יעקב בן דב

יעקב בן דב

יעקב בן דב בשנות ה-20
לידה	21 ביוני 1882 פאלין ליד, קייב
פטירה	7 במרץ 1968 (בגיל 85) ירושלים, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מקום לימודים	בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
תקופת הפעילות	1908–1968 (כ־60 שנה)
תחום יצירה	צילום, צילום קולנוע
צאצאים	חנה בן דב

יעקב בן דב (21 ביוני 1882 – 7 במרץ 1968) היה צלם וצלם קולנוע, מחלוצי הצלמים היהודים בארץ ישראל. נודע כ"חלוץ הפילם הארץ-ישראלי"^[1] ו"אבי הסרט העברי"^[2].

נולד בד' בתמוז תרמ"ב לדב לסוטרה ולרייזל בת יעקב כץ בעיירה פאלין ליד קייב (כיום אוקראינה), אז חלק מן האימפריה הרוסית. הוא למד בחדר בילדותו ורכש השכלה כללית אצל מורים פרטיים. בנערותו ארגן פעילות ציונית בפלך ז'יטומיר ולאחר מן המשיך ללמוד באקדמיה לאומנויות בקייב. בשנת 1906 כתב למנחם אוסישקין שיסייע לו לעלות לארץ ישראל בעלייה השנייה על מנת שיוכל לצלם את המעשה הציוני. אוסישקין כתב לו "מה צורך לה לירושלים בצלם?" ובן דב כתב בתגובה "יותר משירושלים זקוקה לצלם זקוק אני לירושלים", תשובה זו סיפקה את אוסישקין שסייע לצעיר (ה"פוטוגרף") לעלות לארץ ישראל^[3].

בכסלו תרס"ח (סוף שנת 1907) הגיע ארצה. בימיו הראשונים בארץ, הצטרף לתנועת "הפועל הצעיר", עבד כשומר בפרדסי רחובות וצילם את עצמו בדמות "היהודי החדש", חמוש ברובה. לאחר זמן קצר השתקע בירושלים וחבר לבוריס שץ, מייסד האקדמיה לאמנות בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות והמשיך שם בלימודיו. במקביל עבד כעוזרו של הצלם ארמני-ירושלמי גאראבד קריקוריאן.

בשנת תר"ע (1910) נשא אישה את רוזה בת ישעיה דב רבינוביץ, רוקחת במקצועה, שעלתה לירושלים מז'יטומיר לשם כך (נפטרה בירושלים ב-1940). ב-1910, לאחר סיום לימודיו, נותר בן דב בבצלאל וייסד שם את המחלקה לפוטוגרפיה, בה לימד צילום סטילס כאמצעי הכנה לאיור, תחריט והדפס. בשנת 1912 הכריז יחד עם שץ על הקמת תעשיית סרטים יהודיים בארץ-ישראל.

בתחילת מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא האימפריה העות'מאנית ושירת כצלם בבית חולים צבאי אוסטרי בירושלים. בשנת 1922, הקים את ביתו בירושלים, מבין ראשוני הבתים של שכונת תלפיות. מאוחר יותר בנה גם בית במרכז העיר. במקביל עסק בייצור גלויות מנופי הארץ, שאוירו על ידי הצייר שמואל בן דוד, הכנת שקופיות ל"פנס קסם" וצילום דיוקנאות של ראשי היישוב וצילומי סטודיו. הוא הפיק כשמונה מאות גלויות, תחילה שיווקן באמצעות חברת "הלבנון", ואחר כך באופן עצמאי בהוצאת "י' בן דב. בצלאל ירושלים", בהוצאה זו אף הוציא שישה אלבומים מנופי ההתיישבות.

למרות ההכרזה על הקמת תעשיית הסרטים בארץ ישראל לא היה יכול בן דב לממש את שאיפתו עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה ועקב מחסור כספי. אולם ב-1917 השיגו לו חברים מיחידת הרפואה האוסטרית בירושלים ציוד צילום ראינוע. השימוש הראשון שעשה בן דב בציוד היה צילום כניסת הגנרל אלנבי לירושלים ב-11 בדצמבר 1917.^[4]

בן דב הקים את חברת "מנורה" (The First Palestine Film Co. - MENORAH) והפיק מדי שנה סרט תעודי באורך מלא, המבוסס על "יומנים" שסקרו את תולדות היישוב העברי באותה שנה.

