|
חרדת בחינות
חרדת בחינות או חרדת ביצוע או חרדת מבחנים היא תחושה סובייקטיבית של האדם, שבה האדם תופס כמאיים את המצב שבו מעריכים את הביצועים שלו או כשהוא נבחן. מה שגורם לתגובת דחק וכתוצאה ממנה התפקוד נפגע ונוצרת מצוקה וחרדה, הרגשת אי- נוחות, הגברת החשש והדאגה האישית שלו. החרדה יכולה להופיע בגיל מוקדם, ואם אינה מטופלת עלולה להחריף ולהשפיע על תחומים נוספים ולהימשך גם בשנות הבגרות. חרדת בחינות באה לידי ביטוי במצבים בהם הנבחן צריך להוכיח לעצמו ולאחרים לְמה הוא מסוגל, והיא בעלת שני מרכיבים: מרכיב קוגניטיבי ומרכיב ריגושי. המרכיב הקוגניטיבי מתבטא בחשש מכישלון אפשרי, ואילו המרכיב הריגושי משתקף בהגברת הפעילות של מערכת העצבים האוטונומית: הפרשת זיעה, כאבי בטן, הלמות לב מוגברת, חולשה, רעידות ידיים ובסימפטומים נוספים. תחושה של חרדה מבחינות תתאפיין בעיקר אצל אנשים שיש להם חרדה תכונתית גבוהה- נטייה גבוהה לתפוס מצבים של הערכה חברתית כמאיימים ומסוכנים הגורמת לתחושת חרדה גבוהה יותר. מעריכים כי הבעיה מטרידה כ-15% מהתלמידים והסטודנטים. החרדה מקשה על התלמיד בהתכוננות לבחינה ומקשה עליו לבצע את הבחינה באופן המייצג את מצב ידיעותיו הריאלי בנושאי הלמידה. לעיתים עלולה החרדה "לשתק" את התלמיד עד כדי אי-יכולת מוחלטת לבצע את הבחינה או להתכונן לקראתה. חרדת בחינות אינה תלויה ברמת האינטליגנציה של הנבחן. הגורמים לחרדת בחינותחרדת בחינות נובעת מפרשנויות של הנבחנים את הבחינה כמצב מאיים. קשיים בלמידה לבחינה ובתפקוד פורה במהלכה עלולים להוליד פירוש שלילי של מצב הבחינה וכך לעורר חרדה. מצב זה עלול להוביל לקשיים בהבנת הבחינה, בשליפת החומר מן הזיכרון ובעיבודו לצורך מתן תשובות. בנוסף, תופעה זו קשורה בתכונות מולדות כמו "חרדה תכונתית", פרפקציוניזם ונטייה לפסימיות. החרדה מופיעה בשל הידיעה כי הופעל שיפוט על הביצוע של הפרט. חרדת בחינות היא בעלת רבדים רבים, הכוללים מספר מרכיבים מרכזיים:[1][2][3] אחד הגורמים העיקריים להיווצרות של חרדה הוא הלחץ, אדם הנתון במצב של לחץ מובל על ידי מחשבותיו למקום שלילי וגורם לעצמו להעריך מצבים בצורה שגויה. אצל ילדים ניתן לראות מספר גורמים המשפיעים על מצב הלחץ של הילד אחד מהם הוא יחסי הגומלין של הילד עם משפחתו. ישנם הורים שאינם מאפשרים לילדיהם לחוות, לחקור, ללמוד ואף להתנסות בחוויות אישיות מה שיוצר לילד פגיעה באמון העצמי שלו ועקב כך מתפתחת חרדת בחינות אצל אותם ילדים. דבר שחשוב לזכור כאשר יש בבית הילד הגבלות, גבולות וחוקים עקביים רמת החרדה שלו נשארת נמוכה. גורם נוסף שחשוב לזכור שישנה השפעה של הסביבה האקולוגית של הילד, ניתן לראות זאת על ידי ההשפעות הנ"ל: גודל הכיתה בה הוא לומד, מזג- אוויר ורעש לעומת שקט. גורמים אלו משפיעים על הילד מבחינה לימודית ולפעמים מובילה אותו לחוסר ריכוז, ירידה במוטיבציה וישנה ירידה גם בהשתתפות בשיעורים.
