טביעת הצוללת ת'רשר

טביעת הצוללת ת'רשר
USS Thresher (SSN-593)
	הצוללת האמריקאית ת'רשר (SSN-593) בהפלגה, 30 באפריל 1961.
תיאור כללי
מוטו	Vis Tacita "עוצמה שקטה"
סוג אונייה	צוללת גרעינית
צי	צי ארצות הברית,
סדרה	הצוללות מסדרת Permit
ציוני דרך עיקריים
מספנה	Portsmouth Naval Shipyard(Portsmouth Naval Shipyard)
הוזמנה	15 בינואר 1958
הושקה	9 ביולי 1960
תקופת הפעילות	3 באוגוסט 1961 – 10 באפריל 1963 (שנה)
אחריתה	טבעה עם 129 אנשי צוותה והמספנה, במהלך בדיקת צלילה עמוקה ב-10 באפריל 1963. נמחקה מרישום הצי אך מוגדרת "Eternal Patrol"
מיקום	כ-220 מייל ימי מזרחית מבוסטון ; בעומק כ-2,600 מטר.
מידות
הֶדְחֶק	3,540 טון
תפוסה	3,540
אורך	85 מטר
רוחב	9.8 מטר
שוקע	7.9 מטר
נתונים טכניים
מהירות	20 קשר
עומק צלילה	300 מטר
גודל הצוות	16 קצינים ו-96 ימאים.
טווח שיוט	4,675 מייל במהירות 20 קשר.
הנעה	כור גרעיני S5W תוצרת וסטינגהאוס
צורת הנעה	שתי טורבינות קיטור 15,000 כח סוס מדחף יחיד
אמצעי לחימה
חימוש	4 צינורות טורפדו נגד צוללות; חימוש מיועד SUBROCK

טביעת הצוללת האמריקאית "ת'רשר" (מספר צי 593) התרחשה ב-10 באפריל 1963. בטביעה נספו כל 129 אנשי הצוות ומפליגים נוספים ממספנת הצי שהיו בה.

"ת'רשר" הייתה ראשונה בסדרה של צוללות תקיפה של צי ארצות הברית. היא תוכננה ונבנתה למטרת לוחמה נגד צוללות הצי הסובייטי. אופיינה להיות מהירה ולצלול לעומק גדול. לאחר שנה של ניסויי ים, כולל השתתפות בתרגילי צוללות גרעיניות, הוחזרה למספנה לשיפורים ותיקונים.
במהלך בדיקת עמידות בעומק מרבי^[ב] אירעה תקלה קטלנית. הצוללת לא הצליחה לעלות לפני השטח, ותוך מספר דקות טבעה.

השקה ופעילות ראשונית

הצוללת הושקה ב-3 באוגוסט 1961 בפיקודו של סא"ל דין ל. אקסן. המשיקה הייתה גב' מרי ב. וורדר, אלמנתו של מפקד צוללת במלחמת העולם השנייה. הצוללת קיבלה את שמה מצוללת קודמת (USS Thresher (SS-200)) שהייתה הצוללת המצוינת לשבח ביותר מצוללות ארצות הברית במלחמה. שתיהן נקראו על שם הכריש (Thresher shark)

לאחר הכנסתה לפעילות עסקה הת'רשר בהפלגות "התנערות" והוכחת יכולת שונות. היא השתתפה בתרגילי הצוללות הגרעיניות בצי ארצות הברית והפליגה לאיים הקאריביים. כנהוג לגבי כלי שיט ראשונים בסדרה, חזרה הת'רשר ב-16 ביולי 1962 למספנת הצי לצורך תיקונים ושיפורים. תקופת התיקונים התארכה, וב-8 באפריל 1963 אושרה וירדה מהמבדוק.

השקת הצוללת טרשר מס צי 593 במספנת הצי בפורטסמות ב-9 ביולי 1960
מבט מלפנים על הצוללת "ת'רשר" בהפלגה צולם ב-23 ביולי 1961.