בשנת 1918 סייר במושבות העלייה הראשונה והפיק סרטים קצרים על ראשון לציון, רחובות, גדרה, עקרון ובאר יעקב. באותה שנה ערך מסרטים אלה ומצילום כניסת אלנבי לירושלים את הסרט העברי הראשון בארץ ישראל, "יהודה המשוחררת", המורכב מ-34 סצינות. כיום אין בנמצא עותק של "יהודה המשוחררת" אלא מספר קטעים מן הסרט שהועתקו לסרטים אחרים שנשתמרו.

ב-1921 הפיק את סרטו השני "שיבת ציון", העוסק גם הוא במפעל הציוני, שהוקרן בקונגרס הציוני ה-12 בקרלסבאד.

ב-1923 הפיק את "מעשה בתייר אמריקאי בארץ-ישראל" בהשתתפות שחקנים, הסרט העברי הראשון שכלל דיאלוגים בין הגיבורים.

באותה תקופה צילם באופן תדיר יומנים ובהם תמונות מחיי היישוב כגון חתונת בתו של מנחם אוסישקין, בה ביקרו כל ראשי היישוב דאז^[5], הוא ליווה את הנציב העליון הרברט סמואל במסעותיו בארץ, תיעד עלייה על הקרקע של קיבוצים ומושבים ואת בניין הערים העבריות החדשות וליווה אמנים, אנשי תרבות ואישי ציבור. במשך שנים רבות פעל בשירות קרן היסוד והקרן הקיימת לישראל וסרטיו שימשו על מנת להציג את המפעל הציוני בארץ ישראל בפני תורמים יהודים מחו"ל.

בן דב המשיך לערוך סרט תיעודי באורך מלא על אירועי השנה ביישוב, מדי שנה עד 1933.

בן דב המשיך להתגורר בירושלים, בשכונת תלפיות עד מותו בגיל 86. הוא הותיר אחריו את שתי בנותיו אורה וחנה. חלק מהנגטיבים שצילם הצליח לשמור, אך רבים אבדו. לאחר מותו העבירה בתו, הציירת חנה בן דב, את שארית עיזבונו ובו כ-3,000 תשלילים למוזיאון ישראל ולארכיון הציוני. שרידי סרטיו שהתפזרו ושנאספו בכמה ארכיונים בעולם עברו תהליכי שימור בארכיון שפילברג באוניברסיטה העברית ובסינמטק ירושלים ורבים מהם רוכזו על ידי יעקב גרוס. גלויותיו מצויות בעיקר באוסף בוקי בועז, הכולל גם מאות בודדות של צילומי מקור ואוספו של האדריכל אביה השמשוני. בשנת 1993 הוכן סרט תיעודי באורך של 30 דקות בבימויו של יעקב גרוס על יצירתו ופעלו של בן דב^[6]. בשנת 2007 נערכה תערוכה רטרוספקטיבית מעבודותיו בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד.

ב-1926 אמר:

לא כתבתי ולא יצרתי גיבורים מדומים... אנוכי לקחתי את החיים כמו שהם, שאי אפשר להכחישם, בסדר קבוע, בצורה נאותה ובביטוי נכון.

— נדב שרגאי, בן-גוריון רוכב על חמור

• התפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל : משנת 1907 ועד ראשית שנות השלושים במבחר תצלומים מתוך ארכיון בן-דב במוזיאון ישראל, יעקב בן דב ; (בעריכת יונה פישר וניסן פרץ). (סדרת הפרסומים באמנות בת זמננו, ספר ד'), מוציא לאור: מוזיאון ישראל, ירושלים, בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1978.

• היה הראשון שהפיק סרט על הווי הארץ בשנת 1920, "שיבת ציון"
• יקיר ירושלים לשנת תשכ"ז - 1967^[7]
• על שמו קרוי רחוב בשכונת תלפיות בירושלים^[8].

