ז'וליה דוקורנו
ז'וליה דוקורנו (בצרפתית: Julia Ducournau; נולדה ב-18 בנובמבר 1983) היא תסריטאית ובמאית קולנוע צרפתייה. סרטיה בדרך כלל מתמקדים בז׳אנר האימה המכונה "אימת הגוף" (Body Horror). סרטה "טיטאן" משנת 2021 זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן. ביוגרפיהדוקורנו נולדה בפריז לאם גינקולוג ואב רופא עור. משיכתה לסיפורי אימה החלה כשהייתה בת שש כשראתה בסתר את הסרט "המנסרים מטקסס" משנת 1974, ומקריאת ספרי הרפואה של הוריה[1]. בשנת 2004 היא למדה תסריטאות בבית הספר לאומנות La Fémis שבפריז. ב-2011 ביימה את סרטה הראשון, "ג’וניור" (Junior). סרט קצר על ילדה שבעקבות חיידק בבטנה "משילה את עורה" כמו נחש[2]. הסרט זכה באותה שנה בפרס Petit Rail d'Or הניתן במסגרת תחרות שבוע המבקרים בפסטיבל קאן[3]. בשנת 2012 הוציאה סרט טלוויזיה בשם "שחין" (Mange) שעוקב אחרי עורכת דין, בולמית לשעבר, שמחפשת נקמה במי שהציק לה בימי הקולג׳[4]. בשנת 2016 יצרה את הסרט העלילתי הארוך הראשון שלה, סרט האימה "נא" (Raw)[5], שעוקב אחרי צעירה צמחונית שלאחר שהיא טועמת בשר בפעם הראשונה מתפתחת לה תשוקה קניבליסטית. הסרט הוקרן במסגרת תחרות שבוע המבקרים בפסטיבל קאן וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים של לונדון[6]. סרטה העלילתי השני, "טיטאן" (Titane)[7] זכה בפרס דקל הזהב בשנת 2021 והפך את דוקורנו לבמאית הקולנוע השנייה שזכתה בפרס הנכסף, אחרי ג׳יין קמפיון בשנת 1993 על סרטה "הפסנתר". במרכז העלילה של הסרט ניצבת רוצחת סדרתית המתעברת מכלי רכב ומתחזה לגבר כדי להעמיד פנים שהיא בנו האובד של כבאי בודד. פילמוגרפיה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|