ב-1927 התפרסם הרומן הראשון של זינגר, "פלדה וברזל" (ביידיש: "שטאָל און אייזן"). ב-1932 הופיע ב"פארווערטס" מחזהו "יושע עגל" (ביידיש: "יאשע קאלב"), שזכה להערכה והומחז, והוא המצליח מבין כתביו.
בשנת 1934 היגר לניו יורק, וב-1936 פרסם את ספרו "האחים אשכנזי" (ביידיש: "די ברידער אשכנזי").
חוה קלר מבית Kon (ילידת לודז' 1929), נכדתו של אדם שעליו מבוסס אחד מגיבורי הספר, מגלה פרטים שמאחורי הספר:
"יהושע זינגר ביסס את ספרו "האחים אשכנזי" המספר את תולדות העיר לודז' ומתרכז בסיפור על האחים דוד יוסף קון (הבכור, סבה של חוה קלר), ואוסקר קון (פול'). הסופר השתמש בשם הבדוי "אשכנזי" כדי להימנע ממשפט דיבה, כי הפרסום לא היה מחמיא.
אביהם של האחים קון היה מנהל בית חרושת לטקסטיל שהוקם על ידי גרמנים שהיגרו ללודז' במחצית המאה ה-19. מייסד המפעל הגרמני שכר יהודי דתי בשם לוי יצחק קון שינהל לו את המפעל (Widzewska Manufaktura) והשניים התיידדו מאוד. כעבור כ-20 שנה המנהל לוי יצחק קון לקח את בנו הצעיר אוסקר קון כעזר כנגדו. אוסקר נכנס "לעובי הנול" והכיר את כל החוטים וכעבור כ-10 שנים (בתחילת המאה ה-20) כשנפטר בעל המפעל הגרמני והבעלות עברה לידי בניו הנובו-רישים שלא גרו בלודז' ולא התעניינו במפעל, הציע להם אוסקר לפטר את אביו ולמנות אותו למנהל בלעדי. יורשי המפעל שקיבלו בינתיים תואר אצולה בגרמניה על תרומתם לכלכלה, היו זקוקים לכסף רב כדי לקיים אורח חיים ראוותני. הכנסות המפעל לא הספיקו ואוסקר הפך את המפעל לחברת מניות וסיפק את דרישותיהם הגוברות לכסף על ידי מכירת מניות. כאשר בבוא היום נקבעה אספת בעלי מניות התברר שמי אם לא אוסקר הוא בעל רוב המניות. וכך השתלט בתחילת המאה ה-20 על המפעל."
ב-1938 פרסם זינגר את ״החבר נחמן״ (ביידיש ״חבר נחמן״), וב-1943 את ״בית קרנובסקי״ (״די משפחה קארנאווסקי״. זינגר נפטר בניו יורק בשנת 1944, בגיל 51. לאחר מותו, ב-1946, התפרסם אוסף זכרונותיו, ״מעולם אשר היה ואיננו״ (״פון א וועלט וואס איז נישטא מער״).
מספריו
פלדה וברזל, 1927
יושֶה עגל ("יאשע קאלב"), 1932 (רומן; הוצאה נוספת: 1933).
