יהודה רידר
יהודה רידר (1928 - ג' באדר ה'תשע"ג, 13 בפברואר 2013) היה ראש המועצה המקומית הראשון של קריית ארבע. בשנות ה-50 היה מראשי מחתרת ברית הקנאים, וריצה עונש מאסר. ביוגרפיהנולד בגרמניה ב-1928 למיכאל ואסתר. עלה ארצה ב-1937, והיה מזוהה עם אגודת ישראל[1]. לאחר קום המדינה היה מורה לעולים מתימן במעברת עין שמר, אך בשל טענותיו לכפייה אנטי דתית, אותן שטח מעל דפי העיתונות[1], הוא פוטר. בתחילת שנות ה-50 היה מראשי מחתרת ברית הקנאים, והיה אמור להטיל רימון עשן לאולם הכנסת בעת הדיון על גיוס נשים לצה"ל. במאי 1951 נעצר עם שאר חברי המחתרת במעצר מנהלי. הוא הועמד לדין עם שלושת מנהיגי המחתרת הנוספים (בהם הרב מרדכי אליהו, שהמשיך לשמור על קשרי חברות עם רידר), הודה ב-25 סעיפי אישום וב-1952 הוא נידון לשנת מאסר בפועל[2]. ב-1953 נעצר שוב בחשד להטמנת פצצה בבניין משרד החינוך בירושלים, אך שוחרר בערבות לאחר כשבוע מחוסר ראיות שקשרו אותו למעשה[3]. בשנות ה-70 היה סגן מנהל מחלקת התברואה בעיריית ירושלים[4]. לאחר כינון מועצה מקומית בקריית ארבע במרץ 1981 מונה לראש המועצה. כיהן בתפקיד עד ספטמבר 1982. שלושה שבועות לאחר מכן נעצר עם שלושה מתושבי היישוב בנסיבות שלא הובררו, ושוחרר בערבות למחרת לאחר ששיתף פעולה בחקירתו[5]. היה מראשי גוש אמונים, שם נמנה עם קבוצת "לאו"ר" (למען אחי ורעי) שתמכה בעצורי המחתרת היהודית[6]. נפטר בג' באדר ה'תשע"ג (פברואר 2013) ונקבר בהר המנוחות[7]. משפחתובתו נורית נישאה לרב ראובן בן אוליאל, רב היישוב כרמי צור. בנם עמירם בן אוליאל הורשע ברצח בני משפחת דוואבשה בדומא[8]. הערות שוליים
|