|
יעקב גלאטשטיין
יעקב גלַאטְשטיין (גם גלטשטיין; ברוסית: Яков Глатштейн; באנגלית: Yankev Glatshteyn; 20 באוגוסט 1896, לובלין – 19 בנובמבר 1971, ניו יורק) היה סופר ומשורר יידיש יהודי-אמריקאי יליד פולין. ביוגרפיהגלאטשטיין נולד בלובלין שבפולין, אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית. אמו הייתה בת לשושלת רבנים ואביו היה ממשפחה דתית מודרנית. גלאטשטיין קיבל חינוך דתי עד גיל 16 וחינוך חילוני על ידי מורים פרטיים. אביו החדיר בו אהבה לספרות היידיש, ובמהרה החל גלאטשטיין לכתוב בעצמו. בשנת 1909 נסע לוורשה, שם נפגש עם י"ל פרץ, הירש דוד נומברג ונח פרילוצקי. גלאטשטיין היגר מפולין לארצות הברית בשנת 1914, בהיותו נער צעיר. שיריו הראשונים נדפסו בעיתוני היידיש בניו יורק בשנת 1919 בשם העט "קלרה בלום". באותה שנה ייסד גלאטשטיין יחד עם אהרון גלאנץ-ליילס ואחרים את החבורה הספרותית "אינזיך", והיה מראשי דובריה. שירתו המודרנית והחדשנית הייתה שירה אינטרוספקטיבית, שהעלתה על ראש מעייניה את ההסתכלות פנימה, אל תוך נפשו של המשורר. אולם עם התחזקות הנאצים באירופה ועם התגברות רדיפת היהודים שם, חל שינוי מעמיק בשירתו, ובשנות מלחמת העולם השנייה הוא פרסם שירה לירית המזדהה לחלוטין עם סבלם של היהודים הנרדפים באירופה. שיריו בעת ההיא יצרו זהות יהודית חדשה-ישנה, עם יסודות מיסטיים השאובים מהמסורת היהודית. באמצע שנות החמישים מונה לעורך ביטאון הקונגרס היהודי העולמי. יעקב גלאטשטיין פרסם ביידיש למעלה משלושים ספרים, ובהם שירה, סיפורים, ביקורת ספרותית ורומנים. לעברית תורגמה רק מקצת מיצירתו, ואף על פי כן הוא השפיע על השירה העברית המודרנית, דרך שיריו של נתן זך ודרך תרגומיו של בנימין הרשב. למרות שהיה פעיל תרבותי יידי, סירב להקנות לילדיו ידע כלשהו בשפה או לשלוח אותם לבית-ספר שהתנהל בה (באזור מגוריו בניו יורק היו ארבעה). בנו העיד כי גלאטשיין אמר ש"רק על גופתו המתה" ילמדו ילדיו את תרבות היידיש.[1] גלאטשטיין נפטר ב-19 בנובמבר 1971 בניו יורק, בעת חגיגות יום הולדתו ה-75. בשנת 2006 ג'פרי שנדלר תרגם את ספרו של יעקב גלאטשטיין "אמיל וקרל" לאנגלית. ספריו בתרגום עברי
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||