בן דב היה יוצר עצמאי שהצליח לשכנע את ראשי היישוב בכוחה התעמולתי של אמנותו וגייס את תמיכת ההנהגה הציונית והמוסדות הלאומיים להפקת סרטיו. למרות הקשיים הכלכליים והטכניים הצליח להפיק מדי שנה סרט תעודה באורך מלא במשך 16 שנים רצופות.

"תצלומיו אידיאליסטיים והם מדגישים את המטרות הלאומיות, בקומפוזיציות מעוצבות להפליא."^[5].

בצילום של בן-דב ניכר שילוב בין מגמה רומנטית לבין השפעות מודרניסטיות, ההצבות של המצולמים אמנם מוקפדות ומתוכננות במטרה להעביר מסר רגשי חיובי ביחס אליהם, אולם מתאפשרת נוכחותם של יסודות ומרכיבים אקראיים, מתקיים יחס דינמי בין אלמנטים בקדמת התמונה לבין הקרע, התאורה פונקציונאלית והאור אינו נטען במשמעויות שמעבר לזמן ולמקום.

— גלריית צלמי ירושלים ע"ש צדוק בסן^[9]

• נתן ויעקב גרוס, הסרט העברי, הוצאת המחברים, 1991, עמודים 19–62
• יעקב גרוס, "יעקב בן דב אבי הסרט העברי", 1991 אריאל 83 עמודים 22–40
• יוסף הלחמי, "ויהי מה", 1995, עמודים 47–60, הוצאת ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג
• יעקב גרוס, "מדברים גלויות מארץ ישראל", עולם הצילום והווידאו 2008 גיליון 145, עמודים 87–94
• יעקב גרוס, מדברים גלויות מארץ ישראל, 2008 קטלוג הגלויות ומכתבי בן דב, הוצאת המחבר

• הגדודים העבריים בארץ ישראל - אוגדן צילומים שיצר יעקב בן דב

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יעקב בן דב

• הסרט "שיבת ציון" לצפייה ישירה באתר ארכיון ישראלי לסרטים סינמטק ירושלים
• יעקב בן דב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• יעקב בן דב, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• יעקב בן דב, באתר AllMovie (באנגלית)
• יעקב בן דב, דף שער בספרייה הלאומית
• יעקב בן דב, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• מנחם לוין, ‏יעקב בן-דב וראשית תעשיית הראינוע היהודית בארץ-ישראל (1924-1912), קתדרה 38, דצמבר 1985, עמ' 135-127
• דוד תדהר (עורך), "יעקב בן-דב (לסוטרה)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1629
• יעקב בן דב, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• מידע על יעקב בן דב בקטלוג הספרייה הלאומית
• יוסף הלחמי, חתונה עברית בירושלם, באתר בית הסרט העברי - קולנוע ישראלי
• יעקב בן דב: תערוכת גלויות,צילומים וסרטים, באתר בית הסרט העברי - קולנוע ישראלי
• גלריית צלמי ירושלים ע"ש צדוק בסן מכללת הדסה ואתר "סנונית" - כולל גלריה של צילומיו
• בן גוריון רוכב על חמור, באתר הארץ, 4 ביולי 2007
• יעקב בן דוב - אבי הסרט העברי, סרט תיעודי על יצירתו של בן דב באתר ארכיון שפילברג.
• יעקב בן-דב, דבר, 8 במרץ 1968
• כרטיס הקבר של יעקב בן דב, באתר הר הזיתים
• יעקב בן דב, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
• תערוכת צילומים של בן דב במוזיאון ישראל, יומני גבע, נובמבר 1969 (התחלה 4:41)
• עופר אדרת, היום לפני 100 שנה - אלנבי נכנס לירושלים והסרט העברי נולד, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2017

• לאחר פרעות הערבים בתרפ"ט-1929, סרטון באתר יוטיוב
• בנים בונים, סרטון באתר יוטיוב
• אביב בארץ ישראל, סרטון באתר יוטיוב
• פתיחת האוניברסיטה בירושלים, סרטון באתר יוטיוב
• כפר ילדים, סרטון באתר יוטיוב

• "שיבת ציון", 1920, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים