יעקב הדני

יעקב הדני

ד"ר יעקב הדני בכנס כיפה, 2007
לידה	31 בינואר 1943 (בן 81) כ"ה בשבט ה'תש"ג קזבלנקה, מרוקו
ענף מדעי	חינוך
מקום מגורים	ירושלים
תאריך עלייה	1951
מקום לימודים	מתיבתא "מרום ציון" ישיבת כרם ביבנה האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת שטרסבורג
פרסים והוקרה	ראו פסקה "הוקרה"
בת זוג	ניצה הדני
מספר צאצאים	5

ד"ר יעקב הדני (נולד בכ"ה בשבט ה'תש"ג, 31 בינואר 1943) הוא איש חינוך ישראלי, חבר הוועד המנהל של האגודה לקידום החינוך ירושלים,^[1] חבר המועצה למנהיגות חינוכית וחבר הנהלת הארגון העולמי של בתי הכנסת והקהילות האורתודוקסיות.^[2][3]

בעבר היה יו"ר תנועת "ביחד",^[4][5] ראש החמ"ד במשרד החינוך וראש מכללת ליפשיץ.^[6]

יקיר ירושלים לשנת ה'תשע"ה.^[7][8]

נולד בקזבלנקה ליוכבד (לבית ועקנין) ודוד דנינו.^[9] סבו, הרב כליפה ועקנין, נסמך על ידי הרב יעקב שאול אלישר בירושלים ונשלח על ידו כשלוחא דרבנן לבוכרה ולאחר מכן למרוקו.

למד בבית הספר אוצר התורה בקזבלנקה.

בקיץ 1951 עלה לארץ ישראל עם משפחתו והם התגוררו במעברת זכרון יעקב, ולאחר 4 שנים עברה המשפחה לבני ברק.

בצה"ל שירת בחיל התותחנים.

למד במרום ציון, ובשנת 1960 למד תקופה קצרה בישיבת כרם ביבנה.

בשנת 1961 למד וקיבל תעודת הוראה.

בשנת 1965 למד פילוסופיה, יהדות ותלמוד באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1967 קיבל תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל ובמקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1978 סיים בהצטיינות וקיבל תואר שני בלימודי היסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

ב-1988 קיבל תואר דוקטור במדעי היהדות מאוניברסיטת שטרסבורג. המנחה שלו לעבודת הדוקטורט, שעסקה במשנתו של הרב יעקב משה חרל"פ, היה פרופ' רולנד גוטשל (צר').

בשנת 1961 החל ללמד בבתי ספר במעלות ובצפת. לאחר שנה התבקש על ידי המפקח להקים בית ספר ממלכתי דתי בירוחם (לימים - בית הספר "קול יעקב") והוא החל לנהל אותו כשהוא בן 19 וחצי. ביום הראשון להקמת בית הספר היו בו כ-80 תלמידים.

בין השנים 1964–1970 ניהל בתי ספר באזור הדרום: בית ספר "עוזיאל" במושב שדה עוזיה, ובשנת 1965 החל לנהל את בית הספר היסודי "יד שבתאי" באשדוד.

מילא תפקידים שונים במשרד החינוך: ב-1971 מונה למפקח מחוז צפון של אגף החינוך ממלכתי דתי,^[10] בשנת 1976 היה יו"ר ועדת טיפוח ורווחה מחוזית במחוז מרכז,^[11] בין השנים 1980–1981 היה ממונה ארצי על שיקום חינוכי בשכונות בפרויקט שיקום שכונות בלשכת מנכ"ל משרד החינוך. בשנים 1977-1979 ולאחר מכן בשנים 1984–1985 היה סגנו של ראש החמ"ד הרב אברהם רון והיה ממונה על קליטתם של בני קהילת ביתא ישראל בחינוך הממלכתי דתי.^[12]

בין השנים 1981–1982 היה שליח חינוכי^[13] בצרפת מטעם המחלקה לחינוך ותרבות תורנית בגולה בהסתדרות הציונית העולמית.

ב-1982 מונה כיועץ פדגוגי^[14] של שר החינוך זבולון המר,^[15][16] תפקיד אותו מילא עד לשנת 1984.

בין השנים 1985^[17] - 1989 היה ראש החינוך הממלכתי דתי במשרד החינוך. בתקופת כהונתו הורחבו תחומי הלימוד באמנות ומדעים בחינוך הממלכתי דתי.^[18] בשנת 1986 יזם את פרס החינוך הדתי.

