|
יעל ישי
יעל ישי (נולדה ב-1933) היא חוקרת ישראלית בתחום מדע המדינה, פרופסור אמריטה בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, מומחית לחקר החברה האזרחית, קבוצות אינטרס, תנועות מחאה ומפלגות בישראל. ביוגרפיהיעל ישי נולדה בחיפה בשם יעל ברגהיים, בת לאריה (אגון) וצפורה, שעלו מגרמניה. אמה הייתה קריינית ושחקנית. קריירה אקדמיתישי למדה לתואר ראשון במדע המדינה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית ולתואר שני באוניברסיטת וושינגטון-סנט לואיס. את הדוקטורט כתבה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית (1976) בהנחיית פרופ' עמנואל גוטמן. על בסיסו פרסמה את ספרה הראשון סיעתיות בתנועת העבודה: סיעה ב' במפא"י שיצא בהוצאת עם עובד ב-1978. מחקריה של ישי, שמתמחה בפוליטיקה השוואתית, התרחבו מעבר לגישה המוסדית המסורתית שהתמקדה במפלגות. ישי הייתה חלוצה במחקריה על החברה האזרחית בישראל, ובתוכה קבוצות אינטרס ותנועות מחאה. בנוסף כתבה ישי גם על נשים בפוליטיקה הישראלית. ישי שימשה חברת סגל במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת חיפה (לימים בית הספר למדע המדינה) וכיהנה כראש המחלקה. באוניברסיטת חיפה כיהנה בתפקידים שונים ובהם דיקן הסטודנטים, חברת הוועד הפועל וחברת ועדת המינויים. ישי עמדה בראש האגודה הישראלית למדע המדינה, והייתה חברת ועדות ציבוריות, ובהן: הוועדה הציבורית לקביעת מימון מפלגות,[1] בוועדה הציבורית לבחינת מימון פעילות פוליטית בראשות השופט דב לוין,[2] ובוועדת האתיקה של הסתדרות הרופאים. בשנים 1991–1994 כיהנה כראש האקדמי של מכללת עמק יזרעאל, כשזו פעלה כשלוחה של אוניברסיטת חיפה.[3] ב-2012 זכתה ישי בפרס מפעל חיים של האגודה הישראלית למדע המדינה. ספריה (מבחר)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||
