|
יהודית מונטיפיורי
יהודית מונטיפיורי (באנגלית: Judith Montefiore; 20 בפברואר 1784 – 24 בספטמבר 1862, א' בתשרי ה'תרכ"ג) הייתה אשתו של סר משה מונטיפיורי ושותפה לפעילותו הפילנתרופית הענפה. קורות חיים מונטיפיורי נולדה באנגליה, בת רביעית במשפחת ברנט-כהן, משפחה אשכנזית דתייה. אביה היה לוי ברנט כהן (אנ'), סוחר אמיד שהיגר מהולנד ללונדון, והיה מהעשירים שביהודי אנגליה. אחותה נישאה לאיל ההון נתן מאיר רוטשילד.  ליהודית היה כישרון לשפות, במהלך חייה היא למדה צרפתית, גרמנית, איטלקית, עברית וגם ערבית. בנעוריה, לצד לימודי ספרות, מוזיקה ואמנות, גילתה חוש לעסקים[1].  יהודית נישאה למשה מונטיפיורי בשנת 1812, בגיל 28. משה מונטיפיורי הגיע ממשפחה ספרדית שמוצאה מאיטליה. הוא נישא לה, מעשה תקדימי שהיווה שבירת חסם ארוך שנים ועורר הרמת גבות מצד קרוביו וחבריו, שראו את יהודי גרמניה כנחותים. אף כי נתקלו בקשיים – בין היתר, בבית הכנסת בוויס-מרקס אסרו עדיין על חברות אשכנזים – מונטיפיורי ביטל אותם ואף התעקש להעניק נדוניות לזוגות מעורבים דומים.[2] יהודית שהייתה שותפה מלאה ושווה למסעות מונטיפיורי עמדה לצידו ועזרה לו גם באופן פיננסי בכל מסעותיו ותרומותיו למען הקהילות היהודיות בעיקר בארץ ישראל[3]. מונטיפיורי נהגה ללמוד עברית כל ערב עם בעלה משה, והקפידה לדבר בעברית על אף שחייתה באנגליה. יהודית מונטיפיורי לא רק עומדת מאחורי התרומות המשמעותיות שהחזיקו את היישוב היהודי בארץ ישראל, אלא פעלה גם לקידום החיים היהודיים בכל מקום ואף נרתמה למשימות של דיפלומטיה[4].היא ביקרה בארץ ישראל חמש פעמים. ביוזמתה הוקם בית החולים הראשון בירושלים "ביקור חולים". היא אף ביקרה בדמשק (על רקע עלילת דמשק) ובמצרים וכתבה יומן מסע בעת ביקורה בארצות השונות. לזוג מונטיפיורי לא נולדו ילדים. יהודית מונטיפיורי נפטרה בשנת 1862, בגיל 78. היא קבורה עם בעלה במבנה שבשטח בית הכנסת מונטיפיורי באנגליה. על שמה נקראו שדרות יהודית וגשר יהודית במרכז שכונת מונטיפיורי בתל אביב. יומן המסע
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||
._B.jpg)
