יחיאל קדישאי

יחיאל קדישאי (5 במרץ 1923 – 16 בנובמבר 2013) היה מזכיר תנועת החרות בכנסת, מנהל לשכת ראש הממשלה מנחם בגין, ומי שכונה על ידי רבים "יד ימינו של בגין".

קורות חיים

נולד בשנת 1923 בשם יחיאל קדישזון בפולין כבן הצעיר למשפחה בת חמישה אחים. כתינוק בן שלושה חודשים עלה עם משפחתו לארץ ישראל.

המשפחה השתקעה בתל אביב ויחיאל למד תחילה ב"חדר" בכרם התימנים ולאחר מכן בבית הספר "תחכמוני". לימים, נמנה אחיו הבכור, יצחק, על מייסדי התיאטרון הקאמרי. קדישאי היה חניך בית"ר וחבר האצ"ל מ-1940. ב-1942 התנדב לבריגדה היהודית שפעלה במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. באותה שנה פגש לראשונה את מנחם בגין, בזמן חופשה בארץ ישראל.^[1] באירופה רכש בחשאי נשק עבור המחתרת. לאחר שהשתחרר ב-1946 נשאר באירופה, ופעל שם במסגרת האצ"ל להעלאת ניצולי השואה לישראל. ב-1948 חזר לארץ ישראל בספינה "אלטלנה", יחד עם רעייתו אסתר (לבית בראון), אותה הכיר במחנות העקורים.

היה שליח בית"ר בדרום אפריקה. בהמשך, מ-1964 שימש כמזכיר סיעת החירות בכנסת במקום דב אלפרט.

משנת 1967, שימש ראש לשכתו של מנחם בגין. עם היבחרו של בגין לראשות הממשלה בשנת 1977, מונה למנהל לשכת ראש הממשלה וכיהן בתפקיד עד להתפטרותו של בגין בשנת 1983. עמד בראש ארגון שסייע למשפחות השכולות של חללי האצ"ל וכן ניהל את "מועדון התיאטרון".

לאחר התפטרותו מראשות הממשלה בספטמבר 1983, ניתק בגין את עצמו מכלל המערכת ושמר על קשר רק עם בודדים: משפחתו הקרובה, ראש הממשלה יצחק שמיר, דן מרידור, עזריאל נבו, השר לשעבר יעקב מרידור, צבי הארי הורוביץ ויחיאל קדישאי. קדישאי היה חבר קרוב לבגין ואיש סודו והיה מגיע אליו כמעט מדי יום בהביאו אליו את עיתוני היום.

ב-1996 הוענק לקדישאי התואר "יקיר העיר תל אביב-יפו".

בשנת 2005 היה קדישאי בין משיאי המשואות בטקס הדלקת המשואות.

בבחירות לכנסות 17, 18 ו-19, הוצב קדישאי במקומות האחרונים והסמליים ברשימת הליכוד.

בשנותיו האחרונות עסק קדישאי בהתנדבות בענייני ציבור ובהנצחת מורשתו של בגין.

נפטר ב-16 בנובמבר 2013 בדירתו בתל אביב, בגיל 90 ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק בגבעתיים. רעייתו אסתר נפטרה ב-13 ביוני 2016 ונקברה לידו.

בשנת 2001 יצא לאור הספר ה-15 בסדרת הספרים "מנהרת-הזמן" שכתבה גלילה רון־פדר-עמית. המחברת הקדישה ספר זה, הנושא את השם "המאבק על הסמל", לקדישאי ודמותו היא אחת הדמויות המופיעות בעלילה. הספר עוסק בסיפורם של 69 חיילים בבריגדה היהודית, אשר באוקטובר 1943 התעקשו שסמלו של הרגימנט הארץ ישראלי יכיל סממנים לאומיים, בניגוד לסמל שהוצע על ידי הבריטים^[2]. הקבוצה, שכללה את קדישאי, החליטה להחרים את הסמל המוצע, נשפטה על כך ונענשה.