|
יעקב רוזן
יעקב רוזן (רוזנפלד) (6 באוגוסט 1928 – 9 במרץ 2024) היה נדבן, ניצול שואה וקבלן ישראלי, יקיר העיר רמת גן ועל שמו רחוב בעיר. ראשית חייו ומשפחתונולד בראדזימין, פולין לגולדה (לבית מינזלביק) וליהושע רודנפלד, בבית דיברו ביידיש. בכיתה ג' הפסיק ללמוד בבית הספר היסודי בעקבות פלישת גרמניה הנאצית לפולין[1]. אביו יהושע נולד בשנת 1902 ואמו גולדה בשנת 1903 והם נישאו בבית הכנסת המקומי או בחצר הבית בשידוך ב-1921. נולדו להם ארבעה בנים: פנחס (1935), משה (1925–2019), יעקב (1928) ובן הזקונים וולף (1935)[2]. אמו עסקה בחכירת מטעים ובמכירת פירותיהם ואביו היה נגר בניין. בשואה ביום שישי 3 באוקטובר 1942 החלו הנאצים לחסל את גטו ראדזימין, יעקב נפרד מאביו, אמו ואחיו הקטן וולף[3] ונמלט מהגטו. משפחתו הובלה למחנה ההשמדה טרבלינקה ונרצחה בתאי הגזים. הוא לא פגש בהם יותר. כדי לשרוד בשואה הסתובב והתארח בין כפרים פולניים במשך שלוש שנים תוך התחזות לנער פולני נוצרי יתום שהכיר בשם יאן רוז'סקי[4] אשר זקוק ללינה ומזון. במהלך השנים הללו פגש את אחיו משה מספר פעמים. אחיו הגדול פנחס ברח לברית המועצות והתגייס לצבא האדום אך לא שרד את המלחמה. אחרי שהסתיימה מלחמת העולם השנייה הוא שב לעיר הולדתו רדזימין, והתגורר בה עם עוד שישה יהודים ששרדו את השואה[5]. אחיו משה רוזנפלד עבר לליון שבצרפת לאחר המלחמה והשתקע בה[6]. בסוף ספטמבר 1945 הגיע לבית עליית הנוער בוורשה, ועבר הכשרה עם קבוצה של 25 נערים ונערות, אשר עלו לארץ באופן בלתי לגאלי באמצעות תנועת הבריחה. חיילי הבריגדה היהודית עזרו להם להגיע מוורשה, לברטיסלאבה, אוסטריה ואיטליה[7]. הגיע לרומא בסוף נובמבר 1945 ושהה בה כחצי שנה עד עלייתו לארץ עם אוניית המעפילים דב הוז. האונייה יצאה מנמל לה ספציה במאי 1946 והגיעה לנמל חיפה. בארץ ישראל עלה לישראל ב-20 במאי 1946 והתיישב בשכונת בני ציון בנתניה[8]. החל לעבוד בליטוש יהלומים אבל נטש את העבודה לאחר חודשיים[9] עקב חוסר סבלנות. לאחר מכן היה פועל בניין, יום בשבוע. בהמשך עבר הסבה והחל לעבוד ברצפות. בינואר 1947 עבר לרמת גן[10] וגם בה עבד בתחילה כרצף. שירות צבאיהתגייס באמצע שנת 1947[11], והמשיך לעבוד כרצף בחופשים. לחם בקרבות מלחמת העצמאות כנגד כנופיות בג'נין ושם איבד את חברו הטוב דוד קוליץ. שרת גם בגדוד 58 של האצ"ל והתאמן בסרפנד (צריפין). לאחר הגעת אלטלנה ופירוק גדודי האצ"ל נשלח לגדוד 51 של חטיבת גבעתי והצטרף לצה"ל[12]. ביולי 1948 לחם בדרום יחד עם גדוד 51 בפיקודו של יוסף הרפז, והגן על כפר מנחם. במסגרת מבצע יואב השתתף בקרב על גבעה 113 (גבעת יעקב ארנון)[13]. בסוף שנת 1948 הצטרף ליחידת הפרשים של