|
יעד רותם
יעד רותם (נולד ב-1973) הוא פרופסור חבר בפקולטה למשפטים של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן[1] וכיהן בעבר כדיקן הפקולטה. הוא מומחה למשפט בינלאומי פרטי, דיני פירוק ושיקום חברות ודיני תאגידים. ביוגרפיהרותם נולד בשנת 1973 וגדל בחיפה. בשנים 1978–1983 התגורר בניגריה עם הוריו ואח למיכל. רותם למד בבית-הספר התיכון עירוני ה' בחיפה. רותם היה שחקן כדורסל בקבוצות הבוגרים של מכבי חיפה ומכבי רמת גן ושיחק בנבחרת הנוער של ישראל. בשנת 1998 סיים בהצטיינות את לימודיו לתואר הראשון במשפטים ובכלכלה באוניברסיטת חיפה. במהלך לימודיו היה חבר כתב העת "משפט וממשל" המוצא לאור על ידי הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. בכל שנות לימודיו בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה היה מצטיין דיקן ואף זכה במלגת קרן מאירהוף. קריירההוא התמחה במשך שנה בלשכת השופטת דליה דורנר בבית-המשפט העליון. לאחר שהוסמך כעורך-דין בשנת 2000, כיהן במשך שנתיים כעוזרה המשפטי של השופטת. במקביל לעבודתו בבית המשפט העליון השלים תואר מוסמך במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיו לתואר המוסמך היה חבר כתב העת "משפטים" המוצא לאור על ידי הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים וזכה בפרס ראשון בתחרות כתיבת מאמרים (באנגלית) על-שם השופט ג'וליאן ו' מאק שנערכה בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2004 זכה במלגת פיטר לוהיד בלימודים קנדיים. רותם היה מרצה מן החוץ באוניברסיטת חיפה, במרכז הבינתחומי הרצליה ובמכללה למנהל. בשנת 2005 השלים את כתיבת עבודת הדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת המסלול הישיר לדוקטורט בהנחייתו של פרופ' זוהר גושן. בשנת 2005 הצטרף לסגל הפקולטה למשפטים של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. בין חודש יוני 2011 לחודש מאי 2012 היה חוקר אורח באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. בשנים 2010–2011 כיהן כראש החטיבה למשפט מסחרי בפקולטה למשפטים של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. בשנים 2012–2015 כיהן כסגן דיקן הפקולטה. בחודש אפריל 2015 מונה כדיקן הפקולטה. בשנת 2008 כיהן רותם כיועץ מיוחד לוועדת החקירה הממלכתית לבדיקת הסיוע לניצולי השואה. בשנת 2009 שימש רותם יועץ מיוחד לוועדת החקירה הממלכתית לבדיקת הטיפול במפוני גוש קטיף וצפון השומרון. בחודש ספטמבר 2015 קודם על ידי המועצה להשכלה גבוהה לדרגת פרופסור חבר. במקביל לעבודתו האקדמית רותם מעניק ייעוץ משפטי למשרדי עורכי-דין, לחברות ולארגונים. כן הוא מרכז השתלמויות מקצועיות לעורכי-דין. חיים אישייםהוא נשוי לעורכת הדין ענת רותם ואב לשלושה. מחקריומחקריו של יעד רותם עוסקים בהקלות שלטוניות הניתנות לעסקים הנתונים בקשיים פיננסיים– סיטואציות שבהן מתבקשים רגולטורים (כגון, הממונה על ההגבלים העסקיים, משרד התקשורת, רשות ניירות ערך, המשרד להגנת הסביבה וכו') לוותר לעסק שנקלע לקשיים פיננסיים על חיוב רגולטור (כגון האיסור להיות צד למיזוג אנטי-תחרותי, החובה להפיק תוכניות סוגה עלית, החובה לנקות קרקע שזיהם, וכו'). במתן הקלה שלטונית יש אומנם כדי לסייע לעסק הנתון בקשיים ולבעלי התביעות השונים נגדו (נושים, עובדים, בעלי מניות), אך גם לפגוע באינטרס הציבור, המיוצג על ידי הרגולטור הרלוואנטי. רותם הציע דרך למזער את הפגיעה באינטרס הציבור גם במקרים שבהם סבורה המדינה כי אין מנוס ממתן הקלה שלטונית: רותם טען כי כחלק מכללי המשפט המנהלי יש להטיל על המדינה את החובה לשקול להתנות את מתן ההקלה השלטונית בקבלת נתח מן ההון העצמי של העסק (כגון באמצעות מניות רגילות או מניות בכורה). רותם הצביע על כך שהצעה זו משרתת אחת או יותר מארבע תכליות עיקריות. האחת, לאפשר לציבור לקבל תמורה ישירה, ולא רק עקיפה, על "ההשקעה" הנדרשת ממנו בעסק הנתון בקשיים. זאת בעיקר במקרים שבהם התמורה העקיפה הצפויה מוויתור לעסק על חיוב רגולטורי היא קטנה. התכלית השנייה היא להרתיע מבקשים-בכוח של הקלות שלטוניות מלנסות להשיגן. השלישית, להשוות את מצבו של מי שקיבל הקלה שלטונית למצבם של מפוקחים אחרים שאינם מבקשים הקלה דומה מן הרגולטור. הרביעית, לפצות את הציבור על פגיעה "שיורית" ברווחתו כתוצאה מפריצת מערך הרגולציה הרלוואנטי: במקרים מסוימים הקלה שלטונית עלולה לייצר מצב דברים בלתי הפיך ולגרום לציבור לנזק שגם רגולציה מחמירה ונחושה לא תוכל למנוע. מחקרים אחרים של רותם מתמקדים בסוגיות של משפט בינלאומי פרטי –בעיקר כאלו המתעוררות בהקשר לרגולציה שהשפעותיה אקס-טריטוריאליות. מאמרים שכתב עסקו בסמכותם של בתי-המשפט בישראל לדון בתובענות אזרחיות נגד חברות זרות; בהכרה ואכיפה של פסקי-חוץ ובברירת הדין החל במסגרת הליכים אזרחיים בין-לאומיים, לרבות בתביעות ייצוגיות ונגזרות. בסדרת מחקרים על קשיים פיננסיים של חברות קטנות ובינוניות ניתח רותם את התופעה של "שכפול חברות" –תופעה המכונה במדינות אחרות גם "סינדרום הפניקס", על-שמו של עוף החול המיתולוגי שקם לתחייה מאפרו. במסגרת תופעה זו מבריחים בעלי שליטה בחברה קטנה שנקלעה לקשיים את נכסיה לחברה חדשה, נטולת חובות, ללא ידיעת הנושים הבלתי מובטחים של העסק וכך מצליחים להמשיך ולהפעיל את העסק לפרק זמן נוסף. רותם הצביע על מורכבותה של תופעה זו ועל הקשיים שהיא יוצרת והציע פתרון רגולטורי חדשני שעיקרו מאמץ להקטנת העלויות הכרוכות, מבחינתם של יזמים בעלי עסקים קטנים, בפנייה להליך שיקום פורמלי. פרסומים נבחרים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים |
||||||||||||
