חוק למניעת אלימות במשפחה
החוק למניעת אלימות במשפחה, שנחקק בכנסת ב-1991, עוסק במקרים של אלימות קשה פיזית ונפשית המתרחשים במסגרת המשפחתית.[1] עיקרי החוקהחוק מאפשר לבית המשפט להעניק צו זמני במטרה להרחיק בין בן זוג אלים לבין בן הזוג המבקש הגנה. צו הגנה כולל את הפעולות שלהלן
בנוסף, הצו מכיל גם דרישה לערובה (דרך להוכיח בה שהאלים יקיים את האיסורים החלים עליו). לפי החוק, אם הנפגע הוא קטין, ההוראות והאיסורים השונים ייקבעו על פי הראיונות שערך העובד הסוציאלי, וזאת במטרה לבדוק האם ניתן לשמור קשר בין הקטין לאחראי עליו גם אם האחראי פגע בקטין ובבן משפחה אחר. החוק קובע שבית המשפט רשאי לתת צו הגנה כאשר אחד מהתנאים להלן מתקיים
במקרים אלה, ניתן לפנות לבתי משפט השלום, לבתי המשפט ענייני משפחה ובתי דין רבניים. כמו כן, החק קובע שמי שרשאי לבקש מבית המשפט צו הגנה הם: כל בני המשפחה, עובד סוציאלי, יועץ משפטי לממשלה או נציגו או גורם משטרתי. צו הגנה תקף למשך שלושה חודשים אך ניתן להאריכו לכל היותר לשנה. כמו כן, במקרים של הפרת צו ניתן לפנות למשטרה או לבית המשפט. החוק קובע שאם בית המשפט דחה את הבקשה לקבלת הצו וקבע שהיא הוגשה מסיבות נקמניות ולא כנות (לא בתום לב), אז בית המשפט רשאי לחייב את המבקש בהוצאות של המדינה או הצד השני במשפט. [2] קטיניםאם הצד האלים הוא הקטין, החוק קובע שעל הצדדים לנסות למצוא הסכמה בעזרתה של יחידת הסיוע בבית המשפט לענייני משפחה. במצב בו שני הצדדים לא יגיעו להסכמה אז בית המשפט יכול לתת צו הגנה, אך לפני שהוא נותן צו הגנה לקטין צריך לעשות את הפעולות להלן:
כאשר הנפגע הוא קטין לא ניתן לפנות לבית משפט השלום, אלא יש לפנות למזכירות בית המשפט או שבית הדין מגיש טופס בקשה לצו הגנה, הגשת הבקשה אינה כרוכה בתשלום אגרה. נשיאת נשקעל מנת שלא תהיה החמרה במצב האלימות במשפחה ואם נפסק צו הגנה על ידי בית המשפט, בית המשפט חייב להחרים את הנשק מהצד האלים מיידית. החוק קובע שבמקרים חריגים, ניתן לאפשר המשיך לשאת את הנשק: כאשר מתקיימים מקרים לא חמורים במיוחד (מצב בו בצו ההגנה אין איסור על כניסה לדירת הנפגע), וכן כאשר יש לצד האלים צורך לנשק לשם עבודה או הגנה עצמית. איסור נשיאת הנשק יכול להיות ארוך יותר על פי המקרה. תיקונים חשובים בחוקבמשך השנים, החוק עבר שינויים רבים. להלן השינויים המרכזיים:
יישום החוק והשלכותיולפי נתוני משטרת ישראל, בשנים 2018–2020 היו 69 מקרי רצח של נשים, בתקופת הקורונה כמות מקרי האלימות במשפחה עלו ביותר מפי 2.[3] לפי סטטיסטיקות של השנים האחרונות, נראה שהחוק לא מרתיע אנשים ממשפחות רבות לבצע אלימות (בעיקר כלפי נשים) ושישנם עדיין מקרים רבים של אלימות פיזית ונפשית כלפי בני המשפחות, שהגיע ליותר מ-70 מקרי רצח בשנתיים האחרונות.[3] קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|