גבעתי עד פירוקה בתחילת שנת 1950[14]. בסיסה היה במשטרת קטורה ומטרתה הייתה מניעת הסתננות של ערבים מעזה וגניבת תוצרת חקלאית. לאחר פירוק היחידה הועבר להיות שומר על הבית הירוק ביפו. קבלן לאחר סיום שירות חובה של שלוש שנים השתחרר וחזר לעבוד כרצף[15]. ריצף והקים דירות ולאט לאט הרחיב את עסקיו. החל לפעול כקבלן בניין[16] הקים את חברת "זנרון" יחד עם איש העסקים מרדכי זינסקי[17]. בתחילה בנה בעירו רמת גן ולאחר מכן הרחיב את עסקיו גם לאשדוד. במאי 1967 היה מיתון גדול בארץ ולכן הכניס שותף שלישי לחברה "לאופולד ברנסי" - יהודי פולני שהתגורר בבלגיה[18]. בעזרתו המשיכו לבנות בגוש דן ואשדוד ושרדו את המיתון. בשנת 1968 בנה את בניין המשרדים הראשון ברחוב הבונים ברמת גן[19] כבניין המשרדים של מטה החברה שלו. המטה נשאר באותו בניין עד לסגירתו. חברתו זכתה בפרס הארצי בתחרות מצוינות בבנייה ותשתיות לשנת 2011[20]. בינואר 2023 סגר את משרדו והעביר את הנכס לידי מכללת שנקר. חיים אישיים ב-1952 נישא לצפרירה בירנבוים, מורה מרמת גן[21]. התגוררו יחדיו ברחוב עוזיאל בעיר[22]. הנישואין עלו על שרטון והם התגרשו לאחר מספר שנים[23]. נישא בשנית לחנה שוירץ לבית גורמן ב-1974, הנישואין נמשכו 8 שנים שלאחריהן נפרדו בשנת 1982.[דרוש מקור] נישא בשלישית לתמר לביב גרבוב ב-1998[24]. בשנת 2016 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "לבד בדרכים". נפטר בתל אביב ב-9 במרץ 2024, כ"ט באדר תשפ"ד[25]. נדבנותרוזן לא זכה להשכלה בגיל צעיר ולכן הקדיש את כספו ותרם לטובת החינוך בעירו רמת גן[26]. בית רוזן בשנת 2000 החל יעקב רוזן בבנייתו של בית תרבות וחברה על שמו ברחוב ביאליק 89 ברמת גן כתרומה לתושבי העיר. הבניין נחנך ב-2004[27]. הבניין משמש כבית תרבות וחברה, יש בו ספריה עירונית, מועדון גמלאים ומשחקיה עבור פעוטות עד גיל 3. בשנת 2018 נחנכה הקומה השלישית בבניין[28]. בשנת 2021 נחנכה גלריית שנקר על שמו ועל שם רעייתו תמר בבניין המשרדים אשר שימש את החברה של יעקב רוזן. הגלריה נמצאת בעיר רמת גן ברחוב יעקב רוזן ומשמשת לתחום העיצוב תוך שילוב בין תעשייה לאמנות[29][30]. פעילות נוספת
הוקרהבשנת 2015 זכה בפרס יקיר העיר רמת גן "בזכות תרומתו הרבה וארוכת השנים ליישוב העיר והארץ, בזכות תרומתו לענף הבנייה ובזכות רוח הנתינה המפעמת בו בפעילותו במוסגות ובעמותות בעיר רמת גן"[26]. ב-30 במאי 2021 התקיים טקס בהשתתפות ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, להסבת שמו של רחוב הבונים (שבו נמצא בניין המשרדים של החברה) לרחוב "יעקב רוזן" כהוקרה על תרומתו לעיר[35]. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||
