אישיות פרסית, הייתי מאיית אותו "אסמאעיל", כי אז זה היה תואם את ההגייה הפרסית. במקרה הזה מדובר בשם ערבי, ולכן העדפתי להוסיף יו"ד, כדי לא להטעות את הקורא. אלדד • שיחה14:06, 28 ביולי 2016 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: בערבית תמיד אפשר לכתוב בתעתיק מדויק. אבל צריך לבדוק בכל מקרה לגופו כיצד דובר עברית שלא דובר ערבית יקרא את השם. כשאני רואה שאהיד, ואליד, או שאריף, אני משמיט את ה-א', כי ישראלי מכיר את המילה וליד, שריף, שהיד. כשאני רואה את השם "וסאם", אני מוסיף יו"ד, כי ישראלי לא ידע שצריך לקרוא את השם "ויסאם".
במקרה הנ"ל, כפי שאפשר לראות, יכולים להיות שני וריאנטים, אסמאעיל - לפרסית, ואיסמאעיל, לערבית. יש דוגמה מעניינת, שמקבילה, לדעתי, להקשר הנוכחי. יש טילים שנקראים בפרסית "זלזאל". בערבית השם אמור להיקרא "זילזאל", אבל בפרסית – זֶלזאל. במקרה הזה, משראיתי ששם הערך בעברית הוא "זילזאל", תיקנתי את שמו אצלנו לזלזאל, כי השם הוא בפרסית, לא בערבית. כאמור, בפרסית השם נהגה זֶלזאל. אז צריך שיקול דעת בכל מקרה. אלדד • שיחה15:45, 28 ביולי 2016 (IDT)
מלא כל הארץ כבודך, במהלך חמש הדקות האחרונות כתבתי את תשובתי לאמיר, ואז התנגשתי אתך. אבל בינתיים מתברר שגם השבתי בתשובתי על תהייתך. כפי שאתה רואה, יש צורך בשיקול דעת, וכאן מתאים הכתיב ביו"ד, לאחר ה-א'. אלדד • שיחה15:47, 28 ביולי 2016 (IDT)
אני חושב שאין צורך. משהערכים הנ"ל נכתבו כך, לא כדאי להעביר לכתיב "שגוי" (מבחינתנו, הערביסטים). אפשר להעביר, כמובן (אין מניעה), אבל אני בדעה שאם השם כבר נכתב בצורה ה"נכונה" מרגע יצירת הערך, לא כדאי "לשבש" לאחר מכן. במקרה של ערכים שטרם נכתבו, יש לנו עדיין הזדמנות להקדיש מחשבה ושיקול דעת לאופן המיטבי של איות השם, כך שגם מי שאינו בקיא ברזי השפה הערבית יוכל לקרוא אותו באופן הנכון. אלדד • שיחה16:02, 28 ביולי 2016 (IDT)
אבל אז יש חוסר אחידות ועוד כמה חודשים מישהו יתלונן על זה (משה?) . אבל בסדר, מקבל. אתחיל בהעברה של אימעילים ערבים (לא אלבנים, לא תרכים ולא פרסים. רק כאלו שמופיע תעתיק ערבי לידם) לכתיב איסמאעיל. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב בתמוז ה'תשע"ו • 16:06, 28 ביולי 2016 (IDT)
אם בכל זאת זה חשוב לך, אז תעביר גם אותם לכתיב "איסמאעיל" (ואז תוסיף בראש הערך שבתעתיק מדויק השם נכתב "אסמאעיל"). בעצם, כדאי להוסיף גם במקרה הנוכחי שאנחנו דנים בו. ואז גם מי שמכיר את השם בכתיב "אסמאעיל" יראה שכך הוא אכן מופיע בפתיח לערך.
