יוסף מאיר וייס
רבי יוסף מאיר וייס מספינקא הנודע על שם ספרו בעל האמרי יוסף (מונקאץ', י"ח באדר תקצ"ח – ספינקא, ו' באייר תרס"ט) היה אדמו"ר, רב, מקובל ומחבר ספרים תורניים, מייסד חסידות ספינקא שבספנצה. תולדותיונולד בעיר מונקאץ' (באותה עת תחת השלטון של האימפריה האוסטרית), לרבי שמואל צבי וייס ששימש כאב בית דין בעיר.[1] היה תלמידם של המהר"ם א"ש רבה של אונגוואר, הרב שמואל שמלקה רבה של סליש, ודודו רבי יצחק אייזיק וייס רבה של סוואליווע. מגיל צעיר דבק בתורת החסידות והיה נוסע לאדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלז ולאדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר (צמח צדיק) מוויז'ניץ. לאחר נישואיו השניים התקרב מאוד לאדמו"ר ר' יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב, עד שהיה לחשוב בתלמידיו, וממנו קיבל את עיקרי תורתו בחסידות. לאחר פטירת רבו הנ"ל נסע כחסיד לרבי חיים מצאנז. עוד בשנת תר"ל הכתיר אותו רבו לאדמו"ר, אולם הוא סירב לקבל על עצמו תפקיד של אדמו"ר בחיי רבו. לאחר פטירת רבו בט' סיון תרל"ג, הכתירו אותו כמה מחסידי הרב המנוח לאדמו"ר בעיירה ספינקא שבמרמורש.[2] מני אז הסתופפו בחצרו רוב חסידי רבו מזידיטשוב, והמוני יהודים ממחוזות הונגריה וגליציה. גם גדולי תורה כמהרש"ם מברעזאן נמנו על חסידיו. במיוחד התפרסם כבקי בתורת הקבלה, עד שאמרו שר' חיים מצאנז מתייעץ עמו בשאלות בקבלה. כרבו מזידיטשוב אחז בקבלת האר"י הקלאסית, ללא שינויים.[3] תורתו החסידית נכתבה בספרו הגדול "אמרי יוסף", המבוססת רובה ככולה על קבלת האר"י. תורתו מצויה גם בספר של רבו שהוא הוציא לאור "ליקוטי מהרי"א". בנו רבי יצחק אייזיק המשיך את הנהגתו באדמו"רות. חתנו רבי נחמן כהנא, נודע כפוסק, חיבר ספר הלכתי "ארחות חיים". חתן נוסף רבי אביגדור פולק (פאללאק) הוא בן אשתו השנייה ונישא לבתו מאשתו הראשונה. אחיו היה רבי אהרן, רב ואדמו"ר בבנדיקוביץ, חתנו של רבי יהושע השיל פריד מקאפיש. נקבר בעיירה ספינקא. בשנת תשל"ב הועלו עצמותיו לארץ ישראל, והוא נטמן בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.[4] אילן יוחסין
קישורים חיצונייםסדרת ספריו "אמרי יוסף" באתר HebrewBooks
הערות שוליים
|