|
לימס   לִימֶס (בלטינית: Limes, "דרך צבאית"[1]) היו מערכות להגנת גבולותיה של הקיסרות הרומית. היו אלו חומות, מצודות, דרכים, ביצורים ומכשולים אשר נועדו לתחום את הקיסרות מפני שבטים פולשים. בתקופת הרפובליקה לא היו גבולות שלטונה של רומא ברורים[2]. החל מהמאה הראשונה לספירה הוקמו בהדרגה מערכות ביצורים דרכים ומכשולים על גבולה היבשתי של האימפריה הרומית.[2][3] הדוגמאות המוכרות ביותר ללימס הן חומת אדריאנוס וחומת אנטונינוס, תלם נובאק, הלימס של גרמאניה סופריור-רייטיה, הלימס של גרמאניה אינפריור, הלימס הערבי והלימס הטריפוליטאי. בארץ ישראל מוכר לימס פלשתינה, אשר חצה את הנגב מחוף הים התיכון, באזור צפון חצי האי סיני עד לחוף ים המלח והערבה. מאחדות מהמצודות נשארו שרידים עד היום בקרבת היישובים הבאים: עין בוקק, חצבה, "חתרורים", "מוחילה", עבדת ומצד תמר בכביש דימונה-סדום.[4] הלימס של ארץ ישראל נועד להגן על האימפריה מפני פלישות של שבטי הנוודים, וכן להבטיח את נתיבי הסחר הבינלאומי החשובים. הנגב זכה בתקופה זו לשגשוג, במידה רבה הודות ללימס. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
