לוע

ערך זה עוסק באיבר. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו לוע (פירושונים).

לוע

שיוך	גרון, דרכי נשימה עליונות
אספקה עורקית	ascending pharyngeal artery
ניקוז ורידי	pharyngeal plexus
תיאור ב	האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1141)
מזהים
לטינית (TA98)	pharynx
טרמינולוגיה אנטומיקה	A05.3.01.001
TA2 (2019)	2855
FMA	46688
קוד MeSH	A03.556.750
מזהה MeSH	D010614
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0031354

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

---

דרכי הנשימה העליונות באדם. למידע על איבר, לחצו עליו

הלוע (באנגלית: Pharynx) הוא איבר שקיים בחולייתנים ורכיכות, למרות היותו שונה בין מין למין. בבני אדם הלוע מהווה חלק ממערכת העיכול ומערכת הנשימה. תפקידיו הם בין היתר לסייע בהעברת המזון מחלל הפה אל הוושט, לסייע בחימום, סינון, העברת אוויר, הוספת לחות לאוויר הנכנס אל הריאות ומתן תהודה נוספת לקול. הלוע מחולק לשלושה חלקים: הלוע האפי (Nasopharynx), הלוע הפומי (Oropharynx) והלוע הגרוני (Laryngopharynx).^[1] הלוע מתחיל בבסיס הגולגולת ומאחורי חלל האף^[3] עובר בין חלל הפה לחוליות הצוואריות ומגיע בערך לחוליה הצווארית השישית (C-6) לתחילתו של הוושט.

הלוע הוא מעין צינור שרירי בעל ציפוי פנימי של רירית (mucosa) שמחבר את חלל האף וחלל הפה עם תיבת הקול, קנה הנשימה, הוושט ודרך חצוצרת הלוע והתוף (Auditory tube) גם את האוזניים. הלוע מתחיל מבסיס הגולגולת, מתחת לעצם היתד, ומסתיים בערך בחוליה הצווארית השישית. גבולותיו הקדמיים הם הנחיריים הפנימיים (Choanas), החיך הרך, גבולותיו האחוריים של חלל הפה- מצר הפה והלוע (Oropharyngeal isthmus), מכסה הגרון (Epiglottis), ותיבת הקול.

ניתן לחלק את שכבות הלוע לשתי שכבות: שכבת רירית- הפנימית ביותר ושכבה חיצונית יותר הנקראת מיופיישל (Myofascial layer) המורכבת משלוש תת-שכבות:

1. מחתלת הלוע הבסיסית (Pharyngobasilar fascia)- תת-השכבה הפנימית ביותר של שכבת המיופיישל, היא מתחילה החל מבסיס הגולגולת (אזור זה הוא אחד האזורים היחידים שניתן להבחין בקלות יחסית במחתלת זו) וממשיכה לכל אורכו של הלוע פנימית יותר לשרירים.^[2]
2. שרירי הלוע
3. מחתלת הלוע הפומית (Buccopharyngeal fascia)- תת-השכבה החיצונית ביותר של שכבת המיופיישל המהווה חלק משכבה אחרת- שכבת קדם הקנה (Pretracheal layer). מחתלת זו מתחילה בחלקה העליון בבסיס הגולגולת ומסתיימת בחלל החזה. היא עוטפת את שרירי הלוע מבחוץ כך שבינה לבין שכבה נוספת, חיצונית יותר, הנקראת- השכבה הקדם שידרתית (Prevertebral layer) נוצר חלל הנקרא חלל אחורי הלוע (Retropharyngeal space).^[2] חלל זה ממולא ברקמת חיבור רופפת (Loose connective tissue) ולו משמעות קלינית מפני שיכולה להיווצר בו דלקת שיכולה לנוע מטה לכיוון החזה.

שרירי הלוע נחלקים לשתי קבוצות: סוגרי הלוע (Constrictors) ושרירי האורך (Longitudinal). מטרתם של שרירים אלה היא לצור את מבנה הלוע ולייצר תנועתיות של הלוע כדי לעזור בבליעת האוכל ומעבר של חומרים אחרים דרך הלוע אל מערכת העיכול.^[2]

בקבוצת סוגרי הלוע ישנם שלושה שרירים: סוגר הלוע העליון (Superior constrictor muscle), סוגר הלוע האמצעי (Middle constrictor muscle), סוגר הלוע התחתון (Inferior constrictor muscle) כל אחד משרירים אלה מתחיל ממבנה קדמי ונאחז במבנה אחורי בשם תפר הלוע (Paryngeal raphe). השרירים האלה עוטפים אחד את השני כך שהעליון הוא הפנימי ביותר, האמצעי עוטף חלק ממנו, והתחתון עוטף חלק מהאמצעי.^[2]