בין השנים 1998–1999 היה יועץ לענייני השכלה גבוהה לשר החינוך יצחק לוי.^[19]

ערך מורחב – מכללת ליפשיץ

בין השנים 1990^[20] – 2009 ניהל ועמד בראשות מכללת ליפשיץ.^[21] בתקופת ניהולו הפכה המכללה מסמינר תלת-שנתי למכללה אקדמית. בשנים אלו הקים וניהל את המרכז להגות בחינוך היהודי במכללת ליפשיץ וייסד והיה חבר מערכת "הגות"^[22] – כתב העת המדעי בהוצאת המרכז^[23] וחבר מערכת כתב העת "מים מדליו".

בשנת הלימודים ה'תשנ"ו (1996), המועצה להשכלה גבוהה הכירה במכללה כמוסד אקדמי הרשאי להעניק תואר בוגר אוניברסיטה במקצועות ההתמחות הייחודיים של המכללה.^[24] בשנה זו גם נפתחה במכללה מסגרת לימודים מיוחדת המשלבת לימודי קודש במתכונת ישיבתית (בישיבת המאירי) ולימודים אקדמיים לתואר B.Ed ותעודת הוראה.^[25]

ב-2009 הקים את המסלול ללימודי תואר שני, ובמשך שלוש שנים גם עמד בראש המסלול.

ב-1999 יזם את אות "מחנך למופת" (על שם ד"ר אברהם זלקין) שמעניקה המכללה (בשיתוף עם הארגון העולמי של בתי הכנסת והקהילות האורתודוקסיות בארץ ובעולם והמועצה העולמית לחינוך תורני,^[26] ובחסות מִנהָל החמ"ד). את הזוכים בוחרת ועדה בראשות פרופסור אליאב שוחטמן.^[27] משנת התש"ף^[28] נקרא האות "מופת הדור לחינוך יהודי בישראל ובתפוצות".^[29]

ב-1979 היה בין מקימי תנועת "ביחד: תנועה רעיונית של יוצאי צפון אפריקה".^[37] היה יו"ר ועדת האירוח^[38] בתנועה. יזם במסגרת התנועה את הענקת פרס גאון על שם רנה ונסים גאון, מטעם תנועת ביחד^[39] וקרן רנה וניסים גאון.^[40]

החל משנת 1990 הוא יושב ראש הוועד להוצאת כתבי הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל^[41] בהנהלת עזרא ברנע.

בין השנים 1994–2003 היה חבר מועצת החמ"ד.

בין השנים 1996–2002 היה חבר הוועד המנהל של אוניברסיטת בר-אילן.

בין השנים 2003–2007 היה חבר הוועדה האקדמית במזכירות הפדגוגית של הסתדרות המורים.

ב-2008 היה חבר במועצה ציבורית עצמאית בת כ-40 חברים בראשות יעקב עמידרור, שנועדה לקבוע את רשימת מפלגת הבית היהודי לבחירות לכנסת השמונה עשרה.^[42]

ב-2013 היה חבר ועדת הבחירות לרבנות הראשית לישראל - הממנה את הגוף הבוחר את הרב הראשי לישראל ואת מועצת הרבנות הראשית.^[43]

ב-2016 היה חבר ועדת המשנה לאקדמיה, למחקר ולהוראה^[44] בוועדת ביטון.^[45]

הוא יו"ר עמותת "ברכת שמ"ע",^[46] יו"ר^[35] "מועצה עולמית לחינוך תורני (מעל"ת)",^[47] ודירקטור בבית ההורים בקריית מנחם.^[48][49]

• תעודת הוקרה בטקס פרס החינוך הדתי (ה'תשנ"ה)^[50]
• עמית כבוד בארגון המורים הדתיים (ה'תש"ע)
• אות יקיר ירושלים (ה'תשע"ה)^[7][8]
• אות יקיר מכון צורבא מרבנן (ה'תשפ"ב)^[51]
• ראובן מאמו וטוביה קיל (עורכים), ישועות יעקב: אסופת מאמרים לכבודו של ד"ר יעקב הדני, ירושלים: כתב וספר, תש"ע 2010

• הרב קוק וההתיישבות החילונית: מסעות ומגעים, ירושלים: הוצאת המחלקה לתרבות תורנית במשרד החינוך, ה'תש"ם 1980
• החמ"ד - הייחוד והיחד, ירושלים: גף הפרסומים - משרד החינוך, ה'תשס"ט 2009, 482 עמודים^[52]
• הראשון לציון: הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל - אחרון לחכמים באשי וראשון הראשונים לציון במדינת ישראל: אלבום ביוגרפי מוער על דרכו ופועלו של הרב, ירושלים: הוועד להוצאת כתבי הרב עזיאל, ה'תשע"ד 2014 (210 עמודים)^[53]

