|
חפציבה דיור ואחזקות
חפציבה דיור ואחזקות בע"מ הייתה חברת נדל"ן ובנייה שעמדה בראש קבוצה של חברות בנייה, מהגדולות בישראל, עד לקריסתה באוגוסט 2007. מנהלי החברה הואשמו בפלילים על אופן ניהול החברה שהביא לקריסתה ועל שלא הבטיחו את כספם של הרוכשים בערבויות כחוק. מבנה הקבוצהחפציבה דיור הייתה חברה פרטית, אך שלוש מהחברות הבנות שלה פעלו בבורסה לניירות ערך בתל אביב:
בנוסף כללה הקבוצה חברות פרטיות אחדות, ובהן:
היסטוריההקבוצה החלה כחברה משפחתית בבעלותו של הקבלן הירושלמי מרדכי יונה, אשר ייסד אותה ב־1968 וקראה על שם אשתו – חפציבה. בסוף שנות השמונים עבר ניהול החברה לבועז יונה, בנו של מרדכי יונה. בשנת 1992 רכשה החברה את פרויקט התחנה המרכזית החדשה של תל אביב אשר הייתה בתהליכי בנייה למעלה מ-25 שנים ושסיומה התעכב במשך יותר מעשר שנים לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים. חפציבה הביאה את הפרויקט לידי גמר. בתחילת 2007 הייתה החברה אחראית לכ-10% מהבנייה למגורים בישראל באותה שנה. שיטת הפעולה של החברה הייתה להתמקד בדירות קטנות וזולות יחסית ולמכור אותן ברווח נמוך למדי. מודל הרווח של החברה היה מבוסס על מכירת דירות רבות. החברה ידועה גם בשל פרויקטים של בנייה אותם ביצעה ביהודה ושומרון ובבנייה לציבור החרדי. בפברואר 2006 עתרה תנועת שלום עכשיו לבג"ץ כנגד אכלוס בתים שבנתה החברה בשכונת מתתיהו מזרח במודיעין עילית, משום שלטענת התנועה, נבנו בניגוד לחוק ועל קרקעות פלסטינים[2] ובג"ץ נתן צו להקפאת האכלוס. ב-5 בספטמבר 2007 דחה בג"ץ את עתירת התנועה ואישר את המשך הבנייה והאיכלוס בשכונה. ביוני 2007 סיפר מנכ"ל החברה, בועז יונה, על כוונתו להנפיק את מניותיה בבורסה לניירות ערך בתל אביב לפי שווי של 350-250 מיליון דולר. קריסת החברהרמז למצבה הקשה של קבוצת החברות ניתן בדוחות הכספיים של החברות הבנות הציבוריות שלה, שנמסרו לרשות ניירות ערך. בדו"ח לשנת 2006 של חפציבה חופים בע"מ, למשל, נאמר:
בתחילת אוגוסט 2007 פורסם שהחברה נתונה בקשיים כלכליים חמורים: חובותיה נאמדו בכ־1.5 מיליארד שקל. עקב כך החלו רוכשי דירות רבים שבניית דירתם טרם הסתיימה לפלוש לדירות שרכשו ברמלה, ירושלים, נתניה, מודיעין עילית, בית שמש וביתר עילית. התברר כי לרבים מרוכשי הדירות לא ניתנו ערבויות כנגד הכספים ששילמו, בניגוד לחוק[3]. אף שהפלישה לדירות בפרויקט "מתתיהו מזרח" שבעיר מודיעין עילית היוותה הפרה של צו ביניים של בג"ץ, שאסר על אכלוס הדירות בשכונה, קבע בג"ץ שאין לפנות את הפולשים. בפסק הדין נאמר:
סמוך למועד קריסתה, נחתמה עסקה לרכישת חפציבה על ידי אלקטרה נדל"ן מקבוצת אלקטרה, אך העסקה לא הושלמה ואלקטרה חזרה בה מכוונתה לרכוש את חפציבה[4]. עם קריסתה של החברה נעלם המנכ"ל בועז יונה, והטיפול בבעיות שנוצרו עבר לאחרים. ב-6 באוגוסט 2007 ניתן לחברה צו הקפאת הליכים זמני, כדי לאפשר לה להציג תוכנית הבראה. הכונס הרשמי שלמה שחר מונה לנאמן החברה. בעקבות היעלמותו של המנכ"ל בועז יונה, והחשד שהקריסה נבעה ממעשים פליליים שעשה, הוצא כנגדו צו מעצר בינלאומי. ב-30 באוגוסט 2007 נעצר יונה באיטליה, והחלו הליכים להסגרתו לישראל. העמדה לדיןב-19 בנובמבר 2008 נדון בועז יונה בישראל ל-7 שנות מאסר ופיצוי לנפגעי החברה בסך של 8 מיליון ש"ח.[5] בערעור לבית המשפט העליון הוקטן הפיצוי והועמד על 4 מיליון ש"ח. בכירים נוספים בחברה הועמדו לדין והורשעו:
גורל הרוכשיםחלק מרוכשי הדירות מחפציבה קיבלו את המפתחות לבתיהם עוד לפני המפולת וכמעט לא נפגעו מהקריסה. הפגיעה בהם יכולה להיות באי השלמת מבני ציבור או פיתוח סביבתי שהקבלן התחייב להם ונבצר ממנו להשלים. חלק מרוכשי הדירות, פלשו לדירות בשלבי בנייה שונים והתארגנו בקבוצות להסדר מול כונס הנכסים יצחק מלכו והבנקים. חלקם הצליחו להביא את הבנקים לממן כ-70% מההפסד שילמו בעצמם את השאר. גם אלו שלא פלשו לדירות הצליחו להגיע להסדרים שונים עם הבנקים על השתתפות חלקית בהפסד והמשך הבניה. קבוצה קטנה של רוכשים רכשו דירות "על הנייר". בחלק מהפרויקטים הקרקע עוד לא הייתה בבעלות חפציבה או שהתמורה עבורה לא שולמה והיא חזרה לבעלים. קבוצה זו ניזוקה יותר למרות שההתארגנות הכללית העבירה לזכותם סכום כסף מתוך הגבייה הכללית ומימוש הנכסים. אולם סכומים אלו לא הספיקה לבנייה או לרכישת קרקעות. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||