יחסי הגומלין בתוך המשפחה עלולים להשפיע על חרדת הבחינות. הורים אשר אינם מאפשרים לילדיהם להתנסות בחוויות אישיות ללמוד ולחקור, פוגעים באמון שלהם ועקב כך מתפתחת חרדת המבחנים. גם כאשר החוקים והגבולות בבית הם ברורים ועקביים, רמת החרדה של הילד נמוכה. בנוסף, רמה ירודה של הסביבה האקולוגית המושפעת מגודל הכיתה, מזג אוויר, רעש לעומת שקט ותאורה ועוד עשויים להוביל למיעוט השתתפות בשיעור, חוסר ריכוז, ירידה במוטיבציה ועוד, המשפיעים על התפקוד בבחינות. מאפיינים של חרדת בחינותחרדת הבחינות מתבטאת בכמה אופנים:
חרדת בחינות וחרדה לחץ וחרדה נוצרים כתגובה לאתגרים ומכשולים בהם נתקלים בחיים - במצב זה האדם צריך לעשות מאמץ נפשי, גופני ורגשי כדי להסתגל, להתאים את עצמו, ולהמשיך הלאה בצורה מסתגלת. כל מצב שדורש הסתגלות יכול להוות גורם ללחץ וחרדה, משום שנוצר עומס על האדם בניסיון להתמודד. החרדה והלחץ עולים בדרך כלל משום שהמצב החדש מאיים על האדם שלא יצליח להסתגל, וכתוצאה מכך נוצר איום להיפגע ממשהו. לכן תלמידים עשויים להילחץ סביב מבחן חשוב שעליהם לעבור - הם עשויים להיות מאוימים מכך שלא יוכלו ללמוד או להתקדם בחייהם בעקבות הכישלון הצפוי. החרדה מבטאת פעמים רבות את האמירה 'אני חושש שלא אצליח להסתגל או לתפקד טוב מול האתגר הזה ולכן אפגע'. הבעיה נוצרת כאשר החרדה גבוהה מדי ופוגעת בתפקוד. הביטויים של חרדה מתונה אינם מסוכנים אובייקטיבית, זהו מצב טבעי. יתרה מכך, מחקרים בתחום הפסיכולוגיה מלמדים כי לחץ הוא גורם חשוב שיכול לתרום לתהליך הלמידה, למקד את הקשב ולגרום למוטיבציה מועילה. כל זאת, בתנאי שהלחץ הוא בתחום אופטימלי. לאחר שהלחץ עובר את הרמה האופטימלית, נוצרת פגיעה בתהליכי הקשב, הזיכרון והתפקוד היעיל. במצב זה החרדה יוצרת מעגליות של סימפטומים והימנעות שמזיקים ודורשים טיפול. חרדה גבוהה שמתמשכת לאורך זמן יכולה לגרום לנזקים גופניים בלתי הפיכים. אבחון וטיפולפרופיל האנשים שעשויים לפתח חרדת בחינותלא ניתן לבודד את מאפייני האישיות אשר גורמים או מנבאים הופעת חרדת בחינות. עם זאת, ניתן לקשור בהכללה בין תכונות כגון פרפקציוניזם, נטייה לאובססיביות, צורך לרצות את הסביבה, קושי לשאת תסכולים ונטייה אובססיבית - לחרדת בחינות. בנוסף, חרדת הבחינות מופיעה פעמים רבות אצל תלמידים וסטודנטים עם לקויות למידה או הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). במיוחד כאשר תלמידים אלו לא אובחנו בגיל צעיר ולא קיבלו עזרה מתאימה עלולה להיווצר דינמיקה של חרדת בחינות עקב היסטורית כישלונות ודימוי עצמי נמוך. אבחון של חרדת בחינותחרדת בחינות איננה מוגדרת כהפרעה נפשית במדריך ההפרעות הנפשיות DSM. נראה כי ניתן לשייך אותה לקבוצת הפוביות השייכות להפרעות חרדה. יש לזכור כי חרדת הבחינות יכולה להופיע בעוצמות שונות ולגרום למצוקות ולקשיי תפקוד שונים, ולכן נדרשים אבחון והערכה להתאמת סוג והיקף הטיפול, וכדי לשלול גורמים כמו הפרעות נפשיות אחרות. טיפול בחרדת בחינותעל מנת לטפל בחרדת בחינות, קיימים טיפולים המתמקדים בניטרול זמני של הסימפטומים, כגון חוסמי בטא, וטיפולים המנסים לאתר את הגורמים לחרדה ולתקנם, כגון טיפול פסיכולוגי או טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. קיימים גם טיפולים אלטרנטיביים, כגון EMDR. כאשר הבעיה אינה בדרגת חומרה המצריכה טיפול, מקובל להמליץ לסובלים להתמודד עם החרדה שלהם, ובשום אופן לא לחמוק או להימנע מבחינות, משום שהתנהגות זו עלולה להחריף את החרדה. ניתן להשתתף בטיפולים קבוצתיים על מנת ללמוד מניסיונם של אחרים ולקבל תמיכה פסיכולוגית מקצועית כדי לטפל במצב ולהתמודד עמו באופן יעיל[4]. על מנת להתמודד עם המתח הגופני ותחושת החרדה מבצעים עם המטופל סוגים של הרפיה ודמיון מודרך העוזר להפחית רמת המתח. דרכים להתמודדות עם חרדת הבחינותהבעיה בלחץ מתחילה כאשר הוא הופך לחרדה של ממש, מה שעלול לגרום לחוסר תפקוד. הגישות הטיפוליות מפנות מקום להתנהגות בונה ויעילה בכך שהן מתמקדות בהימנעות/הפחתת/הכחדת מכלול התגובות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות השליליות המכשילות את המטופל במהלך הבחינה או בהתכוננות אליה. ה'טיפים' הבאים אינם מהווים תחליף לטיפול פסיכולוגי.