הדני פרסם כ-60 מאמרים. בהם:

• "הרב קוק בראי הדורות", שמעתין כג, 1986
• "עם ישראל וסגולתו בהגותם של הרב קוק והרב חרל"פ", שמעתין כד, 1987, עמ' 88–103
• "משנתו החינוכית של הראי"ה קוק", גוילין ו, 1989, עמ' 65–71
• "תורה לשמה במשנה האחדותית", שמעתין 100
• "הרמב"ם, הרב קוק, ו"החכמות הזרות"", מעריב, 29 באפריל 1986
• "התעצמות דתית חיובית לעומת "הקצנה", מורשתנו ב, 1988 (עמ' 133–137)
• "על הזיקה ללימודי יהדות בחינוך הממלכתי בישראל", משה קרונה (עורך), גוילין ד', ה'תשנ"א 1991 (עמ' 47–55)
• "מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו", שמעתין, ה'תש"ן 1999 (עמ' 59–64)
• "מייעודים מנוגדים לייעוד משותף: על חשיבות ההכנה לצה"ל בחינוך הדתי", מים מדליו ה'תש"ס 2000
• "על יסודות אובייקטיביים וסובייקטיביים במחלוקותיהם של רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה", המאיר לארץ 64, ישיבת המאירי, ה'תשס"ה 2005 (עמ' 259–273)
• "הייחוד והיחד לאור דו"ח דברת", דן ענבר (עורך), לקראת מהפכה חינוכית? בעקבות כנס ון ליר לחינוך על יישום דו"ח דברת, מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד 2006 (עמ' 240–247)
• "מתפללת", שמואל גליק (עורך), זכֹר דבר לעבדך – אסופת מאמרים לזכר דב רפל, הוצאת בית הספר לחינוך ע"ש פ' חורגין אוניברסיטת בר-אילן והמכללה האקדמית ע"ש רא"מ ליפשיץ, תשס"ז 2007 (עמ' 103‑119)
• "החינוך הדתי ביישוב העירוני - קהילתו וקהלו", הגות: מחקרים בהגות החינוך היהודי ט', מכללת ליפשיץ, 2010 (עמ' 175–192)
• "האם תם עידן המאבק על האוטונומיה של החינוך הדתי?" לילך רוזנברג-פרידמן, יצחק רקנטי (עורכים), זהו (ת) החמ"ד: מאה שנים לחינוך הציוני-הדתי, ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט, מנהל החינוך הדתי: יד יצחק בן-צבי, ה'תשע"א, 2011
• "הגיוני תפילותיו של הרב עוזיאל", צבי זוהר, עמיחי רדזינר, אלימלך וסטרייך (עורכים), בן ציון מאיר חי: הרב עוזיאל – הגות, הלכה והיסטוריה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2020 (עמ' 37–72)

בשנת 1966 התחתן עם ניצה (לבית הוברמן) ולהם 5 בנות, והם מתגוררים בשכונת מקור חיים בירושלים.

בתו חנה לאופר^[54] הייתה סמנכ"לית משאבי אנוש באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.^[55]

בתו רחל פפר הדני היא פסיכולוגית התפתחותית מחוזית בשירותי בריאות כללית.^[56]

בתו ד"ר שלומית הדני בן נון^[57] היא גרונטולוגית, מנהלת מגדל נופים בירושלים.^[58]

בתו עפרה ליפשיץ (נשואה לרב ד"ר אורי ליפשיץ (בנו של ד"ר אברהם ליפשיץ), מראשי ישיבת שיח יצחק) היא אשת חינוך, מתמחה בחדשנות פדגוגית וחברת הנהגת תנועת הרבעון הרביעי.

בתו הודיה אוחנה היא מנהלת השלוחה הירושלמית של המכון למורשת בן-גוריון.^[59] בעלה יהונתן הוא ראש מכינה קדם-צבאית ערבה-חצבה.^[60]

• יעקב הדני, ברשת החברתית פייסבוק
• שיעורי ד"ר יעקב הדני באתר ישיבה
• רשימת המאמרים של יעקב הדני, באתר רמבי"ש
• תום שגב, כיפה שחורה, והיא עולה, כותרת ראשית, 14 באוגוסט 1985

ראשי מנהל חינוך ממלכתי דתי
יוסף גולדשמידט • יהודה קיל • אברהם רון • יעקב הדני • מתי דגן • שמעון אדלר • אברהם ליפשיץ • שוש נגר • יוני סמואל