חשוב לי להזכיר (בעצם, בפעם המי-יודע-כמה) שכאשר הגעתי לוויקיפדיה, השאיפה שלי הייתה תמיד להיצמד לכתיב הערבי עד כמה שאפשר (כי באתי מעולם המזרחנות, ששם מקפידים על כללי התעתיק). אבל ניסיתי עם הזמן להתגמש, ולראות את השמות הערביים כפי שקורא אותם מי שלא מכיר את השפה הערבית. אז אני יודע שזה נראה צורם (למי שבקיאים בערבית) שמוסיפים יו"ד בשם "אסמאעיל". מצד שני, אני גם מכיר את הבדלי ההגייה בין פרסית לערבית במקרה הזה. אז האם צריך לוותר, ולהחליט שבכל מקרה נתעתק בתור "אסמאעיל", הן בערבית והן בפרסית? אפשר לקבל החלטה כזאת אד הוק. אלדד • שיחה16:12, 28 ביולי 2016 (IDT)
אין צורך, ואני יודע שגם לך צרם בעבר התעתיק החופשי (אני אפילו השתמשתי בך כדוגמה לפחות לעוד מזרחן שצרם לו), לי עדיין ולכן מחוץ למרחב הערכים אני עדיין כותב בתעתיק מדויק. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב בתמוז ה'תשע"ו • 16:16, 28 ביולי 2016 (IDT)
אני פוסח על שתי הסעפים מחוץ לוויקיפדיה :) אבל כשאני עובד בעבודתי הרגילה, שם אני מקפיד על התעתיק המזרחני, המדויק (ללא תוספת ו"וים, יו"דים או אל"פים). :-) אלדד • שיחה16:20, 28 ביולי 2016 (IDT)
ויקיפדיה משפיעה עליך לרעה. אני חשבתי שהיא רק משפרת את הלשון של העורכים, אבל מתברר שהיא גם מדרדרת. אולי כדאי ליצור תבנית אזהרה למזרחנים שיימנעו כאן מתעתיק מדויק אבל שייזהרו שזה לא ישפיע עליהם מחוץ לוויקיפדיה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב בתמוז ה'תשע"ו • 16:23, 28 ביולי 2016 (IDT)
אני חושב שאפשר לוותר על ה-י'. השם מספיק מוכר לקורא העברי בשביל שלא יהיה בה צורך. ובלעדיה זה לא רק יותר מדוייק, זה גם פחות מסורבל. eman • שיחה • ♥16:51, 28 ביולי 2016 (IDT)
בכותרות אין כדי לא להקשות על החיפוש. כמו כן אין צורך בניקוד סתם כך (כמה ספרים ראית שיש בהם ניקוד? לא כולל ספרי ילדים), במקרה של שמות שלא ברור איך להגות אותם יש ניקוד. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב בתמוז ה'תשע"ו • 16:12, 28 ביולי 2016 (IDT)
ויקיפדיה היא לא מילון. אנחנו נוהגים להוסיף ניקוד חלקי בשם הערך, כשיש סיכוי שהוא לא ייקרא נכון. חשוב להסביר שאם מתקבלת החלטה שאנחנו מנקדים כל שם ערך, כללי הניקוד מחייבים כתיב שונה מאשר בערך ששמו בלתי מנוקד. ניקוד שם הערך יחייב לכתוב ב-ו' אחת שם שלמעשה, בכתיב הלא-מנוקד, אמור להיכתב בשתי ו"וים; לכתוב ביו"ד אחת שם שלמעשה, על פי כללי הכתיב הבלתי מנוקד, אמור להיכתב בשתי יו"דים, וכו'. לכן מקובל ששמות הערכים נכתבים על פי המקובל כאשר המילה או השם אינם מנוקדים. מוסיפים פה ושם ניקוד להקלת הקריאה במקרה של דו-משמעות בכתיב השם, אבל זה נעשה רק לעתים רחוקות, ורק בעת הצורך. אלדד • שיחה16:16, 28 ביולי 2016 (IDT)
האמת היא שבדיוק עכשיו סיימתי לקרוא את הערך ונהניתי ממנו מאוד. שקלתי לאותת לו לאות תודה, אבל עדיף לכתוב זאת מפורשות. אגב, ביקורת, לא נהוג בערכים כאלה לתת קצת הכוונה, מיקום החנות, רחוב או שכונה? סאבעלוטודו - שיחה22:32, 28 ביולי 2016 (IDT)
כן נהוג, אבל זה מתנגש עם מנהג אחר שלי, יש משתמש שיודע ונוהג להוסיף את הקואורדינטות, הוא עושה את זה טוב ממני בדרך כלל. במקרים כאלה (יש משתמשים אחרים עם הובי לדברים אחרים) אני נוהג להשאיר את זה כך. אם הוא לא ישלים את זה ביומיים הקרובים, אעשה זאת אני. אל דאגה. ביקורת - שיחה22:36, 28 ביולי 2016 (IDT)
שלום, אני מנסה לתרגם ערך באנגלית בשם en:Digital obsolescence. מתלבט איזה שם לתת לו בעברית... חשבתי על כמה:
התיישנות דיגיטלית.
