כיכר שארל דה גול
כיכר שארל דה גול (צרפתית: place Charles-de-Gaulle), לשעבר כיכר האטואל (Place de l'Étoile; "כיכר הכוכב") נמצאת בפריז, בגבולות הרבעים של פריז - השמיני, השישה עשר והשבעה עשר. הכיכר, הידועה גם כיום בשמה הישן, הפכה רשמית לכיכר שארל דה גול לאחר מותו של שארל דה גול, ב-13 בנובמבר 1970. הכיכר נמצאת במרכז הציר ההיסטורי של פריז (אקס היסטוריק), ובמרכזה ניצב שער הניצחון. היסטוריהשמה המקורי של הכיכר הוא butte de Chaillot. בנייתה, שנעשתה במקביל לסלילת שאנז אליזה, הסתיימה בשנת 1777. השם "אטואל" (בצרפתית: Étoile, כוכב) הוא קדום, ומציין התכנסות של רחובות; מה שקרוי כיום "כיכר האטואל" היה במאה השמונה עשרה פרשת דרכים של שטחי צייד. בשנת 1787, בעת בניית "קיר האיכרים" (mur des Fermiers généraux), "שער האטואל" (שקרוי גם "שער ניי" Neuilly) מוקם על-פי תוכניתו של האדריכל והאורבניסט, קלוד-ניקולא לדו לשם גביית מיסי הכניסה לפריז. שני מבנים, שאינם עוד כיום, הקיפו את השער. השער סימן את גבול פריז ואת גבול הרובע הראשון הישן שלה (על-פי חלוקת העיר משנת 1795, שנותרה על כנה עד חלוקת העיר לעשרים רבעים בשנת 1859), שכיום מצוי בחלקו ברובע השמיני של העיר, ובחלקו ברובע הראשון החדש. בניית שער הניצחון המונומנטלי שבמרכז הכיכר הסתיימה בשנת 1836 בעת תקופת מלכותו של לואי פיליפ. בזמן הקיסרות השנייה עוצבה מחדש הכיכר על ידי האדריכל ז'אק היטורף (Jacques Hittorff), כחלק מתוכנית השיפוצים הגדולה של פריז שניהל הברון אוסמן, ששימש כמושל מחוז הסן מאז 1853, ובמסגרת תפקידו שאף לארגן מחדש את העיר. על-פי צו שניתן ב-13 באוגוסט 1854, השטח שסביב שער הניצחון וחלק מטיילת שלו ( promenoir de Chaillot) הופקעו לטובת בניית בתי מידות אותם ניתן לראות גם כיום. הגנים של אותם בתים הופנו לעבר הכיכר. ניתן לזהות בקלות בתים משום שלכולם עמודים זהים. בתים אלו בנויים משתי כנפיים שממסגרות את החצר הפתוחה. השדרותפנורמה שצולמה מגג שער הניצחון, ומראה כמה מהשדרות שמתכנסות אל הכיכר. שתים עשרה שדרות מתכנסות אל כיכר שארל דה גול. השדרות, בכיוון השעון מהצפון, הן:
קישורים חיצוניים
|