|
כאפר (אסלאם)כּאפִר (בערבית: كافر) במסורת האיסלאמית הוא אדם שאינו מאמין באלוהים לפי האסלאם, או שולל את סמכותו, או דוחה את עקרונות האסלאם.[1] המונח מתורגם לעיתים קרובות כ"כופר", "פגאני", "דוחה", "מכחיש", "לא מאמין", "לא מוסלמי". המונח משמש בדרכים שונות בקוראן, כשהמשמעות הבסיסית ביותר היא "כפירה" (כלפי אלוהים). כפירה פירושה חוסר אמונה, "להיות חסר תודה", "להיות חסר אמונה". ההפך שלה הוא "אימאן", אמונה.[2] האסלאם רואה בתופעות מסוימות בתוכו ככפירה, ההבדלים העמוקים והסכסוכים עקובי הדם בין הסונה והשיעה גרמו לכמה זרמי אסלאם סוניים קיצוניים, דוגמת הוהאביה והסלפיה, לראות בשיעה סוג של כפירה.[3] אתאיסטים נקראים "דהריה".[4][5] יהודים ונוצרים נדרשו לשלם לג'יזיה בזמן שאנשי עובדי אלילים נדרשו לקבל את האסלאם או למות.[6] המילה כּאפִר נחשבת מעליבה; לכן חלק מהמוסלמים ממליצים להשתמש במילה "לא מוסלמי". [7][8][9] מקור המילההמילה "כופר" (كافر) היא צורה פועלת של הפועל הערבי "كَفَرَ" (kafara) שמקורה בשורש הערבי כ-פ-ר (K-F-R). לפני תקופת האסלאם, המילה שימשה לתיאור חקלאים הטומנים זרעים באדמה. גם באחת מהופעותיה בקוראן משמעות המילה היא חקלאי. מכיוון שחלק מתהליך הזריעה כולל כיסוי הזרעים באדמה, המילה "כופר" קיבלה גם משמעות של אדם שמכסה או מסתיר. במישור הרעיוני, המילה מרמזת על אדם שמכסה או מסתיר את האמת. משוררים ערבים נהגו לכנות את חשיכת הלילה "כופר", אולי כשארית משימוש דתי או מיתולוגי ערבי פרה-איסלאמי. בקוראןהקוראן מדגיש מאוד את ההבדל בין מאמינים ללא-מאמינים. המילה "כופר" (יחיד) ו"כופרים" (רבים) מופיעות רבות לאורך הטקסט. "כופר" לבדה מופיעה 134 פעמים, ומילים נרדפות לה מופיעות מאות פעמים נוספות. מקור המילה "כופר" הוא בפועל שמשמעותו "לכסות". משמעות זו משפיעה על השימוש שלה בקוראן. כאן, "כופר" יכולה לתאר:
בעוד "חוסר אמונה" היא פרשנות נפוצה ל"כופר", משמעויות אלו נשארות רלוונטיות גם בקוראן. המונח כולל כל דבר שנחשב על ידי אללה כלא מקובל או פוגע. מעניין לציין שעל פי הקוראן, לא בהכרח שלילת קיומו של אללה הופכת מישהו ל"כופר". אבליס (דמות השטן המוזכרת בקוראן) נקרא "כופר" לא בגלל ששלל את אללה, אלא בגלל התנגדותו לציווי של אללה. ישנם חילוקי דעות בין חוקרים לגבי המשמעות העיקרית של "כופר" בקוראן. יש הטוענים שהיא מייצגת כפיות טובה, סירוב מכוון להכיר בברכותיו של אללה ובמסרים שגילה. נראה שהתפיסה של הקוראן לגבי "כופר" משתנה ככל שהטקסט מתקדם. בתחילה, המונח התייחס ללא-מאמינים שהתנגדו לנביא מוחמד. מוסלמים צוווּ להתאזר בסבלנות כלפיהם. עם זאת, פסוקים מאוחרים יותר תומכים בהפרדה ואפילו במלחמה נגד אותם "כופרים". חאלד אבו אל-פדל טוען שסורה 2, פסוק 62 בקוראן דווקא תומכת ברב-דתיות. פסוק זה מזכיר מאמינים, יהודים, נוצרים וצבאים שיקבלו שכר על מעשיהם הטובים. זה מרמז לכך שלא כל הלא-מוסלמים נחשבים "כופרים" בקוראן. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