יציאה משימוש של טכנולוגיה.
תוכנות שאינן קריאות.
הערך הזה מדבר בעצם על טכנולוגיה של מחשבים שכבר אינה בשימוש (ולכן לא ניתן לפענח את תוכנה) או שבעתיד עלולה להיות כך. אשמח לעצתכם. --EldadHe - שיחה17:30, 29 ביולי 2016 (IDT)
לא קראתי את הערך ולא מכירה את המושג, אבל רק הראשון נשמע לי כמו מושג שיכול להיקלט בעברית. • צִבְיָה • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"ו 17:47, 29 ביולי 2016 (IDT)
תודה, אבל המושג התיישנות הוא משפטי בד"כ ויש לו משמעות שונה לחלוטין. הכוונה לא למשהו שאין עניין בו, אלא למשהו שלא ניתן לפענוח. בגלל זה אני לא בטוח שהמילה התיישנות מתאימה במקרה הזה. --EldadHe - שיחה17:51, 29 ביולי 2016 (IDT)
אתה יכול לשלוח מייל לאקדמיה העברית ללשון, לשאול את דעתה. הם עונים. בכל מקרה, למרות הקונטציה המשפטית, התיישנות לדעתי מבטאת את המושג כפי שתיארת אותו. • צִבְיָה • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"ו 17:55, 29 ביולי 2016 (IDT)
למעשה, עד היום לא הייתי בטוח כיצד כדאי לתרגם את זה לעברית. אבל ניסיתי לחשוב עכשיו מחדש. אולי "בצעירותו"? או "בצעירותה"? כי "חיים מוקדמים", כפי שכבר תורגם לא פעם בערכים שונים, לא נשמע נכון או מתאים בעברית. אלדד • שיחה21:56, 29 ביולי 2016 (IDT)
חשבתי על "חיים מוקדמים", אבל גם לי הניסוח הזה לא נשמע טבעי בעברית. "ראשית הקריירה" זה בעייתי כי הפסקה הזאת עוסקת בחיים שלו/ה לפני שהתחילה הקריירה. "בצעירותו" גם לדעתי לא מדויק בכל המקרים, כי יש ערכים כאלה על אנשים מתחת לגיל 20, ככה שכל החיים שהם הספיקו עד עכשיו זה בעצם "צעירותם". אני מניח שבמקרה הזה חייבים לבחור משהו שלא מדויק ב־100%, השאלה מה הרע במיעוטו. Guycn2 · ☎ 22:17, 29 ביולי 2016 (IDT)
אלדד, Mikey641: תודה על התשובות ועל הקישור למדריך. במקרה הספציפי של הערך שאני כותב עכשיו בחרתי את הניסוח "ילדות ונעורים" (זה גם רשום כניסוח תקין במדריך לתרגום ערכים). Guycn2 · ☎ 02:54, 30 ביולי 2016 (IDT)
לי נראה שעדיף שזה יופיע מתחת לכותרת ""ביוגרפיה", ואז שנות הקריירה יופיעו תחת (תת-)כותרת "קריירה", והשנים האחרונות תחת "שנותיו האחרונות" (במקרה שיש רצון לפרט ולהפריד). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ה בתמוז ה'תשע"ו • 13:34, 31 ביולי 2016 (IDT)
דרך אגב, Mikey641, כאן אני משער. לא תיעתקתי על פי הצרפתית, אלא על פי הגרמנית. היות שהוא סופר גרמני, באלזס, אני מעריך שמדובר בשם גרמני. כתיב שם משפחתו כתוב באיות גרמני. התלבטתי בהתחלה אם לאיית את שמו רנה שיקֶל, והחלטתי לאיית שיקֶלֶה. למעשה, צרפתים, מן הסתם, יהגו את השם "שיקֶל", עם ההטעמה על ההברה האחרונה. אלדד • שיחה08:30, 30 ביולי 2016 (IDT)
