|
יעקב משולם אורנשטיין
רבי יעקב משולם אורנשטיין (ה'תקל"ה, 1775 - כ"ה באב ה'תקצ"ט, 1839) היה רב, פוסק, אב בית דין לבוב, ומגדולי רבני גליציה. מכונה הישועות יעקב על שם ספרו. תולדותיונולד בסטנוב שבאוקראינה לרבי מרדכי זאב אורנשטיין, שהיה אחר כך רבה של לבוב. הוא היה צאצא לשושלת רבנים שהחזיקה במשרת הרב בלבוב במשך יותר מ-150 שנה. לאחר פטירת אביו, כשהוא עדיין ילד, גדל בירוסלב. שם נישא עם שרה, בתו של הגביר צבי הירש וואהל. שנים אחדות סיפק לו חותנו את צרכיו ביד נדיבה ואף פתח לו ישיבה במקום. בהמשך כיהן כרב בז'ולקווה. לאחר פטירת הרב צבי הירש רוזאניש בו' בכסלו תקס"ה (1804), התמנה כרב וראש ישיבה בלבוב על כיסא אביו, אך הוא בא ללבוב לממש את המינוי, רק ב-1805. בשנת ה'תקע"ו (1816) היה מעורב בפרשת החרם שהוטל על שני משכילים: רבי שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) ואברהם הירש נטקס (מקורות משכיליים מאוחרים העלו את המספר לארבעה). הרב אורנשטיין לא הטיל את החרם, שנראה שמקורו היה בחוגי החסידים, אך הואשם על ידי השלטונות בכך שלא דיווח עליו. עם זאת, הפקידים קבעו כי לא היה אויב לחינוך המודרני. בפקודת השלטונות, לאחר שהואשם על ידי המשכילים בקנאות חשוכה, נאלץ לקרוא דרשה בגרמנית שבה הוכרז כי לחרם לא היה תוקף[1]. כתב את הספר "ישועות יעקב" על השולחן ערוך, שעל שמו זכה לכינויו. הספר ישועות יעקב כולל ארבעה כרכים על האורח חיים, שלושה כרכים על היורה דעה ושלושה כרכים על אבן העזר, בנוסף נדפס גם כרך שו"ת. בפירוש הישועות יעקב חלק קצר המסביר את השולחן ערוך וחלק ארוך יותר המביא את דעות קודמיו ודן בהן. ספר חידושיו על חמישה חומשי תורה נקרא גם הוא 'ישועות יעקב' ונדפס לראשונה בורשא בתרע"ב. על השתלשלות מינויו בצעירותו לרב בירוסלב, וסירובו לכתב המינוי ניתן לקרוא בהקדמה לספר המידות על פי המגיד מדובנא[2]. משפחתובנו היחיד היה הרב מרדכי זאב אורנשטיין, נבחר לאב"ד פרעמישלא. אחיו היה הרב משה יהושע העשיל אורנשטיין. אחייניו היו רבי יוסף שאול נתנזון ורבי מרדכי זאב איטינגא. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||
