|
טובאס
טוּבַּאס (בערבית: طوباس) היא עיר פלסטינית במזרח השומרון, כ-19 ק"מ מדרום־מזרח לג'נין. העיר משמשת מרכז מינהלי של נפת טובאס.[1] גובהה הממוצע הוא כ-360 מ' מעל פני הים. על פי מפקד האוכלוסין שנערך ב-2017 בידי הלמ"ס הפלסטינית, אוכלוסיית טובאס הייתה 21,431 איש.[2] מקור השםיש המזהים את טובאס עם תבץ המקראית, העיר שבה מצא את מותו אבימלך בן גדעון מידי אישה שזרקה עליו פלח-רכב.[3][4] אדם זרטל סבור שהעיר תבץ הייתה על התל הסמוך לעיר מדרום מזרח – תל עיינון. פרופ' אברהם מלמט זיהה בו את טַבָּֽת, שמוזכר בשופטים, ז', כ"ב.[5] ביישוב נמצאים שרידים ארכאולוגיים מן התקופה הישראלית ואילך. בפי התושבים סברה שהמילה טובאס באה מהמילה הכנענית "טוּבָּה-סְיוֹס" (Tuba Syoys), או "הכוכב המאיר" או "ברק" ובתקופה הרומית העיר נקראה "תֶפָּאס" (Thepas).[6] היסטוריההעת העתיקה שרידים ארכאולוגיים בכפר ובסביבתו, כמו קברים חצובים וגתות, מצביעים על כך שבמקום היה יישוב בתקופה הרומית בארץ ישראל.[6] התקופה העות'מאנית לפני כמה מאות שנים הגיעו לטובאס משפחות משבט א-דראע'מה (الدراغمة) שחיו בבקעה, בשטחים הסמוכים לנהר הירדן. בהמשך, הגיעו לטובאס משפחות מחצי האי ערב, מירדן, מסוריה וכן מאזורי שכם וחברון.[6] חוקר ארץ ישראל הצרפתי ויקטור גרן ביקר בטובאס בשנת 1870, וכתב שיושבים בה כ-2,500 איש. בזמנו, העיירה התחלקה לשלושה רבעים, שבראש כל אחד מהם עמד שייח'. בתים רבים חרבו ברעידת האדמה של שנת 1837, שהרגה רבים מתושבי העיירה, ולא נבנו מחדש. הוא ציין כי כמה מאות גרים במערות שנכרו בסלע מתחת לאדמה, וכי סקר מחוץ לעיירה מספר קברים עתיקים חצובים בצלע, "אך כולם שדודים, אחדים חסומים, ואחרים – הכניסה לתוכם הוגדלה מאוד כדי שיוכלו לשמש כמחסה לעיזים, לכבשים ואף לשוורים".[3] בשנת 1887 ביקר במקום קיצ'נר, מצוות הסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל, ובין היתר ציין שתושבי הכפר שילמו שוחד לפאשה של שכם כדי למנוע את גיוס צעיריהם לצבא הטורקי הנלחם בקרים.[7] על פי מסורת שומרונית שתועדה במאה ה-19, הדמות המקראית אשר, בנו של יעקב, נקבר ב"נבי טובא" שבטובאס.[8] המנדט הבריטי בשנת 1917 כבשו הבריטים את ארץ ישראל מהעות'מאנים וטובאס הייתה תחת המנדט הבריטי. במהלך המרד הערבי הגדול היו כמה פעילים מהכפר ומכפרים אחרים שפעלו בסביבת הכפר נגד הבריטים.[9] עקב פעילות זו, נכנס הצבא הבריטי לטובאס בפברואר 1938[10] והטיל עוצר על הכפר.[11] במהלך מלחמת העצמאות בשנת 1948, פאוזי אל-קאוקג'י הגיע עם 750 חיילים של צבא ההצלה (ALA) מעבר הירדן והקים שם בסיס, שפעל נגד יהודים, לאורך כל המלחמה.[12] במהלך מלחמת ששת הימים נמלטו רבים מתושבי העיירה לממלכת ירדן, ורובם חזרו אליה לאחר המלחמה.