יחסי ברזיל–לבנון
יחסי ברזיל–לבנון הם היחסים הדו-צדדיים בין ברזיל ולבנון. סקירה כלליתכיום חיים בברזיל בערך 7–10 מיליון אזרחים ממוצא לבנוני.[1] שתי המדינות חברות בארגון G77 ובאומות המאוחדות. בשנת 1877 ביקר הקיסר הברזילאי פדרו השני בביירות, שהייתה אז חלק מהאימפריה העות'מאנית.[2] המהגרים הלבנונים הראשונים שהגיעו לברזיל היו בשנת 1882, כשרובם נוצרים מרונים מהר הלבנון.[3] בשנת 1920 פתחה ברזיל קונסוליה בביירות על מנת להקל על ההגירה העות'מאנית (לבנונית) לברזיל. עד 1914 היגרו לברזיל מעל 60,000 לבנונים.[4] באוקטובר 1945 קיבלה לבנון את עצמאותה מצרפת ובנובמבר 1945 הכירה ברזיל בלבנון וכוננה איתה יחסים דיפלומטיים.[1] בשנת 1954 ערך נשיא לבנון כמיל שמעון ביקור רשמי בברזיל, והפך לראש המדינה הלבנוני הראשון שביקר במדינה. באותה שנה, שתי המדינות פתחו שגרירויות בבירות שתיהן.[1] בין שתי מלחמות העולם התרחש גל שני שלהגירה מלבנון לברזיל. גל ההגירה האחרון התקיים במהלך מלחמת האזרחים בלבנון (1975–1990).[4] מאז 2011 ברזיל שולחת כוחות ליוניפי"ל ומחזיקה כיום 1,288 חיילים ושליחים במדינה.[5] ביקורים מדיניים
הסכמיםשתי המדינות חתמו על מספר הסכמים הדדיים, ובהם מזכר הבנות בנושא התייעצויות פוליטיות; הסכם על ויתור ויזה לאזרחים המחזיקים בדרכונים דיפלומטיים והסכם להארכת תוקף תיירות וויזת עסקים בדרכונים רגילים.[1] סחרבשנת 2018 הסתכם הסחר בין ברזיל ולבנון בכ-298 מיליון דולר.[6] הייצוא העיקרי של ברזיל ללבנון כלל: בשר, קפה, סוכר, מטוסים ומכוניות. הייצוא העיקרי של לבנון לברזיל כלל דשן ועופרת.[7] לבנון היא שותפת הסחר ה-77 בגודלה של ברזיל בעולם.[7] נציגויות דיפלומטיות
קישורים חיצונייםהערות שוליים
|