תרומה אפשרית של הסביבה בהפחתת חרדת הבחינותתרומת ההורים בהפחתת חרדת בחינותכיוון שהילד לא נולד עם כלים לחיים ושבית הספר שם דגש בעיקר על החומר הנלמד ולא על הקניית אסטרטגיות למידה, ההורים נדרשים להיות יותר מעורבים ולספק לילד את הכלים, להיות לילד "מורים לחיים". ככל שההורים יהיו נוכחים יותר ובינם לבין הילד תהיה תקשורת טובה יותר, הם יוכלו לזהות את החרדה שהילד שרוי בה, ובכך לעזור בהקטנתה. זאת באמצעות שיחה על הקושי הלימודי והבחנה בהתנהגות מתוחה אצל הילד בעיקר בזמנים, כמו, בעת התכוננות לבחינה, יום הבחינה וכדומה. בעזרת יחסים טובים בין ההורים לבין הילד, הבנויים מחיזוקים, דיבוב הילד ודיבור על תחושותיו, טיפוח הרגלי למידה ופיקוח עליהם; הילד מרגיש יותר בטוח בעצמו והוא יוצר מחשבות חיוביות של הצלחה ולא של כישלון שיביאו אותו לפיתוח עצמאות, יכולת התמודדות ואחריות. תרומת המורה בהפחתת חרדת הבחינותהיות שתפקיד המורה כולל, העברת החומר הנלמד, מתן תגובה על הלמידה, חיבור הבחינות והערכתן על ידי ציונים, יש למורה קשר חזק לרמת חרדת הבחינות בכיתה. למורה כמה סוגי השפעות בתחום הדידקטי הבאות לידי ביטוי בהבנת התלמידים את החומר הנלמד והכנתם לבחינה וכן כתיבת בחינה שתתאם את החומר הנלמד, ומידת החשיבות שנותן המורה לבחינות ולהתנהגויות לימודיות אחרות. היחסים הבין אישיים בין התלמידים למוריהם גם כן, משפיעים על ההצלחה, התפיסה, מיקוד השליטה ועל הניבוי, שהתלמידים מייחסים לעצמם. מורה ידידותי, משרה רוגע ואילו מורה שיחסיו קרירים שבייחוד בהערכת בחינות הוא נתפס כמחמיר וקפדן, גורם להגברת החרדה בכיתה. מקומו של העידוד בהפחתת חרדת הבחינותעידוד מעלה את ערך האדם בעיני עצמו. מתוך חוסר מודעות או חוסר תשומת לב, עלולים המורים, לעיתים, לייאש תלמיד, לטעת בו אמונות שגויות ועל ידי כך לעלות את רמת החרדה. עידוד אינו פותר בעיות, אך הוא משפיע רבות על הפחתת החרדה שיביא לתלמיד סיוע ודרכי התמודדות. הקשר בין דימוי עצמי לחרדת מבחניםנמצא כי ישנו קשר ישיר בין דימוי עצמי לחרדת בחינות. מאחר שהתלמיד סובל מדימוי עצמי נמוך הוא יבחר במסלולי לימוד קלים מידי-במטרה לא לאכזב ולא להתאכזב. הכישלון נתפס כ"הוכחה" לחוסר יכולת הן על ידי התלמיד והן על ידי הסביבה. הרגשת ה"אין סיכוי" מובילה לייאוש המגביר את הנטייה להתנהגות הימנעותית. דחיית הלמידה ל"רגע האחרון", שאינה מאפשרת ללמוד כראוי את כל החומר. ראו גםלקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. |
||||||
