|
יצחק מן
יצחק מָן (3 במאי 1889 – 20 בינואר 1963) היה זמר אופרה וחזן פולני-ישראלי. טנור ראשי באופרה של לבוב בשנים 1912–1927 וחזן בית הכנסת הגדול בחיפה בשנים 1944–1955. קורות חייםיצחק מן נולד בעיירה דז'יאלושיצה שבפלך קְיֶילְצֶה של פולין הקונגרסאית שבשליטת רוסיה, בנם של רחל ואבשלום מן (אביו היה ממשפחת הרבי מקומרנו). בצעירותו שר במקהלות של חזנים נודעים כזיידל רובנר, שבתאי ספיבק ולייזר גולדבר. למד בקונסרבטוריון של קרקוב (Konserwatorium Towarzystwa Muzycznego w Krakowie) ואצל פרופ' קורזלי באיטליה. בשנת 1912 הופיע באופרה של לבוב (Opera Lwowska), ומאז במשך 15 שנה היה לטנור הראשי של האופרה בלבוב. ב-42 אופרות הופיע בתפקיד ראשי, בהן "אאידה", "היהודייה", "כרמן", "טוסקה", "אבירות כפרית", "ההוגנוטים" ו"הנביא". במקביל הופיע כאורח באופרה הממלכתית של וינה, באופרה העממית בוורשה, בנאפולי, בפראג ובברנו. בצ'כיה הוא נודע כ"אנריקו קארוזו היהודי". בשנת 1927 הוזמן לכהן כחזן הראשי בקהילת ברנו. בשנת 1939 עלה לארץ ישראל, הופיע במקומות שונים, והשמיע פרקי חזנות ברדיו.[1] החל משנת 1944 היה לחזן הראשי בבית הכנסת הגדול בחיפה.[2][3] היה נשוי להינדה (הלה) לבית לפקוביץ, אב לחמישה: משה מן (סוחר), גוטסי בן ארצי, אבשלום מן (סוחר), מרדכי (נספה בשואת יהודי צרפת) ועזריאל (נרצח בצ'כיה),.
אשתו נפטרה לאחר מחלה קצרה ב-1956.[4] היה אח ב"לשכת הכוכב מס' 13" של מסדר הבונים החופשיים בחסות הלשכה הגדולה למדינת ישראל. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||
