|
חואו יונדה
חוֹאוּ יוּ'נְדֶה (במנדרינית תקנית: 侯云德 ; באנגלית: Hou Yunde; נולד ב-13 ביולי 1929) הוא גנטיקאי, מהנדס גנטי וחוקר מחלות סיני. הוא הקים את הבסיס למחקר גנטי בסין, כמו גם את הבסיס לרפואה מונעת למחלות מידבקות בסין, ונחשב "אבי האינטרפרון הסיני". ביוגרפיהחואו נולד ב-1929 בעיר צָ'אנְגְג'וֹאוּ (אנ') במחוז ג'יאנגסו.[1][2] עוד בילדותו הוא החליט להקדיש את חייו לרפואה לאחר שצפה באחיו שמת ממחלה מידבקת.[2] בשנת 1958, הוא סיים לימודי רפואה בבית הספר לרפואה של ווּהָאן (היום, בית הספר לרפואה טונְגְגִ'י) (אנ'), ובין השנים 1958–1962 הוא למד במכון המחקר לחקר נגיפים על שם דימיטרי איבנובסקי (אנ') בברית המועצות (רו'). הוא השקיע הרבה שעות עבודה בהיותו שם במהלך לימודיו שם. יום אחד, העכברים במעבדה מתו מגורם לא ידוע. חואו חקר וגילה כי העכברים במעבדה סובלים מווירוס סנדאי (Sendai virus, נגיף דרכי-נשימה של עכברים (Murine respirovirus)), הוא בחן את האפשרות שהנגיף יכול להדביק בני אדם, וגילה כי וירוס סנדאי מסוגל לגרום לאיחוד ("התכה") של תאים חד-שכבתיים. חואו היה בין הראשונים שחקר את תופעת איחוד התאים (Cell fusion).[2] על תוצאות מחקריו אלו כתב 17 מאמרים וקיבל תואר דוקטורט (ברוסית kandidat nauk - דוקטור בדרגה התחלתית) במדעי הרפואה,[1] הייתה זו הפעם הראשונה שהמכון העניק תואר זה לסטודנט זר.[3] עם חזרתו לסין חואו חקר נגיפים כגורמים עיקריים לזיהומים נשימתיים והצליח לבודד שלושה זנים של פארא-אינפלואנזה, שהסבירו את המגפות המדבקות בבייג'ינג בין השנים 1962–1964.[2] בהמשך עבודתו בסין הניח את הבסיס למחקר הנגיף המולקולרי של סין ויצר את התרופות הסיניות הראשונות שהונדסו גנטית.[4] בשנות ה-70 של המאה ה-20 חואו עבד כדי לפתח אינטרפרון המיוצר מחומרים מקומיים כדי להוזיל עלויות. לאחר מספר רב של ניסיונות הוא הצליח לפתח את הייצור הסיני הראשון בדרגה רפואית של אינטרפרון מתאי דם לבנים, אשר הקנה לו את הכינוי "אבי האינטרפרון הסיני".[5] הוא גם הצליח לפתח אינטרפרון a1b רקומביננטי אשר נועד לטפל בסוגים של לוקמיה וצהבת נגיפית.[2] בין השנים 1978–1996 קבוצתו המשיכה לפתח עוד 18 תרופות מבוססות הנדסה גנטית, מתוכן 8 שהוא פיתח אישית.[3] בין השנים 1984–1997 שימש כראש ועדת מומחים לתכנון בתחום הביוטכנולוגי של תוכנית 863.[6] לאחר שההגבלות על עסקים נחלשו בשנות ה-90 של המאה ה-20, הוא הקים את אחת מחברות התרופות הסיניות הראשונות להנדסה גנטית, יחד עם צֶ'נְג יוּנְגְצִ'ינְג (Cheng Yongqing). חואו וצוותו פתחו את ה-alpha 1b, אינטרפרון שמיוצר מקומית בסין ושתעשיית התרופות הסינית נשענת עליו.[1][7][8] בשנת 2008, בגיל 79, הוא מונה להיות המנהל הטכני בוועדה הלאומית לטיפול ואבחון במחלת האיידס, דלקת כבד נגיפית ומחלות מידבקות אחרות. הוא הניח את התשתית לטיפול ומניעה למגפות נגיפיות מדבקות, עם תוכנית מערכתית לשנים 2008–2020.[2] במהלך מגפת השפעת ב-2009, חואו, בשנות ה-80 לחייו, היה אחראי על התגובה הסינית למגפה ולמניעת המשך הפצתה. הצוות הצליח לפתח חיסון אולם הייתה שאלה אם נדרשת מנה או שתיים, כיוון שחברות התרופות הסיניות לא היו מסוגלות לעמוד בקצב החיסונים הנדרש. חואו התעקש שמנה אחת תספיק ושהגוף ייצור את החיסון הנדרש, וכך יהיו יותר חיסונים לכולם. תחת הנהגתו של חואו המגפה נעצרה בסין לפני מועד סיומה הרשמי בשאר העולם.[3] בזכות עבודתו ובזכות רופאים אחרים הוא הניח את התשתית לטיפול במחלות מידבקות והקים מערכת היכולה לזהות תוך 72 שעות 300 פתוגנים מוכרים ויכולת לחקירה מהירה של פתוגנים לא מוכרים, ובינם שפעת העופות, נגיף האבולה ועוד.[1] במהלך חייו כתב יותר מ־500 מאמרים וספרים.[1] פרסים ואותות הוקרה
הערות שוליים
|
||||||||||||||||
.png)