1. סוגר הלוע העליון (Superior constrictor muscle)- שריר זה מתחיל מאנקול הכנפה (Pterygoid hamulus) נמתח על גבי תפר כנפת הלסת התחתונה (Pterygomandibular raphe) נאחז בלסת התחתונה ונאחז בגבשושית הלוע (Pharyngeal tubercle) של עצם היתד. נקודות האחיזה של שריר זה בגולגולת יוצרות מעין חלל בין השריר לשאר חלקי הגולגולת שממולא על ידי מחתלת הלוע הבסיסית. לצורת האחיזה הזו פונקציונליות משמעותית מפני שהיא מאפשרת תנועתיות גדולה ומעבר של צינור שמחבר בין חלל האוזן התיכונה לבין הלוע, צינור זה נקרא חצוצרת הלוע והתוף (Auditory tube). חצוצרת הלוע והתוף למעשה עוברת דרך מחתלת הלוע הבסיסית בין בסיס הגולגולת לבין סוגר הלוע העליון.^[2]
2. סוגר הלוע האמצעי (Middle constrictor muscle)- הקטן מבין סוגרי הלוע, השריר מתחיל מהגבול העליון של הקרן הגדולה של עצם הלשון (Greater horn of Hyoid bone) נמתח לאורך העצם עד לקרן הקטנה של עצם הלשון (Lesser horn of Hyoid bone) נוגע בחלק מרצועת הסטיילוהיואיד (Stylohyoid ligament) וכמו כל סוגרי הלוע, נאחז בתפר הלוע.^[2]
3. סוגר הלוע התחתון (Inferior constrictor muscle)- שריר זה מתחיל מסחוס התריס (Thyroid cartilage), חַסְחוּס הטבעת (Cricoid cartilage)^[4] ורצועה שעוברת בין נקודות חיבור אלה. כמו כל סוגרי הלוע, גם שריר זה נאחז בתפר הלוע.^[2] לעיתים, חלקו התחתון של סוגר הלוע התחתון מתואר כשריר נפרד ששמו הוא שריר הלוע הטבעתי (Cricopharyngeus muscle). שריר זה נמצא בנקודה התחתונה ביותר של הלוע, בנקודת המפגש בין הלוע לוושט. נקודה זו היא הצרה ביותר במערכת העיכול, קוטרה הוא כ-15 מ"מ וכאשר עצם כלשהו, בין אם הוא מזון או כל דבר אחר שנבלע על ידי האדם, מצליח לעבור דרכה זו הוא יעבור דרך כל מערכת העיכול ובסופו של דבר יצא החוצה עם הצואה.

בין סוגרי הלוע נוצרים רווחים שבהם יכולים לעבור שרירים, עצבים, כלי דם ומבנים אחרים שמטרתם לספק דם, עצבוב או תנועתיות ללוע או למבנים פנימיים יותר שנמצאים בתוך הלוע.

ישנם שלושה שרירי אורך, שלושתם מתחילים משלוש נקודות אחיזה שונות ונאחזים בנקודות שונות בקיר הלוע. שלושת השרירים האלה מקבלים את שמותיהם על פי נקודות האחיזה שלהם: שריר הסטיילופארינג'יוס (Stylopharyngeaus Muscle) מתחיל מזיז סטיילואיד (Styloid process), שריר הלוע הצינורי (Salpingopharyngeus muscle) מתחיל מהחלק הסחוסי של חצוצרת הלוע והתוף (Auditory tube salpinx), שריר הלוע החכי (Palatopharyngeus muscle) מתחיל מאֲלַל החיך (Palatine aponeurosis). פעולתם של שרירים אלו היא לסייע בתהליך הבליעה על ידי העלאת הלוע כלפי מעלה וסגירת מצר הפה והלוע (Oropharyngeal isthmus).^[2]

החלק הפנימי של הלוע מחולק לשלושה חלקים שמקבלים את שמם על פי האזור בו הם נמצאים: הלוע האפי נמצא מאחורי חלל האף, הלוע הפומי נמצא מאחורי חלל הפה, והלוע הגרוני נמצא בגרון.^[2] חלקים אלה נבדלים אחד מהשני בתפקידם, בסוג הרקמה הרירית שלהם והחומרים שעוברים דרכם. לדוגמה: רקמת האפיתל בלוע האפי שונה מרקמת האפיתל בלוע הגרוני מפני שבלוע האפי היא מותאמת יותר למעבר אוויר, לסינונו והוספת לחות לאוויר. מאידך, בלוע הגרוני רקמת האפיתל מתאימה יותר למעבר של מזון דרכה.

