חיים שלמה גולובנציץ

הרב חיים שלמה גולובנציץ (ה'תרכ"ט – י' בחשוון ה'תרצ"ט, 4 בנובמבר 1938) היה ראש ישיבה במינסק, רבן של מוהילנה ומוהילב, וראש המועצה הדתית בירושלים.

נולד ליצחק ואסתר עטיה גולובנציץ (גולוב) בהורודוק שבפלך מינסק. בגיל 14 ברח מבית אביו והחל ללמוד בישיבת וולוז'ין. למד בחברותא עם ראש הישיבה הרב חיים סולובייצ'יק, עד סגירת הישיבה לאחר כשנתיים וחצי.^[1] לאחר מכן למד בישיבת מיר ובישיבת סלבודקה, וכן אצל הרב יצחק בלאזר, ממנו הושפע רבות.

בשנת תרנ"ד (1894 לערך) החל לכהן כראש ישיבה במינסק בבית הכנסת "משכיל לאיתן". הוא עמד בראש הישיבה במשך ארבע עשרה שנים, והעמיד מאות תלמידים ששימשו ברבנות. ביניהם, לדוגמה, הרב שמואל אליהו קאהן, הרב אריה לוין, הרב יעקב קמנצקי, הרב אהרן קוטלר ועוד. גידל בביתו את אחיינו היתום, הרב נחום מאיר קרליץ. כן למדו אצלו דוד זכאי, ברוך ולאדק-צ'ארני ועוד.^[2]

בשנת תרס"ח (1908 לערך), עקב מחלה, עבר אל העיירה מוהילנה הסמוכה למינסק, וכיהן בה כרב. בשנת תר"ע, לאחר כשתי שנות הבראה, מונה לרבה של מוהילב, לצד הרב שמחה סולובייצ'יק. הוא כיהן כרבה של העיר יותר מעשרים שנה. במסגרת תפקידו עסק רבות בהתרת עגונות ובמאבק לשימור המסורת היהודית, תחת השלטון הבולשביקי שרדף אותו.

ר' שלמה הצטיין בפעולה מסורה מיוחדת לטובת העגונות, שמספרן גדל בזמן שאחרי מלחמת העולם. ויצא לו שם של "רודף מעגנים" שאין מפלט מפניו. היה מעשה והוא רדף, על ידי מכתבים ולחץ של חקירות ודרישות והמצאת ידיעות, אחרי בעל מעגן מגרמניה, שגילה את מחבואו, לטורקיה, ומטורקיה לאפריקה, ומאפריקה לברזיליה, עד שהלה ברח להודו ושם נעלם.

— יי"ן, הרב שלמה גולובנציץ, הארץ, 22 בנובמבר 1938, עמ' 3

בתחילת בשנת תרצ"א (1930), לבקשת אחיינו הרב נחום מאיר קרליץ, נחלץ הרב חיים עוזר גרודזינסקי לסייע כלכלית לרב גולובנציץ, באמצעות הג'וינט וד"ר ברנרד כהן.^[3]

בשנת תרצ"ב (1932) עלה לארץ ישראל והתיישב בבתי ברוידא בירושלים.^[4] בירושלים נודע בעיקר בכינוי: "הרב ממוהילב". הוא התמנה לרבה של קהילת "אגודת אחים אנשי אמריקה" ("אמריקאנער שול") בשכונת אחווה, והיה מעורה בחיי הדת והרבנות בעיר.^[5] בשנת תרצ"ז (1937), עם הקמת המועצה הדתית בירושלים, הועמד בראשה כשלצדו סגניו: הרב משה אוסטרובסקי ויוסף שאול אלישר.^[6] במסגרת תפקידו פיקח על מערך הכשרות של המועצה.

הרב חיים שלמה גולובנציץ נפטר כבן שבעים בירושלים ביום שישי, י' בחשוון תרצ"ט (1938), ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.^[7] בהלווייתו הספידו הרב הראשי, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

אחיו הוא הרב שניאור פייבוש גולוב, רבה של דרבנה.^[8] אח נוסף הוא הרב יחיאל מיכל ברקמן, מחבר שו"ת "לב ים".^[9] אחיינו בן אחותו פייגא ציבולניק הוא הרב נחום מאיר קרליץ.

לרב גולובנציץ ורעייתו חיה רחל^[10] נולדו שבעה ילדים.^[11] בנו הרב יהושע מילא את מקום אביו בקהילת "אגודת אחים אנשי אמריקה",^[12] שימש כמו"ץ בירושלים, ומפקח המקוואות במשרד הדתות.^[13] נכדו אריה גולובנציץ, בן בנו יצחק,^[14] הוא איש עסקים ונדבן חרדי, אשר התפרסם בעקבות פולמוס מתחם גולובנציץ בבית שמש שבבעלותו.

• שערי ציון [יט, א-ג], תשרי-כסלו תרצ"ט, עמ' מב-מג
• תורת ארץ ישראל [י, א-ג], תשרי-כסלו תרצ"ט, עמ' יז
• יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, כרך ג, ירושלים תשל"ח, עמ' צט
• משה צינוביץ, מיר: תולדות ישיבת מיר, תל אביב תשמ"א, עמ' 52-53

• הרב שלמה גולבנציץ: ליום השלושים, הצופה, 4 בדצמבר 1938, עמ' 3 (חלק א, חלק ב)
• תמונת הרב שלמה גולובנציץ, בפורום אוצר החכמה