מסתבר שקלעתי לשניהם . ראה כאן ב-Forvo. גרמני הוגה את השם כפי שכתבתי לעיל, וצרפתי הוגה אותו כפי שכתבתי לעיל, בהגייה הצרפתית. אז שתי ההגיות קיימות. אני הימרתי לעיל על ההגייה הגרמנית, בהנחה שסיפוריו כתובים בגרמנית. אלדד • שיחה08:36, 30 ביולי 2016 (IDT)
לא זה לא. Könkämäälven ו-Muonioälven זה בפינית (אילו זה היה שוודית, הייתי אומר משהו-כמו: "שנשמה-אלבן" ו-"מוניה-אלבן", אבל - לא...). Vapstälven - ואפסט-אלבן (אם כי אני חושב שהשם בנורווגית Vefsna - ואפסנה - מקובל יותר...). אנדרסן - שיחה00:06, 7 באוגוסט 2016 (IDT)
היי נילס. Vapstälven – תודה. Muonio älv (בוויקי בשוודית מפנה ל-Muonioälven) נמצא בשוודיה ובפינלנד (בלפלנד), בפינית נקרא הנהר Könkämä älv . Muonionjoki (בוויקי בשוודית מפנה ל-Könkämäälven) – אותו הסיפור: הנהר זורם בשוודיה ובפינלנד (בלפלנד), בפינית נקרא Könkämäeno. בנוסף, האם היית יכול לתעתק מנורווגית – Numedalslågen, Altaelva, Begna, Gaula, ואחרים ברשימה לעיל. תודה רבה David.r.1929 - שיחה11:04, 9 באוגוסט 2016 (IDT)
האם ג או ג' (עם גרש או בלי). ”אין טעם להשתמש בגרש מעל ה-ג בתעתיק המדויק. אין אפשרות לבלבל את האות הזאת עם אות אחרת, וממילא בתעתיק החופשי יש תיאור של אופן ההגייה.”, דבריו אלו של Drork בדף השיחה, הם שהובילו להשמטת הגרש בכללים לתעתיק מערבית. לדעתי הج עם שלוש הנקודות (ﭺ) היא צורה נפוצה מספיק כדי להתחשב בה, ולכן לדעתי התעתיק צריך להיות ג' עם גרש. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בתמוז ה'תשע"ו • 18:59, 31 ביולי 2016 (IDT)
שמות מצריים ושמות ערביים אחרים נכתבים בערבי באותה הצורה. לכן בתעתיק המדוייק אין מקום להבדל. אבל כמובן שבתעתיק החופשי אפשר וצריך לעושת את ההבדלה. וצריך לזכור שגם שם הערך, וגם רוב האזכורים של השם נכתבים בתעתיק חופשי. לא במדוייק! לכן אני אל רואה צורך לשנות את הכלל הזה. eman • שיחה • ♥23:29, 31 ביולי 2016 (IDT)
לענ"ד, ج צריכה להיות מתועתקת ג' בתעתיק מדוייק, ובתעתיק חפשי לפי הנסיבות. לדוגמה, השם جمال מתועתק "ג'מאל", ובתעתיק חפשי (ובהתאם ללהג) יכול להיות מתועתק גם "גמאל". לגבי האות چ, זו אות פרסית שמשמשת לצליל ch (או č), ואני מאוד לא אוהבת שמשתמשים בה לציון להגים ערביים (זה מאוד מבלבל; בשדרות בגין בירושלים, למשל, תעתקו לערבית "בגין" כך: بچين ואני תמיד קוראת זאת "בצ'ין" :)). סיון ל - שיחה08:32, 1 באוגוסט 2016 (IDT)
באמת יש בלגן גדול במונח הזה. לענ"ד עדיף "פאשא" וניתן להוסיף בסוגריים גם "באשא". העיקר שהאלפ"ים יישמרו במקומן :). סיון ל - שיחה11:23, 1 באוגוסט 2016 (IDT)
