|
יומן מלחמה עם מכתבי ג'ק האמש אל אינגבורג בכמן יומן מלחמה – עם מכתבים מג'ק האמש אל אינגבורג בכמן (בגרמנית: Kriegstagebuch – Mit Briefen von Jack Hamesh am Ingeborg Bachmann), הוא מונוגרפיה שערך הנס הולר (גר'), שהפכה לספר. הם כוללים את יומנה של אינגבורג בכמן, המתאר את התפתחות הרומן שהתקיים בינה לבין חייל מארץ ישראל ששירת בצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה ואחריה, בצירוף מכתביו אליה. קורות המפגש בין השנייםאינגבורג בכמן הייתה בין המשוררות והסופרות החשובות והבולטות ביותר בשפה הגרמנית במחצית השנייה של המאה ה-20[1][2][3][4]. בכמן התגוררה בצעירותה בדרום אוסטריה, ליד משולש הגבולות אוסטריה-איטליה-סלובניה. עם תם המלחמה, היה אזור זה נתון תחת שליטה בריטית, ובכמן הצעירה נזקקה לאישור מעבר משלטונות הצבא. החייל הבריטי שטיפל בבקשתה וראיין אותה, היה חייל יהודי מארץ ישראל בשם יעקב חמיש שנקרא אז ג'ק האמש. הוא עלה בשנת 1938 כפליט מאוסטריה לארץ ישראל, התגורר במספר קיבוצים, התנדב בשנת 1942 לצבא הבריטי, ושימש כנהג ביחידת תובלה. עקב שליטתו בשפה הגרמנית כשפת אם, הוצב עם סיום המלחמה לשרת ביחידת ביטחון שדה (.F.S.S) שטיפלה באזרחי המקום. הפגישה המקרית הזו בין השניים, הובילה לרומן שנמשך כשנה, ולאחר שחזר לארץ ישראל, לחליפת מכתבים שנמשכה כשנה נוספת ונפסקה מסיבה בלתי ידועה[3]. הביטוי הספרותי של היחסים בין השנייםהרומן וחליפת המכתבים בין השניים, קיבלו ביטוי ביומנה של בכמן, ובחלק מכתיבתה במשך הזמן. לאחר מותם של השניים, מכתבים אלה של חמיש לבכמן, נמצאו במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 בבית משפחת בכמן, ודמותו של החייל ג'ק האמש היוותה תעלומה למבקרי וחוקרי הספרות שעסקו בכתביה, ובשוליהם גם בדמותו, אגב תהייה מי היה[5]. בשנת 1997 המשפחה ניסתה לאתר את האמש או בני משפחתו בישראל, באמצעות מודעת חיפוש קרובים בעיתון "חדשות ישראל"[6], אך לשווא. בשנת 2005, פרסם כתב העת Modern Poetry in Translation – כתב עת שהוקדש לתרגום שירה מגרמנית לאנגלית – דפים מיומנה של בכמן בצירוף מכתב מג'ק האמש[7]. בשנת 2008, פרסם כתב העת הזה עוד 2 מכתבים של ג'ק האמש לבכמן[8]. בהמשך לפרסומים אלה, כתב החוקר הנס הולר בשנת 2009 מונוגרפיה אודות בכמן, בה התייחס גם למכתביו של החייל הבריטי האלמוני לעת ההיא[9]. באפריל 2010 יצא לאור הספר "יומן מלחמה עם מכתביו של ג'ק האמש לאינגבורג בכמן"[10]. בעקבות הפרסום הזה, אחיה של בכמן, היינץ, התראיין לדר שפיגל ומסר, שאם לא יימצאו יורשיו של ג'ק האמש, הם יעבירו את התמלוגים ממכירת הספרים לקהילה היהודית בווינה[11]. מאוחר יותר באותה שנה, בעזרת שגרירות ישראל בווינה, הצליחו לאתר את משפחתו של האמש בישראל[3]. או אז, התפרסמה בשנת 2011 מהדורה מעודכנת של הספר בגרמנית, שתורגמה באותה שנה לאנגלית[12]. בעקבות תרגום הספר לאנגלית, תורגם הספר במהלך השנים גם לשפות הבאות: צרפתית, ספרדית, הולנדית, פולנית, איטלקית, ודנית. בשנת 2015 התגלו עוד שלושה מכתבים של האמש, ועוד מכתב אחד של בכמן אליו, שחזר לשולחת עקב כתובת לא ידועה. ייתכן שזו הייתה הסיבה להפסקת חליפת המכתבים ביניהם.  בשנת 2022, יצא לאור הספר בעברית[13]. המהדורה העברית כללה כבר את המכתבים שהתגלו ב-2015, וגם פואמה שכתבה בכמן להאמש ואשר צורפה למכתב ששלחה אליו וחזר בחזרה. מכתבים אלה לרבות הפואמה, פורסמו בלעדית במהדורה בעברית[14]. אינגבורג בכמן נולדה בשנת 1926 והלכה לעולמה בשנת 1973 בשריפה שפרצה בדירתה ברומא. יעקב חמיש (ג'ק האמש) נולד בשנת 1920, והלך לעולמו בישראל בשנת 1987 תוכן המהדורה העברית של הספרלספר במהדורתו העברית חמישה פרקים ודברי הקדמה[15]:
ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