הלוע האפי מתחיל בבסיס הגולגולת מתחת לעצם הכנפה, מאחורי קונכית האף האמצעית (Middle Concha) וקונכית האף התחתונה (Inferior Concha) ונגמר בחיך הרך כך שגבול זה משתנה בהתאם לבליעה ודיבור. מעבר זה בין הלוע האפי ללוע הפומי נקרא מצר הלוע (Pharyngeal isthmus). הלוע הפומי תחום בין מצר הלוע למכסה הגרון (Epiglottis) ולכן הגבול התחתון של הלוע הפומי הוא למעשה אלכסוני. בדומה למצר הלוע, הגבול התחתון של הלוע הפומי משתנה כתלות בתהליך הבליעה כך שהוא אינו קבוע. הגבול התחתון של הלוע הגרוני נמצא באזור החוליה הצווארית השישית (C-6) במקום בו מתחיל הושט.

הלוע האפי הוא החלק העליון ביותר של הלוע. בחלקו העליון הוא נמצא מתחת וקדמית לעצם היתד (Sphenoid bone), עצם זו היא עצם אלכסונית ולכן היא מהווה תקרה שלאחר מכן הופכת גם לקיר האחורי של הלוע האפי. הקיר האחורי של הלוע האפי ממשיך על החלק הבסיסי עצם העורף (Basal part of Occipital bone).^[2] בצמוד לתקרה ולדופן האחורית של הלוע האפי ניתן למצוא את שקד האף (Nasopharyngeal tonsil) הנקרא אדנואיד כאשר הוא מוגדל. אספקת הדם לשקד האף מיוחדת, בנוסף לעורקים שיוצאים מעורק התרדמה החיצוני (External carotid artery) מתפצל עורק מעורק יותרת המוח (Hypophyseal artery) שעובר דרך עצם היתד הישר לשקד האף. במקרים בהם שקד האף מוגדל, הוא יכול לסתום את מעבר האוויר מחלל האף דרך הלוע כך שתתאפשר נשימה רק דרך הפה. במקרים כאלה נשקלת פעולה כירורגית על מנתן לפתור את הבעיה.

בקיר הצידי של הלוע האפי קיימת בליטה עגלגלה שנוצרת כתוצאה מהחלק הסחוסי של חצוצרת השמע והתוף, בליטה זו נקראת בלט החצוצרה (Torus tubarius). ליד בלט החצוצרה נמצאים שני כפלים: המהווים את נקודת החיבור של שני שרירים אל חצוצרת השמע והתוף. ממש בתוך הבלט נמצא כפל החיך הצינורי (Salpingopalatine fold) שהוא למעשה שריר מרים וילון החיך (Levator veli palatini muscle) המצופה ברקמות העוטפות את הלוע. אחורית לבלט החצוצרה נמצא כפל הלוע הצינורי (Salpingopharyngeal fold) שהוא, בדומה לכפל החיך הצינורי, שריר הלוע הצינורי (Salpingopharyngeus muscle) שמצופה ברקמות העוטפות את הלוע.^[2]

בחלק הקדמי של הלוע האפי, ישנו מעבר בין הלוע לחלל האף דרך הנחיריים הפנימיים (Choanas).

הלוע הפומי תחום בין החיך הרך לבין מכסה הגרון, אחורית לחלל הפה וקדמית לחוליות הצוואריות. למעשה, כאשר אנו נפתח את הפה ונסתכל פנימה אל מעבר לענבל (Uvula) ולמצר הפה והלוע (Oropharyngeal isthmus) אנו נסתכל אל הלוע הפומי ונוכל להבחין בקיר האחורי שלו. כאמור, המבנה שמפריד בין חלל הפה ללוע הפומי נקרא מצר הפה והלוע. מבנה זה תחום בצידו העליון על ידי החיך הרך ובצידו התחתון על ידי הלשון. גבולותיו הצדדיים נוצרים על ידי שני שרירים, אחד בכל צד, מצופים ברקמה רירית שיוצרים קשת בין הלשון לחיך. קשת זו נקראת קשת הלשון והחיך (Palatoglossal arch). למבנה זה משמעות גדולה בתהליך הלעיסה, הבליעה והנשימה בכך שכאשר אנו לועסים ונושמים תוך כדי מצר הפה והלוע נסגר כך שאנו מסוגלים לנשום וללעוס בלי להיחנק. מעט אחורית לקשת הלשון והלוע נמצאת קשת נוספת הנקראת קשת החיך והלוע (Palatopharygeal arch). קשת זו נוצרת, בדומה לקשת החך והלשון, על ידי זוג שרירים נוסף מצופה ברקמה רירית שנקראים שריר הלוע החכי (Palatopharyngeaus muscle). בין שתי הקשתות הללו נמצאים שקדי החיך (Palatine tonsils)^[5] המוכרים בשפה העממית כ"שקדים". מתחת למצר הפה והלוע הקיר הקדמי של הלוע הפומי הופך להיות השליש האחורי של הלשון. חלק זה של הלשון מיוחד בכך שהשכבה הרירית שלו מצופה בכמות גדולה רקמה לימפתית שיוצרת את שקדי הלשון (Lingual tonsil).