אם הייתי צריכה לנחש, הייתי מציעה לבדוק ברוסית ובאידיש. מילה דומה (אבל ממקור אחר) מופיעה כבר בתנ"ך (נחמיה ה', פס' 14: לחם הפחה לא אכלתי;נחמיה ב', פס' 7, 9: פחוות עבר הנהר) ויכול להיות שמכאן ההשפעה על הכתיב. סיון ל - שיחה13:45, 1 באוגוסט 2016 (IDT)
אם נדייק זה היה שבועיים בהם לא כתבתי בוק:יל. גם אני הופתעתי, אבל זה מסביר למה לא שמתי לב להעלאה של פאשא שהייתה באמצע של אותם שבועיים. החל משנה הבאה (אלול) יהיה כנראה הרבה זמן שאני לא אהיה פעיל. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ז בתמוז ה'תשע"ו • 12:38, 2 באוגוסט 2016 (IDT)
סיון, ליונסטר, התייחסתי בדף השיחה של מלא כל הארץ כבודו לתיעתוק של אחד השמות הטורקיים. לטעמי, כאשר מדובר בשם/תואר הטורקי Paşa, עדיף לתעתק מטורקית, לא מערבית. תיעתוק מטורקית במקרה הזה, לטעמי, יהיה "פאשה" (תוכלו לקרוא את חטיבת השיחה האחרונה בדף השיחה שלו).
לעומת זאת, בהקשרים הערביים למיניהם עדיף באשא (או פאשא). האם לדעתכם הכתיב המקובל לשם הטורקי Paşa הוא פאשא? אלדד • שיחה19:35, 2 באוגוסט 2016 (IDT)
סיון, ליונסטר, התייחסתי בדף השיחה של מלא כל הארץ כבודו לתיעתוק של אחד השמות הטורקיים. לטעמי, כאשר מדובר בשם/תואר הטורקי Paşa, עדיף לתעתק מטורקית, לא מערבית. תיעתוק מטורקית במקרה הזה, לטעמי, יהיה "פאשה" (תוכלו לקרוא את חטיבת השיחה האחרונה בדף השיחה שלו).
לעומת זאת, בהקשרים הערביים למיניהם עדיף באשא (או פאשא). האם לדעתכם הכתיב המקובל לשם הטורקי Paşa הוא פאשא? אלדד • שיחה19:35, 2 באוגוסט 2016 (IDT)
לאור אי-ההבנה, אכתוב באופן ברור: אני חושב שכדאי לבדל בין השמות. בערבית - באשא. כשמתעתקים מטורקית - פאשה. אלדד • שיחה19:37, 2 באוגוסט 2016 (IDT)
התואר הוא תורכי ולכן אני חושב שצריך לכתוב עם פ', ובצורה אחידה. השאלה היא עם א או ה, וחבל שאין על כך דיון כלשהו טרם ההצבעה הזאת. כדי שנוכל לשקול. בכל מקרה, אני לא כל כך מסכים עם הנחת היסוד של אלדד - תורכית היא לא שפה אירופית ולמרות שאינה שפה שמית, במשך מאות שנים היה לה קשר הדוק עם הערבית, בשני אופנים: היא נכתבה באלף בית הערבי ותורכיה שלטה בחלק גדול מארצות ערב, כולל בארצנו כשעוד היתה ערבית. משום כך אני חושב, שאת השמות התורכיים צריך לכתוב על פי הגייתם התורכית, אבל את השמות המוסלמיים צריך לכתוב על פי צורתם המקורית בערבית. לגבי העיצורים והתנועות שבסימן שאלה, הייתי הולך על פי דרך כתיבתם בערבית (כלומר: פאשא עדיף על פאשה), משום שהיא קרובת משפחתה של העברית ומשום שהיתה השפה המדוברת בארצנו בזמן השלטון התורכי והעברית בעצם ירשה את שלטונה בארץ. בסיכומו של דבר, אם מדובר בתורכי, הייתי מתעתק למשל: עבד אל-כרים פאשא. אפשר לקבל דוגמאות לאישים ערבים עם השם "באשא/פאשא"? האם מדובר בתואר התורכי שצורף לשמם, או שהתואר הזה הפך אצלם לחלק בלתי נפרד משמם? Liad Malone - שיחה01:06, 3 באוגוסט 2016 (IDT)
