טוביה בן אליעזר
רבי טוביה בן רבי אליעזר היה רב ומשורר בחבל הבלקן בסוף המאה ה-11 ובתחילת המאה ה-12, נחשב למנהיגה הרוחני של קהילת יהודי מקדוניה. חיבר את מדרש לקח טוב הנקרא גם "פסיקתא זוטרתא" וכן פירוש לפיוטי אלעזר בירבי קליר. ידוע עליו שכיהן כרב בקהילת סלוניקי בתקופת מסע הצלב הראשון[1] וכן כי חי בעיר קסטוריה שהייתה נתונה לשליטת האימפריה הביזנטית, בימינו ביוון. וזאת על פי עדות בן ארצו, ר' יהודה ב"ר משה משקוני (מחבר פירוש על פירושו לתנ"ך של רבי אברהם אבן עזרא)[2], וכן ר' מנחם תמר (אף הוא מחבר פירוש על פירוש ראב"ע)[3]. רבי טוביה כתב על חשיבות מסירת דברי התורה שנשמעו מפי הרבנים לדורות הבאים. שכן, דבריהם הם חלק בשרשרת מסורת מימי משה ועד לעתיד לבוא. רבו היה ר' שמשון, כפי שמזכיר בפירושו למגילת קהלת: " טוביה ב"ר אליעזר אם' (אמר) משום רבו ר' שמשון על ד"ה: דברי חכמים כדרבונות- "צריך לאדם ששומע דברי תורה מפי רבו, שיכניס דבריו בליבו, כדרבן וכמסמרות נטועים, שיהיו דברי תורה נטועים בלבו. בעלי אסופות. לפי שבעלי החכמה נאספים לבית עולמים ולא ימצא מי ילמדנו דברי תורה וכיוון ששמע אל ישכח ואל יסיחם מדעתו ולא יליזו מעיניו. נתנו מרועה אחד כל מה שדברו הנביאים וכל חכמי הדורות כלם נאמרו למשה מסיני שהוא רועה אחד".[4] קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|