|
יהודה רות
יהודה רוֹת (23 ביולי 1908 – 10 במאי 1990) נחשב לאחד מאבות המחקר הארכאולוגי הפרהיסטורי במדינת ישראל. הקים את המוזיאון לתרבות הירמוכית בקיבוץ שער הגולן, שלאחר פטירתו נקרא על שמו. קורות חייםנולד בעיירה נוֹבֶה זַמקי (בעת הולדתו בתחומי ממלכת הונגריה של האימפריה האוסטרו-הונגרית, בעקבות מלחמת העולם הראשונה בצ'כוסלובקיה; כיום בסלובקיה) במשפחה יהודית בת חמישה ילדים, בנם של הלה ויעקב רות. אביו שימש מנהל בית הספר היהודי בעיירה ואמו הייתה פעילה בקהילה היהודית. למד ארכיטקטורה, אבל לא סיים את לימודיו. בשנת 1931 עלה לארץ ישראל, מספר חודשים לאחר אחותו הצעירה, מרים רות. בשנת 1937 נמנו השניים עם מייסדי קיבוץ שער הגולן. בשנת 1941, בעת שחפר באזור בריכות הדגים של הקיבוץ, גילה באקראי אתר ארכאולוגי מהתקופה הנאוליתית. הוא אסף בשדות הקיבוץ כלי צור, צלמיות וחרסים. בשנת 1943 ביקרה במקום משלחת בראשות משה שטקליס שקבעה שמדובר באתר ארכאולוגי חשוב ביותר. במלחמת העצמאות נפצע בקרב על הגנת צמח, לאחר שהחלים סייע בשיקום הקיבוץ. בין השנים 1949–1952 היה עוזרו של הארכאולוג משה שטקליס אשר חפר את האתר אותו גילה. בחפירות אלה הוגדרה התרבות שנמצאה כתרבות ארכאולוגית חדשה שנקראה התרבות הירמוכית. רות הקים בשנת 1947 וניהל את המדור לידיעת הארץ בהסתדרות, ואחר מכן בקיבוץ הארצי. היה ממיסדי מכון אבשלום ונמנה עם מנהליו. ערך במשך 25 שנים את המדור "במולדת" בעיתון על המשמר, שהיה המדור הראשון לידיעת הארץ בעיתונות הישראלית., וכן כתב את מדור "מגנזי קדומים" במשמר לילדים. לאחר מלחמת ששת הימים הקדיש את כל זמנו לחקר שרידי התרבויות הארכאולוגיות בדרום רמת הגולן. את ממצאיו העביר למוזיאון ארץ ישראל שבתל אביב. ממצאיו מוצגים במסגרת "מרכז אדם ועמלו". בשנת 1986 הוענק לו על ידי המועצה האזורית עמק הירדן פרס הוקרה "על הקמת המוזיאון הפרהיסטורי". במסגרת פעילותו לחקר התרבויות, הקים בשנת 1950 את המוזיאון וניהל אותו במשך 40 שנים. יהודה רות נפטר בשנת 1990 ונקבר בקיבוצו. מפרסומיו
ספרים שערך
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
|
||||||||||||||