יש כאן בעצם שני עניינים: אמות הקריאה (א מול ה) ועיצורים (פ מול ב). אני מעדיפה את הכתיב עם האל"פים באופן נחרץ. לגבי העיצורים: פאשא לשמות תורכיים ובאשא לשאינם תורכיים. סיון ל - שיחה07:27, 3 באוגוסט 2016 (IDT)
מלא כל הארץ, שתי הדוגמאות הללו הן לא של ערבים מבחינה אתנית. האחד יליד מקדוניה והאחר יליד הקווקז. האם נחשבו ערבים בזמן שחיו במקומות בהם משלו? או שנחשבו מושלים עות'מאניים זרים בלבד? שפתם היתה ערבית או תורכית? כשדובר על "אישים ערבים", חשבתי יותר על אישים דוגמת מוסא כאט'ם אל-חוסייני, שעל פי הערך עליו לפחות, כונה גם "באשא". במקרה כזה למשל (אצלו זה היה כינוי כבוד או תואר רשמי?), כשמדובר באישיות ערבית מקומית, אני חושב שעדיף להשתמש בצורה הערבית. Liad Malone - שיחה12:53, 4 באוגוסט 2016 (IDT)
כן אבל כבר שינית את מקס הרץ פאשה לפאשא. התואר הוא ממקור טורקי בכל מקום. גם במצרים וגם בארץ ישראל או בעיראק. לדעתי אין זה הגיוני לכתוב אחמד חילמי פאשא (בארץ ישראל) או =נורי סעיד פאשא בעיראק (שקיבלו את התואר בזמן הטורקים) ובטורקיה בלבד לכתוב פאשה. Ewan2 - שיחה21:34, 2 באוגוסט 2016 (IDT)
שיניתי גם עוד כעשרים נוספים ויש עוד רבים שלא שונו. אני מסכים שהתואר טורקי ולכן הגיוני שיהיה צורת כתיב אחת לערבית וטורקית, פשוט פעם קודמת אף אחד לא תמך ב"פאשה" אז לא הצעתי בשביל התואר לערבי, אבל אין בעיה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ח בתמוז ה'תשע"ו • 21:41, 2 באוגוסט 2016 (IDT)
גם לדעתי עדיפה צורה אחידה בכל המקרים. חשבתי שבעברית רוצים להיבדל מערבית ולהימנע ככל האפשר (גם בתעתיקים משפות זרות אחרות) מהסיומת ב"א" ומעדיפים סיומת ב"ה". Ewan2 - שיחה23:47, 3 באוגוסט 2016 (IDT)
כאמור, זו גם דעתי. הסברתי באריכות שעדיף, בתיעתוק של "פאשה" מטורקית, לסיים את המילה ב-ה', כמקובל בתיעתוקים משפות אירופיות, בניגוד לערבית (מה גם שמדובר במילה טורקית, ולא ערבית). אלדד • שיחה23:54, 3 באוגוסט 2016 (IDT)
אבל אלדד, תורכית אינה שפה אירופית, וכמו שכבר נכתב לעיל, במשך תקופה ארוכה מאוד היא כן נכתבה בא"ב הערבי, ואז בחרו לכתוב את המילה עם אל"פים ולא עם סיומת אחרות (יכלו להשתמש למשל בת"א מרבוטה, ואז באמת היה מתאים לתעתק עם ה בסוף). סיון ל - שיחה07:43, 4 באוגוסט 2016 (IDT)
