|
טורנוסרופוסטורנוסרופוס הוא דמות רומאית המוזכרת בתלמוד, במספר הקשרים, שהמפורסם שבהם הוא חרישת ירושלים, שהוא אחד מחמשת האירועים שהמשנה מונה כאירעו בתשעה באב. רוב החוקרים מזהים את כלל האזכורים שלו בתלמוד עם קווינטוס טיניאוס רופוס, שהיה הנציב הרומאי בתקופת מרד בר כוכבא ובונה איליה קפיטולינה. יצחק אייזיק הלוי טוען, לעומת זאת, שמדובר על לפחות שתי דמויות שונות, ומזהה את טורנוסרופוס חורש ירושלים עם מפקד הצבא הרומאי של ירושלים לאחר החורבן. אזכורים בתלמוד ובמדרשיםאירועים היסטורייםבמקורות חז"ל מופיע טורנוסרופוס במספר הקשרים היסטוריים: בתלמוד בבלי במסכת תענית מובאת ברייתא[1]:
על דברי המשנה "ונחרשה העיר" במניין האירועים שאירעו בתשעה באב במשנה בתענית[2], כתוב בירושלמי[3]: "חרש רופוס שחיק עצמות את ההיכל". בקהלת רבה[4], מוזכר טורנוסרופוס כמי שמוציא להורג את רבי עקיבא:
אזכורים דומים מופיעים בתלמוד ירושלמי[5] ובאיכה רבה[6]. יצוין שבירושלמי במסכת סוטה מופיע שמו כ"טונוסטרופוס". אשתו של טורנוסרופוסבתלמוד בבלי במסכת נדרים כתוב שרבי עקיבא התעשר מ"אשתו של טורנוסרופוס"[7]. בתלמוד מופיע: "רבי עקיבא ראה אשת טורנוסרופוס הרשע רק שחק ובכה. רק שהייתה באה מטיפה סרוחה, שחק דעתידה דמגיירא ונסיב לה, בכה דהאי שופרא בלי עפרא"[8]. רש"י כותב על הגמ' בנדרים:
במדרש[9] מובא סיפור פלאי על אליהו הנביא ורבי יהושע הגרסי, שמשו של רבי עקיבא, שלקחו את גופת רבי עקיבא אחר הוצאתו להורג והשכיבוה על המיטה שהוכנה לו במערת קבורה נסתרת. באותה מערה ראה רבי יהושע הגרסי מיטה אחרת, נאה ממיטתו של רבי עקיבא, ואליהו גילה לו שמיטה זו מיועדת לאשתו של טורנוסרופוס על כל הטובה שעשתה עם רבי עקיבא כשהיה חבוש בבית האסורים. ויכוחים עם ר' עקיבאבמדרשים מופיעים מספר ויכוחים של רבי עקיבא עם טורנוסרופוס בהם טורנוסרופוס מייצג את העמדה שאלוהים היה צריך לברוא עולם מושלם ולא להטיל על בני האדם מצוות שנועדו לתקן את העולם. במדרש אחד יוצא טורנוסרופוס נגד ברית מילה וטוען שאם האל היה רוצה שאנשים יהיו מהולים הוא היה צריך לברוא אותם כך[10]. במדרש אחר טוען טורנוסרופוס שאם אלוהים היה מעוניין בשמירת שבת היה עליו לשבות בשבת ולהפסיק את נשיבת הרוחות בשבת[11]. במדרש שלישי טוען טורנוסרופוס שאם האל היה מעוניין להטיב לעניים היה עליו למנוע מהם להיות עניים ולא להטיל על אנשים אחרים לסייע להם[12]. במחקרחוקרי חכמת ישראל מהמאה ה-19 טענו שכל האזכורים של טורנוסרופוס מתייחסים לאותו אדם וזיהו אותו עם קווינטוס טיניאוס רופוס, שהיה הנציב הרומאי בתקופת מרד בר כוכבא. בהתאם זוהה "חרישת העיר" בתשעה באב עם בניית איליה קפיטולינה[13][14]. האזכור של טורנוסרופוס עם רבן גמליאל הוסבר כטעות בנוסח שיש לייחס לדמות אחרת. ההבדל בין השם שלו לבין הכינוי בתלמוד מוסבר בכך שחז"ל בכוונה שינו את השם לטורנוס רופוס (ככל הנראה מהמילה היוונית Tyrannusׂׂ - רודן אכזר), בגלל אכזריותו[15]. דעה זאת מקובלת גם בקרב חוקרים מאוחרים יותר[16]. יצחק אייזיק הלוי טוען שמדובר על לפחות שני אישים שונים. לטענתו, "טונוסטרופוס" המוזכר בתלמוד ירושלמי כמי שהוציא להורג את רבי עקיבא הוא אכן קווינטוס טיניאוס רופוס, אך טורנוסרופוס חורש ההיכל ורודפו של רבן גמליאל הוא המפקד הצבאי של ירושלים לאחר חורבן בית המקדש השני, המוזכר על ידי יוסף בן מתתיהו בהקשר למעצרו של שמעון בר גיורא. הלוי טוען שלא ניתן לפרש את "חרישת ההיכל" על בניית איליה קפיטולינה, שכן הבנייה היא היפך החרישה. כן הוא טוען שלא ייתכן שרבי עקיבא התחתן עם אשתו של טורנוסרופוס לאחר מותו של טורנוסרופוס, אם טורנוסרופוס הוציא להורג את רבי עקיבא[17]. פרופ' רנון קצוף מפרש את הסיפור במסכת תענית על רדיפת רבן גמליאל כמתייחסת לטורנוסרופוס עצמו, שמתאבד כדי להציל את רבן גמליאל. הוא מעלה את ההשערה שההתאבדות נועדה לכפר על פשעיו בדיכוי האכזרי של מרד בר כוכבא. בכך הוא מסביר את ההגיון בכך שמותו של האדון מבטלת את הגזירה. מכיוון שהוא עצמו הוציא את הגזירה, הגזירה מתבטלת עם מותו[16]. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