[13] מייד לאחר המלחמה סייעו שלטונות צה"ל בקציר החיטה בטובאס, מה שהיה ניצן ראשון של שיתוף פעולה בין ישראל לאוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון.[14] בהמשך טובאס הייתה אחת העיירות הראשונות ביהודה ושומרון שבהן נשבר החרם נגד פתיחת בתי ספר,[15] וכן העיירה הראשונה שהממשל הצבאי התקין בה רשת מים זורמים.[16] באופן כללי בטובאס היו מעט הפגנות נגד ישראל, יחסית למקומות אחרים ביהודה ושומרון,[17] וראש העיר אף קרא לשיתוף פעולה עם השלטונות. עם זאת, מטובאס יצאו מספר מחבלים.[18][19][20] אוכלוסייה
אדמה, חקלאות, מיםעל פי סקר הקרקעות בשנת 1945, שטח הכפר הוא 313,123 דונם. מתוכם: 220,594 רשומים כאדמות פרטיות ועוד 92,529 דונם – מושע. מתוך כלל השטח, השטח הבנוי היה 204 דונם, 117,076 דונם שימשו לחקלאות ועוד 195,903 דונם היו אדמות בּוּר.[22] מאמצע שנות ה-70 הופקעו אדמות רבות של טובאס לצורך הקמת היישובים רועי ובקעות.[23][24] בעקבות עתירה לבג"ץ נגד ההפקעה, ניתן תצהיר לגבי החשיבות הביטחונית של הקמת יישובים באזור טובאס:[25]
כלכלההמגזר הכלכלי העיקרי בטובאס הוא חקלאות. האדמה פורייה, אך יש מחסור במים להשקיה. החקלאים מסתמכים על משקעים, בורות אגירה ועל מי מעיין אחד. בשנת 2005, על 49% מהקרקע הניתנת לעיבוד, גידלו גידולי שדה, מטעי פרי היו על כ-40% מהקרקע וכ-11% שימשו לגידול ירקות.[6] לרבים מתושבי טובאס יש "משק חי", בעיקר כבשים. בשנת 2005 היו בכפר 6,670 כבשים, 96 ראשי בקר, 880 עיזים, 126,500 עופות ובנוסף, 123 כוורות.[6] בשנת 2006 נוסדה בטובאס מחלבה בשם Golden Sheep Dairy ("כבשי הזהב"), בעזרת הארגון האיטלקי UCODEP (ארגון חברתי, לא ממשלתי). המפעל מתמחה בייצור גבינות איטלקיות, כמו מוצרלה, פקורינו וריקוטה, ומכוון בעיקר לצרכנים קוסמופוליטיים ברמאללה, בית לחם וירושלים, וכן עובדים ודיפלומטים בין-לאומיים המתגוררים בגדה המערבית.[26] נכון ל-2005, עסקו כ-17% מהתושבים בשירותים ציבוריים, כ-10% במסחר וכ-8% עבדו בתוך ישראל.[6] משטרהבשנת 2008 נחנך בניין משטרת (מחוז) טובאס בכפר, בנוכחות מפקד המשטרה הפלסטינית.[27] תשתיותמים: טובאס מחובר לרשת המים מאז 1968.[6] חשמל: משנת 1963 עד 1997 סיפקה העיר טובאס את צורכי החשמל שלה (גנרטורים). ב-1997 העיר חוברה לרשת חשמל אזורית בשיתוף הפעולה עם חברת החשמל הישראלית.[6] ביוב: אין בטובאס רשת ביוב. משקי בית מפנים את מי השפכים שלהם לבורות ספיגה (אחד ממקורות הזיהום העיקריים למי התהום).[6] אתריםבית הקברות לחללי הצבא הירדני: חללים, בעיקר מיחידת שריון, שנפלו באזור במהלך מלחמת ששת הימים. נמצא ביציאה מטובאס לצד הכביש לכיוון העיר ג'נין. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