סיון, זה נכון שהיא נכתבה במשך זמן רב באותיות ערביות, עד שאטאטורק ("אתאתורכ") שינה זאת, אבל זה לא נכון שהיא איננה שפה אירופית. אנחנו מתייחסים אליה כאל שפה אירופית (מדובר, אחרי הכול, בשפה פינו-אוגרית, שהשפות ההונגרית, האסטונית והפינית הן קרובות משפחה שלה). נכון שיש בה גם מילים ערביות ופרסיות, אבל אחרי הכול – היא אירופית. ההחלטה שהתקבלה אצלנו (מזמן) הייתה לתעתק אותה כשפה אירופית. לכן רצוי להבחין בין תעתיק ערבי לבין תעתיק טורקי. דרך אגב, מתישהו גם הייתה הצבעה על השם עצמו, הצבעת מחלוקת :) אני לא זוכר אם אני תמכתי בכתיב "תורכית" או "טורקית", אבל הוחלט בסופו של דבר, ברוב קולות, לשנות את שמה ל"טורקית", וכך גם שונה שם הערך, מ"תורכית" ל"טורקית" . אלדד • שיחה07:49, 4 באוגוסט 2016 (IDT)
דרך אגב, סיון, לא תמיד אני שלם עם ההחלטה הזאת, אני מודה (כלומר, יש מילים שאני רוצה בכל זאת לראות בכתיב הכאילו-ערבי שלהן). הייתי רגיל לראות את המילה תנט'ימאת, אבל אצלנו היא מופיעה כיום בכתיב "טנזימאט". בכל אופן, כידוע, אנחנו כותבים מהמט ולא מחמד, ויש עוד שינויים רבים שעשינו. לעומת זאת, שינינו לאחרונה, בהסכמה, את איסטיקלל לאיסתיקלאל, כדי שייקל לשייך את האיסתיקלאל הטורקית למקבילתה-הורתה הערבית, וכדי שלא נתבלבל. בכל זאת, עדיין, לכתוב מילה אירופית ב-א' בסופה (כשלא מדובר במילים הרגילות, בשמות המקומות שהשתרשו בכתיב זה, כמו ליטא, רומא וכו'), זה נשמע צורם לעיניים ישראליות (בעיקר כאשר לא מדובר במילה ערבית). אלדד • שיחה07:55, 4 באוגוסט 2016 (IDT)
אלדד, למיטב ידיעתי, תורכית אינה משתייכת למשפחת השפות האירופיות, אלא למשפחה נפרדת הנקראת "אורל-אלטאית" וכוללת גם מונגולית, קוריאנית וכו'. אבל נראה לי שזאת כבר חפירה מעמיקה שלא כל כך מעניינת את הציבור :). ולגבי "טנזימאט" - זה מעביר בי צמרמורת בכל פעם שאני רואה את הכתיב הזה . סיון ל - שיחה08:16, 4 באוגוסט 2016 (IDT)
צודקת, קיבלתי את התיקון, אכן, אורל-אלטאיות. :) ובאשר לצמרמורת, אני שותף להרגשתך... דרך אגב, כשכתבתי "שפות אירופיות" התכוונתי לבידול בינה לבין השפות השמיות. בעצם, את צודקת, הכינוי שלי כ"שפה אירופית" לא היה מדויק. אבל לפחות הבנו זה את זה. אלדד • שיחה08:19, 4 באוגוסט 2016 (IDT)
ליעד, בלי לבדוק, אני מהמר שהשם נכתב محمد, כלומר, "מחמד", כמו בערבית. כאשר בוצעה המהפכה בכתב הטורקי על ידי אטאטורק, עיצוריים קוליים בסוף מילה הפכו לעיצורים האטומים המקבילים באלפבית הלטיני. אז, לדוגמה, המילה הערבית לספר, كتاب, כתאב (Kitab), הפכה בטורקית ל- kitap. ה-p חוזרת והופכת ל-b רק כאשר יש תנועה אחריה, כמו, למשל, kitabim - הספר שלי. (כאמור, לא בדקתי בעניין "מחמד" – אשתדל לבדוק אחר כך, אם סיון לא תקדים אותי ;-)). אלדד • שיחה11:17, 4 באוגוסט 2016 (IDT)