הטביעה

ב-9 באפריל 1963 יצאה "ת'רשר" להפלגת בדיקה בפיקוד רס"ן ג'ון ווסלי הארווי. ההפלגה נעשתה כחלק מטיפול במספנה לצורך בדיקת צלילה לעומק מרבי. הניסוי לווה על ידי אוניית הצלה לצוללות "סקיילארק" (USS Skylark (ASR-20))

במהלך הצלילה אירעה תקלה של פקיעת ריתוך בצינור המוביל מים בלחץ אל הכור האטומי. אפשרות שנייה, המועלית על ידי מומחה לצוללות אטומיות, היא כי תקלה חשמלית הפסיקה את פעולות משאבות המים.
צוללות אטומיות עולות לפני המים בתנועה מהירה ובהפניית הגאי העומק. נראה שפעולת הכור הופסקה. הצוללת איבדה את כושר התנועה ולא הצליחה לשוט אל פני השטח.
צורה אחרת של עליה אל פני השטח המקובלת בכלל הצוללות היא הזרמת אוויר דחוס אל מיכלי הציפה. ההתפשטות האוויר גורם להוצאת המים והקלת משקל הצוללת. נראה שהאוויר הדחוס בהתפרצותו לחלל התקרר במהירות ויצר קרח שסתם את צינור האוויר. מיכלי הציפה לא תפקדו.

אוניית הצלה לצוללות (USS Skylark (ASR-20 שליוותה את הת'רשר בבדיקת העומקים.

הסיבות לטביעה

מומחי הצי ואנשי ועדת החקירה שהוקמה לאחר הטביעה בדקו סימני מקליטת רעש הידרופוני וניסו לתת ניחוש מושכל מקטעי דברים שנשנמעו בטלפון תת-מימי
הערכת ועדת החקירה הייתה פקיעת ריתוך בצינור מים של מערכת הקירור, בקרבת לוח החשמל הראשי. ריסוס המים גרם קצר למעגלים חיוניים ושיתק את מערכת התמרון.^[1]

אפשרות אחרת מועלית על ידי ברוס רול מומחה לאקוסטיקה על סמך ניתוח התקשורת עם ספינת ההצלה "סקילארק" וקליטת המערכת ההידרופונית כי תקלה חשמלית הפסיקה את פעולות משאבות המים.^[2]

איתור השברים

ההתרסקות התת-מימית אירעה בקרבת אניית ההצלה 'סקיילארק' והאזור היה ידוע. אוניית מחקר עומקים 'USNS מיזאר' סרקה את האזור עם מגנטומטרים ומצלמותואתרה את השברים, בשש קבוצות, בעומק כ-2,600 מטר.
צוללת המעמקים 'טריאסט' הועברה מסן דייגו דרך תעלת פנמה והורדה לסריקה באזור. תמונות פורסמו לחוקרים. מצלילות אלה נלמדו לקחים שיושמו בצוללות מחקר עומקים מתקדמות יותר.
שנה מאוחר יותר הועברה צוללת מחקר משופרת טריאסט 2 שנבנתה בקליפורניה וסרקה שוב את האזור.

אוניות צי ארצות הברית סורקות באזור הטביעה, אפריל 1963.
צילום לוח ההגה העליון של 'ת'רשר' שנעשה מצוללת לא מאוישת מופעלת מהאניית המחקר 'מיזאר' אוקטובר 1964.

הגברת בטיחות הצוללות

טביעת הצוללת נעשתה אבן דרך חשובה בבניית צוללות. נערכו שינויים במערכות הצנרת של מי הקירור. נערכו שינויים במערכת הזרקת האוויר למיכלי הכובד כדי למנוע תופעת קרח. מעגלי חשמל הורחקו מצינורות הקירור.

אדמירל היימן ריקובר האחראי לנושא הנעה אטומית קבע שהפתרון לא יהיה מקומי אלא שיטתי שיכלול מערך אבטחת איכות לצוללות שיארגן מחדש את כל נושאי בניית הצוללות האמריקאיות כולל מבדקים ואישורים. המערכת הנקראת (SUBSAFE) יושמה בכל בניית הצוללות האמריקאיות. מאז תאונת ה"ת'רשר" קרה בצי ארצות הברית רק מקרה טביעה אחד טביעת הצוללת סקורפיון ב-22 במאי 1968. צוללת זאת נבנתה לפני "הת'רשר" ולפני כניסת מערכת אבטחת האיכות לתוקף.

הנצחה

מצבות לזכר קורבנות הטביעה מוצבות בקרבת בסיסי הצי בכמה ערים בארצות הברית.
במספנת הצי בפורטסמות שונה שם הכנסייה שבתוך הבסיס לשם "ת'רשר" שנים רבות אחרי האירוע מנסה קבוצת ידידי משפחות חללי הצוללת טרשר להציב מזכרת בבית הקברות הלאומי בארלינגטון,

לוח זיכרון לצוללות צי ארצות הברית שאבדו במוזיאון הלאומי של צי ארצות הברית צי בוושינגטון.
מצבה לזכר אחד הנספים בטביעת הת'רשר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.
ספרו של פולמר על אסון טביעת הצוללת האמריקאית USS Tresher פורסם בשנת 2004.