הלוע הגרוני מתחיל באזור מכסה הלוע (Epiglottis), מסתיים בוושט, עובר אחורית לתיבת הקול וקדמית לחוליות הצוואריות. בדומה ללוע הפומי, בלוע הגרוני עוברים אוויר ומזון כך שבעזרת שרשרת רפלקסים, הנקראת תהליך הבליעה, אנו יוצרים מעבר של מזון מחלל הפה דרך הלוע הפומי אל הלוע הגרוני ומשם לוושט.

העצבוב ללוע מגיע ממקלעת עצבים הנקראת מקלעת הלוע (Pharyngeal plexus). מקלעת זו נמצאת על הדופן האחורי של הלוע באזור סוגר הלוע האמצעי. מקורות מקלעת הלוע מגיעים ממספר מקומות:

• עצב הלשון והלוע (CN-IX) מספק עצבוב תחושתי.
• העצב התועה (CN-X), מספק עצבוב תחושתי. כמו כן, הוא מספק גם עצבוב תנועתי בעיקר דרך הסיבים הגולגולתיים של עצב הלוואי.
• הגנגליון הצווארי העליון (Superior cervical ganglion) מספק עצבוב סימפתטי.

בנוסף לעצבוב ממקלעת הלוע, אזורים מסוימים בלוע מקבלים עצבוב גם מעצבים אחרים:

• סוגר הלוע התחתון מקבל עצבוב נוסף מעצב תיבת הקול החוזר (Recurrent laryngeal nerve)
• שריר הסטיילופארינג'יוס (Stylopharyngeaus muscle) מקבל עצבוב מסעיף של עצב הלשון והלוע שאינו קשור למקלעת הלוע.
• הלוע האפי ושקדי החיך מקבלים עצבוב נוסף מסעיף הלסת העליונה של העצב המשולש (Maxillary branch of Tigeminal nerve, CN-V).
• הלוע הגרוני מקבל עצבוב נוסף מסעיפים של העצב התועה שמעצבבים את מכסה הלוע.

אספקת הדם ללוע מגיעה דרך עורק התרדמה החיצוני (External Carotid artery) חלקה ישירות וחלקה דרך פיצוליו:

• עורק הלוע העולה (Ascending pharyngeal artery), היוצא ישירות מעורק התרדמה החיצוני.
• עורק החיך הגדול (Greater palatine artery), היוצא מעורק הלסת העליונה (Maxillary artery).
• עורק הלשון הגבי (Dorsal lingual artery), היוצא מעורק הלשון (Lingual artery).
• עורק החיך העולה (Ascending palatine artery), היוצא מעורק הפנים (Facial artery).
• עורק השקדים (Tonsillar artery), היוצא מעורק הפנים (Facial artery).

החגורה הלימפטית על שם ולדייר היא מונח אנטומי המתאר מספר רקמות לימפתיות המסודרות במעין מבנה טבעתי באזור בלוע האפי והלוע הגרוני. הטבעת היא למעשה מערך ההגנה הראשוני של הגוף כנגד מזיקים שנכנסים לגוף דרך חלל הפה או האף ומשם ללוע. הטבעת מורכבת ממספר שקדים:

• שקד האף (Nasopharyngeal tonsil).
• שקדי החיך (Palatine tonsil).
• שקד הלשון (Lingual tonsil).
• שקדי החצוצרה (Tubal tonsils), הנמצאים בקרבת בלט החצוצרה (Torus tubarius).

בין השקדים מפוזרת רקמה לימפתית, המהווה חלק מהרקמה הרירית של הלוע, היוצרת חיבור בין השקדים (MALT- Mucosa Associated Lymphatic Tissue).^[6]

• דלקת גרון
• מערכת הלימפה
• אמבריולוגיה של מערכת הנשימה
• עווית קריקופרינגיאלית

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: לע
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לוע

• סרטן הלוע האפי באתר האגודה למלחמה בסרטן.
• סרטן הפה והלוע באתר האגודה למלחמה בסרטן.
• science/nasal-pharynx לוע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

מרכיבי מערכת העיכול
פה • לסתות • שיניים • לשון • בלוטות רוק • לוע • ושט • קיבה • כבד • כיס המרה • לבלב • תריסריון • מעיים • המעי הדק • המעי הגס (תוספתן, המעי העיוור, חלחולת, התעלה האנאלית) • פי הטבעת