|
מאיר חת
מאיר (אירי) חת (24 בספטמבר 1932 – 13 בינואר 2023) היה מומחה לשוק ההון בישראל, כיהן כמפקח על הבנקים בבנק ישראל, יושב ראש הדירקטוריון של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, יו"ר דירקטוריון בנק לאומי, יו"ר וחבר מועצת המנהלים של חברת טבע תעשיות פרמצבטיות, יושב ראש מועצת המנהלים של בית ההשקעות פסגות אופק, סגן יו"ר ICC ישראל (הסניף הישראלי של לשכת המסחר הבינלאומית), פרופסור אמריטוס בבית הספר למשפטים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, חבר הוועד המנהל של המרכז לאתיקה בירושלים ומייסד מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל בראשון לציון. ביוגרפיהחת היה בנם של מיכל ונחום חת. אחותו היא השופטת עדנה גבריאלי והוא נינו של יואל משה סלומון, מצד אימו, מיכל לבית לוין. הוא גדל בחיפה ולמד בבית הספר הריאלי בין השנים 1939 ו-1950. שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל עד לשנת 1952. בתום שירותו הצבאי נרשם לאוניברסיטה העברית בירושלים והשלים ב-1958 תואר ראשון בכלכלה וביחסים בינלאומיים. המשיך באוניברסיטה העברית ללימודי תואר שני במשפטים אותו קיבל בשנת 1960. אחר כך נסע לאוניברסיטת הרווארד והשלים שם תואר LL.M במשפטים, ואת הדוקטורט בכלכלה סיים באוניברסיטה העברית בשנת 1971. במקביל, ב-1955 החל לעסוק במחקר במסגרת מרכז פאלק למחקר כלכלי בישראל, משרה בה החזיק עד לשנת 1960, במסגרת פעילות זו נכתב הספר "המוסדות הבנקאיים בישראל". חת התמחה בעריכת דין בבית המשפט המחוזי בירושלים ובפרקליטות המדינה. לאחר נישואיו לרינה לבית זמירין עבר לחיפה למשרד עורכי הדין של אביו. אחר כך, החל לעבוד במחלקת המחקר של בנק ישראל בתור כלכלן עד לשנת 1968, ומשנת 1969 כיהן כמפקח על הבנקים. בשנת 1975 עבר לשמש כיועץ לנגיד הבנק, ופרש בשנת 1977. הוא עבר למגזר הפרטי ובשנת 1978 נתמנה ליושב-ראש מועצת המנהלים של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, לקדנציה שנסתיימה בשנת 1986. במהלך תקופת כהונתו אירע משבר מניות הבנקים. על תפקודה בזמן המשבר קיבל נזיפה חמורה בדו"ח ועדת בייסקי, שחקרה את המשבר, למרות זאת המשיך לכהן בתפקיד[1]. מאז 1977 כיהן במשך כ-30 שנה כדירקטור של חברת "טבע", ובשנים 1995–2002 כיהן כיו"ר הדירקטוריון (משפחת אשתו היו ממייסדי החברה)[2]. בתחילת 1987 מונה ליושב-ראש בנק לאומי[3], משרה ממנה נאלץ להתפטר, בדצמבר 1988[4], בעקבות פרשת "החוזים האישיים", שכר מופרז שקיבל הוא והנהלת הבנק בניגוד לעמדת בעלי המניות[5]. בין השנים 1962 ו-1990 עבד באופן מזדמן כמורה מן החוץ בתחומי משפטים וכלכלה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית. למן שנת 1989 היה חבר במועצות המנהלים של חברות רבות ועוסק במתן שירותי ייעוץ כלכלי, ומשנת 1993 שימש פרופסור במסלול האקדמי המכללה למנהל, תחילה פרופסור חבר ולאחר מכן פרופסור אמריטוס. החל מ-2001 שימש חבר במועצה להשכלה גבוהה, כנציג המכללה למנהל[6], וב-2012 מונה לחבר המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון) שהוקמה באותה עת במטרה להכיר במכללת אריאל כאוניברסיטה[7]. כמו כן כיהן חת במספר משרות ציבוריות, ובהן תפקידי חברות בוועדות הכספים של מוזיאון ישראל בירושלים, חברות בוועדת הסיווג של רשות החברות הממשלתיות, בוועד המנהל של הקרן לירושלים, ויושב-ראש חבר הנאמנים של מכון פאלק. פעמיים היה חתן פרס נפתלי למדעי הכלכלה והחברה של עיריית תל אביב, לשנים 1964 ו-1970, בזכות ספרי כלכלה שחיבר. מאיר חת נפטר ב-13 בינואר 2023[8] והובא לקבורה בבית הקברות חורשים[9]. חיים אישייםחת היה נשוי עד לפטירתו לרינה לבית זמירין, התגורר בירושלים ולהם שלושה ילדים: הדס פרושאור (רעייתו של השגריר רון פרושאור), נעם חת מקוב (שופטת, נשואה לפרופ' גיא מקוב, בנו של ישראל מקוב) וחובב חת. מספריו
קישורים חיצוניים
ממאמריו
הערות שוליים
|
||||||||||||||||
