|
ועדת התיאום הגרמנית לשיתוף פעולה יהודי-נוצרי
ועדת התיאום הגרמנית לשיתוף פעולה יהודי-נוצרי (בגרמנית: Deutscher Koordinierungsrat der Gesellschaften für Christlich-Jüdische Zusammenarbeit) היא גוף המפעיל רשת של ארגונים ללא כוונות רווח הפועלים לקידום הבנה ושיתוף פעולה בין נוצרים ליהודים. אגודות אלו הוקמו לאחר מלחמת העולם השנייה כחלק מתהליך השיקום והפיוס בחברה הגרמנית. האגודות לשיתוף פעולה נוצרי-יהודי בגרמניה מהוות נדבך חשוב בתהליך ההתפייסות וההבנה ההדדית בין הקהילות לאחר השואה. רקע והיסטוריהלאחר השואה ומלחמת העולם השנייה, עלה הצורך בבניית גשרים בין הקהילות הנוצרית והיהודית בגרמניה. בשנת 1949, ארבע שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה ושחרור הניצולים ממחנות הריכוז וההשמדה, התכנסו גברים ונשים, יהודים ונוצרים, בערים מינכן, שטוטגרט וויסבאדן שבגרמניה, כדי להציג חזון חדש של שיתוף פעולה ופיוס. הקמת האגודה הנוצרית-יהודית הראשונה בגרמניה נתמכה על ידי אגודות מקבילות שקמו בשווייץ, באנגליה, בצרפת ובארצות הברית. מהלך זה היה חלק ממאמץ רחב יותר של בעלות הברית, ובמיוחד ארצות הברית, לחזק את התפיסה הפלורליסטית וגיוון דעות ודתות בגרמניה שלאחר המלחמה. שנה לאחר ההתכנסות הראשונית, בשנת 1950, נוסדו האגודות לשיתוף פעולה נוצרי-יהודי בברלין ובפרנקפורט. מאז, התרחבה הרשת והתפתחה ברחבי גרמניה.[1] מטרות ועקרונותהאגודות לשיתוף פעולה נוצרי-יהודי פועלות למען מספר מטרות מרכזיות. בתחום התרבותי וההיסטורי, הן מדגישות את חשיבות זכירת המקורות והקשרים המשותפים של היהדות והנצרות, תוך הכרה בתרומה היהודית לתרבות ולהיסטוריה האירופית. כחלק ממאמץ זה, האגודות פועלות לשימור העדויות המגוונות של ההיסטוריה היהודית שעדיין נשתמרו. בהקשר החברתי והפוליטי, האגודות מקדמות את חופש הקיום היהודי בגרמניה, ומביעות תמיכה במדינת ישראל. הן פועלות נגד אפליה על רקע דתי, אידאולוגי, פוליטי, חברתי ואתני, ומקדמות ערכים של סובלנות וכיבוד מיעוטים אתניים.[2] מבנה ופריסה ארציתנכון לשנת 2024, פועלות בגרמניה כתשעים אגודות הפזורות ברחבי גרמניה, כולל במדינות הפדרליות שנוספו לאחר איחוד גרמניה ב-1990. מספר החברים הכולל באגודות אלו עומד על כ-20,000 איש ואישה המחויבים לקידום הבנה טובה יותר בין נוצרים ליהודים.[2] האגודות המקומיות מאוגדות תחת מסגרת על-ארצית - המועצה המתאמת הגרמנית של האגודות לשיתוף פעולה נוצרי-יהודי. מועצה זו מייצגת את האגודות ברמה הלאומית והבינלאומית ומסייעת בתיאום פעילויותיהן. הפטרון של האגודות הוא נשיא גרמניה, מה שמעיד על חשיבותן הציבורית.[3] פעילויותהאגודות לשיתוף פעולה נוצרי-יהודי מקיימות מגוון רחב של פעילויות ברחבי גרמניה.[4] אלה כוללות הרצאות וסמינרים בנושאי יהדות, נצרות ודו-קיום, וכן קונצרטים וערבי תרבות המציגים מוזיקה ואמנות יהודית ונוצרית. בנוסף מתקיימות קריאות ספרותיות ודיונים על יצירות הקשורות ליחסי יהודים-נוצרים והאגודות מקדמות פרסום ספרים ומאמרים העוסקים בנושאים רלוונטיים. כמו כן, האגודות מפעילות פרויקטים חינוכיים בבתי ספר ומוסדות חינוך, ומארגנות סיורים לימודיים לאתרים היסטוריים ודתיים. בסך הכל, האגודות מקיימות מעל ל-1,000 אירועים בשנה ברחבי גרמניה, התורמים לקידום שיח פלורליסטי, מניעת אנטישמיות, והגברת המודעות לחשיבות מניעת אירועים דוגמת השואה.[5] האגודה בזיגןהאגודה לשיתוף פעולה נוצרי-יהודי בזיגן פועלת משנת 1959. היא מונה כ-300 חברים, פועלת לקידום הדיאלוג הנוצרי-יהודי, פועלת למען זכויות האדם, מאבק בדעות קדומות חברתיות, דתיות, גזעיות ופוליטיות, וארגון חילופי משלחות מבוגרים עם עמק חפר בישראל. כמו כן, בין עמק חפר ובין חבל זיגן ויטגנשטיין נכרתה ברית ערים תאומות.[6]  האגודה בזיגן הובילה מספר פרויקטים משמעותיים, ביניהם מאבק להשגת הקרקע שעליה שכן בית הכנסת היהודי בעיר, שהוצת על ידי פורעים גרמנים יום לאחר ליל הבדולח.[7] בנוסף, סייעה האגודה בהקמת המוזיאון האקטיבי של דרום וסטפאליה, המציג את חיי היהודים עד השואה ואת גורלם של אזרחים שהופלו ונרדפו בתקופת הנאצים.[8][9][10] השפעה והישגיםלאורך השנים, האגודות לשיתוף פעולה נוצרי-יהודי תרמו משמעותית לשיקום היחסים בין הקהילות בגרמניה ולהעמקת ההבנה ההדדית. הישגיהן כוללים העלאת המודעות לתרומתם של יהודים לתרבות ולחברה הגרמנית, סיוע בשיקום הקהילות היהודיות בגרמניה לאחר השואה, קידום חינוך נגד אנטישמיות וגזענות במערכת החינוך הגרמנית ותרומה לדיאלוג הבין-דתי ברמה הלאומית והבינלאומית. עם זאת, האגודות ממשיכות להתמודד עם אתגרים כגון עלייה מחודשת באנטישמיות, וצורך מתמיד בחינוך הדורות הצעירים.[11] קישורים חיצונייםהערות שוליים
|
||||||||
