|
ורדה הורביץ
ורדה הורביץ (נולדה ב-27 במרץ 1957) היא עיתונאית וסופרת ישראלית. ביוגרפיהורדה הורביץ נולדה בוורשה, פולין. אביה, יצחק הרמן, היה ניצול השואה מוורשה. אמה, סוניה, ילידת רוסיה, הייתה כוריאוגרפית ידועה בלהקה במוסקבה. בגיל חמישה חודשים עלתה ורדה לישראל עם הוריה ועם אחיה הבכור, חנוך, במסגרת עליית גומולקה. את שלוש השנים הראשונות עשתה בקיבוץ משמר השרון, שם נולד אחיה הצעיר, אברהם הרמן. בהיותה בת ארבע עברה המשפחה להתגורר בשיכון עולים בחולון, שם גדלה. למדה בתיכון קוגל בחולון. במשך שנים רבות למדה פסנתר בקונסרבטוריון יריב אזרחי בתל אביב, הופיעה בקונצרטים ואף זכתה במלגות מטעם קרן שרת לאמנים צעירים. בצה"ל שירתה ביחידת המחשבים ממר"ם. הורביץ היא בוגרת סמינר הקיבוצים בחינוך מיוחד וקורס ביבליותרפיה אצל פרופסור אדיר כהן. הייתה מורה לחינוך מיוחד עד גיל 28. למדה במשך שנתיים משחק אצל גדי ענבר ואתי רזניק במרכז ביכורי העיתים ושיחקה במשך ארבע שנים בתפקידים ראשיים בצוותא ובאולם תיאטרון חולון, במסגרת תיאטרון חובבים בחולון, בבימוים של חנן יבין, ושולי כהן. בשנת 1988 החלה לכתוב בידיעות תקשורת, בעלת טור בשם "נשי אישי" וכתבות שטח וצבע רבות. ב-1990 ראה אור ספרה "שלושים ועוד משהו" בהוצאת בית עימוד, שנגע בדילמות ובקונפליקטים האופייניים לנשים בגיל שלושים בנוגע לגידול הילדים, הבעל והקריירה. בשנת 1993 החלה לכתוב ב"ידיעות אחרונות", כתבה במוספים "זמנים מודרניים", "24 שעות" ו"שבעה ימים". פרסמה תחקירים רבים בהם על גל החזרה בתשובה של בני נוער, על רב[1] ופסיכולוג[2] בעדה החרדית שהטרידו מינית נשים ועל מכירת תלמידים לפנימיות דתיות תמורת 300 שקל לראש,[3] סיפורה של זונת רחוב שעבדה 14 שנה בכביש והשתקמה, ועוד. משנת 1997 הייתה כתבת בכירה במגזין "לאשה", במהלך השנים פרסמה את סיפור חייהן של מאות נשות ציבור ופרסמה סיפורים אנושיים. אחד מסיפוריה הפך לסרט דוקומנטרי זוכה פרסים בשם "איך את מעיזה" ובוים על ידי בן ליזקה אסא ואורי שידורסקי (שין), [4] כמו כן, הייתה בעלת המדור "פנינה רומנטית", ושבעקבותיו הוציאה לאור ב-2002, ספר בשם "המלצה רומנטית"[5], בהוצאת ידיעות ספרים שהפך ל"ספר פלטינה" ונמכר ב-50 אלף עותקים. [6] בעקבות הספר הגישה פינות רדיו ברדיוס 100FM, רדיו חיפה ורשת ב'. הייתה בעלת המדור "סוגרים חשבון", שבו פרסמה מכתבי אהבה של קוראות אנונימיות. פרסמה טור אישי בשם "בנויים לקשר", בו פרשה את חיי נישואיה. ב-2005 יצא ספרה "חוויה רומנטית" לשומרי כשרות[7], שאף הוא הפך לרב-מכר. [8] באותה שנה התפרסם סיפורה "ארמון הקרח נמס" באנתולוגיה "געגועים לשינויים: 16 סיפורי מסע ישראליים", בעריכתו של משה גלעד. ב-2009 התפרסם ספרה "אירוח עם רוח", שהביא סיפורי מסע למקומות רוחניים בארץ. ב-2011 החליטה להתפטר מעבודתה הקבועה ב"לאשה", ולהפוך לפרילנסרית, כדי להקדיש זמנה לכתיבת ספרי פרוזה. במהלך השנים הנחתה והפיקה אירועי נשים רבים. בשנת 2016 ראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות הרומן הראשון פרי עטה "התנ"ך של אמא" והפך לרב מכר[9]. הספר מגולל את סיפור חייה של נעמי, אישה בת 43, דור שני לשואה, שחיי נישואיה אינם מאושרים, על ילדותה בשנות ה-60 וה-70 בשכונה מעורבת בפריפריה, פעילותה בתנועת השומר הצעיר, על אהבת נעוריה לבחור ערבי מהגליל, על נישואי הבוסר, ועל חיפושיה אחר אח שחזר בתשובה והתנתק מהמשפחה. ברקע מרחף התנ"ך הפרטי של האם, אשה אתאיסטית בשם רוזה שפיגל, המקבץ בתוכו חוכמת חיים נשית, סודות הישרדות העוברים מדור לדור, אמת, שקרים, אהבה וחמלה שבין אם לבת. מנחה מפגשי נשים בנושא ספרה. ורדה הורביץ מתגוררת מזה שנים רבות בתל אביב ולה שתי בנות: הבכורה עמית הורביץ-גרושקה, מהנדסת תעשייה וניהול והצעירה, הבמאית גל הורביץ-הופנונג מייסדת ומנהלת "האנסמבל - תיאטרון נוער ע"ש אתי הילסום". ספריה
קישורים חיצוניים
על הספר "התנ"ך של אמא"
הערות שוליים
|
||||||||||||||