אם הבנתי אותך נכון: ההגייה בתורכית היתה "מהמט" ו"כיתאפ", אבל השם נכתב כמו בערבית, "מחמד" ו"כתאב", ועם החלפת הכתב, התעתיק הלטיני החל לשקף את ההגייה התורכית בפועל. כן? Liad Malone - שיחה11:43, 4 באוגוסט 2016 (IDT)
בהחלט נכתב "מחמד" (אותו דבר לגבי שמות אחרים שנגמרים בד/ט). איני בטוח אם המרצה הגתה את זה על פי הכללים שהיו נהוגים אז או עפ"י ההגייה המודרנית של התרכית, אבל היא כתבה "מחמד" בתרכית ערבית ובתרכית באותיות לטיניות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ט בתמוז ה'תשע"ו • 11:51, 4 באוגוסט 2016 (IDT)
ליעד, לשאלתך, אומנם לא כתבתי את זה, אבל כן, זו גם הבנתי. למעשה, כפי שאתה יודע, הכתיב של הטורקית האוסמאנית (התורכית העות'מאנית) לא שיקף נכונה את ההגייה הטורקית. אלדד • שיחה12:18, 4 באוגוסט 2016 (IDT)
לגבי "מהמט", אכן המילה נכתבה בדיוק כמו בערבית, אבל נהגית כיום "מהמט" (בעצם "מהמת" אבל בעברית השתרשה ה"ט"). כך גם לגבי שאר הדוגמאות שהובאו. העקרון הוא שמילים משפות זרות מקבלות את חוקי השפה המאמצת (תחשבו על "ברקס[ים]" בעברית מול "brakes" באנגלית). ייתכן מאוד שבשלב הראשוני המילים הערביות נהגו כמו בערבית ורק עם הזמן קבלו את חוקי הפונטיקה של התורכית. עד שימציאו מכונת זמן כלשהי זו תישאר תעלומה... ואם כבר עוסקים בתעתיקים מטרידים, הרי ש"אבדילקרים" וחבר מרעיו ממש לא נראים טוב, לעיניי. סיון ל - שיחה12:58, 4 באוגוסט 2016 (IDT)
ליעד, מטרת דיון זה היא לפתור את חוסר האחידות של באשא-באשה-פאשא-פאשה, חוסר האחידות הספציפית עליה הצבעת עכשיו נבעה מהעברות והחלפות שביצעתי על סמך שתי החלטות קודמות כאן. החלפות אלו נפסקו לאחר שאלדד הביע את התנגדותו לאחת ההחלפות ובכך התברר לי שהדיונים הקודמים לא היו ברורים מספיק. סיון, לגבי אבדילקרים וחבר מרעיו נראה שאבוד עלינו (אלדד הרי ציין הצבעה כלשהי בנידון), אבל אני מסכים כל התעתיק העכשווי של התרכית כאילו היא שפה אירופאית מזוויע בעיני. אבל גם אם זה קרב אבוד, לפחות צריך הפניות מתעתיק נורמלי יותר (תאמין לי שלא היה הפניה מעבד אל-כרים נאדיר פאשה?). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ט בתמוז ה'תשע"ו • 14:00, 4 באוגוסט 2016 (IDT)
פאשא
בעד - לא רואה חובה לסיים את המילה הזאת באות ה, כי היא לא עברית. כך היא מקבילה יותר הן לתעתיק התורכי (Paşa) והן לערבי (باشا), שבהן אותה תנועה (a ואליף) חוזרת פעמיים, וכך גם שתי הצורות (פאשא-באשא) תהינה דומות זו לזו והקשר ביניהן יהיה ברור. Liad Malone - שיחה01:16, 3 באוגוסט 2016 (IDT)