יהושע מנחם אהרנברג

הרב יהושע מנחם אהרנברג
לידה	20 בדצמבר 1904; י"ב בטבת תרס"ה; גורליצה, רפובליקת פולין
פטירה	26 במרץ 1976 (בגיל 71); כ"ד באדר ב' תשל"ו; תל אביב-יפו, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה	ישראל
מקום פעילות	גליציה, ישראל
תקופת הפעילות	? – 26 במרץ 1976
השתייכות	רבני גליציה, חסידות
רבותיו	הרב מאיר אריק ור' אהרן רוקח מבלז
חיבוריו	"דבר יהושע", "ראשי בשמים".

הרב יהושע מנחם (יהושע מענדיל) אהרנברג (י"ב בטבת תרס"ה, 20 בדצמבר 1904 – כ"ד באדר ב' תשל"ו, 26 במרץ 1976) היה רב חסידי, פוסק הלכה ואב בית דין בתל אביב. כיהן כרב ראשי במחנות המעצר בקפריסין.

תולדותיו

נולד בעיירת קעמעטש (Kemecse) שבהונגריה ליצחק-אריה לייב ושרה אהרנברג, שהיו במקור מגורליץ שבגליציה. בצעירותו למד אצל הרב נפתלי הירץ בומבך אב"ד סמבור ומחבר ספר 'גבעת הלבונה', ולאחר מכן אצל הרב מאיר אריק אב"ד טורנא שאף הסמיכו לרבנות, כמו כן נסמך לרבנות על ידי הרב הורביץ מפרובוז'נא והרב פירר מקראסנו, ועוד.

בשנת תרפ"ה נישא להינדא-לאה בירנבוים מקרקוב (מתלמידותיה הראשונות של שרה שנירר), שם המשיך בלימודיו. עבר טלטולים רבים בזמן השואה. נכלא בגיטו בוכניה והצליח להימלט לסלובקיה ומשם להונגריה. הרב אהרנברג ושתי בנותיו הם מניצולי "רכבת קסטנר" שבאמצעותה הגיעו בשנת 1944 לשווייץ, שם שוכנו במלון, שהפך למתקן אכסון לפליטים, בעיירה קו (Caux) הסמוכה למונטרה. כמו רוב ניצולי הרכבת עלה לארץ ישראל בספטמבר 1945 (אלול ה'תש"ה) והתיישב בירושלים. רבות מתשובותיו ההלכתיות שפרסם בספרו דבר יהושע עוסקות בשאלות הלכתיות העוסקות בשואה.

בשנת תש"ז (1947) התבקש על ידי הרב הראשי הרב הרצוג לשמש כרב ראשי במחנות הגולים בקפריסין. הוא שהה בקפריסין עד חיסול המחנות, ושם עסק בעיקר בבעיות אישות ועגינות. הוא גם יסד שם ישיבה שבה למדו כשמונים בחורים.

עם חיסול המחנות בשנת תש"ט בקפריסין חזר לארץ ישראל, ונתמנה לראש אב בית הדין ביפו ולאחר מכן בתל אביב. היה בקי בכל שטחי ההלכה, אך בעיקר נודע במומחיותו בדיני אבן העזר (אישות). בתחום זה יעץ לרב הראשי הרב אונטרמן. נמנה עם חסידות בלז היה מחשובי החסידות וממקורביו הבולטים של האדמו"ר רבי אהרן רוקח.

נפטר בערב שבת והלווייתו התקיימה במוצאי שבת בתל אביב ובירושלים. בהלווייתו נספד על ידי האדמו"ר מבלז בהיכל ישיבת בלז ברחוב אגריפס בירושלים. הובא לקבורה בהר הזיתים.

היה אב לשלוש בנות.

בתו שרה נישאה לעסקן החסידי ר' יחזקאל שרגא פרנקל.

בתו ליבא נישאה לר' דוד ארליך.

בתו ריבה נישאה לאברהם חנוך אברמוביץ, בנו של העסקן האגודאי ר' יהודה מאיר אברמוביץ.

ספריו

שו"ת דבר יהושע (שישה כרכים)
ראשי בשמים על הרוקח.

מפסקיו ההלכתיים הבולטים

הדלקת נר חנוכה בחוץ לא יצא ידי חובתו

התיר לפתוח פקקי בקבוקים בשבת

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

אסור להחזיר שטחים שנכבשו על ידי ישראל בכל צורה שהיא (חלק ב סימן מח).

מותר לפתוח בקבוקים בשבת ויום טוב (חלק ב סימן מה).

בזמן הזה עיקר מצוות הדלקת נר חנוכה אינה על פתח ביתו מבחוץ אלא בתוך ביתו. ומי שמדליק בחוץ ייתכן ואינו יוצא ידי חובה (חלק א סימן מ).

מותר לרקוד בשבת, כמנהג החסידים (חלק ב סימן מב, ד).

לקריאה נוספת

תולדותיו במבוא לשו"ת "דבר יהושע" חלק ג'
אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ח, בני ברק, תשמ"ט, עמ' קמו-קעט.
קורות משפחתו בימי השואה בספר "דבר הישועה", שנכתב ויצא על ידי בנותיו, תשנ"ד
מאיר וונדר, "מאורי גליציה: אנציקלופדיה לחכמי גליציה": חלק א' בערכו

קישורים חיצוניים