|
חיים רפאל בן אשר
רבי חיים אברהם רפאל בן אשר (לפני ה'תע"ד, 1714 - י"ז באב ה'תקל"ב, 16 באוגוסט 1772) היה רב, מקובל וראש ישיבה ירושלמי שכיהן בסוף ימיו כרבה של ירושלים, בתואר הראשון לציון. ביוגרפיהפרטים ביוגרפיים רבים אודותיו חסרים, בשנת ה'תצ"ד, 1734 יצא כשד"ר ירושלים לאירופה. בשנות ה-40 המוקדמות של המאה ה-18 שהה מספר שנים באירופה (באיזמיר שבטורקיה ובערים נוספות באיטליה ובצרפת) בשנת ה'תק"ד (1744) הקימו בני משפחת פרנקו האיטלקית את ישיבת "יפאר ענוים" בירושלים, והעמידו אותו בראשה. עם חזרתו לירושלים התמנה כראב"ד תחת הראשונים לציון, רבי אליעזר נחום ורבי ניסים חיים משה מזרחי, והוא חתום על כמה פסקי דין שלהם. הוא חתום על שטר ההתקשרות הראשון של ישיבת המקובלים בית אל, ועל "תקנת הרווקים" (1749) של רבני ירושלים, בה נקבע כי אסור לרווק ללון בירושלים. בראשית שנות ה-60 של המאה ה-18 נמלט עם רבים מיהודי ירושלים למצרים, ולאחר מספר שנים שב לירושלים[1]. בשנת ה'תקל"א (1771) התמנה כרבה של ירושלים בתואר "הראשון לציון", וכיהן בתפקידו זה כשנה. הרב בן אשר נפטר במגפה בירושלים בי"ז באב ה'תקל"ב[2], 16 באוגוסט 1772 ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. על מצבת קברו נחקק:
. לקריאה נוספת
קישורים חיצונייםהערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||
