מאיר שלמה יהודה רבינוביץ

לידה	1868
פטירה	6 במרץ 1942 (בגיל 74 בערך)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בוורשה
תקופת הפעילות	? – 6 במרץ 1942
אב	יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)

רבי מאיר שלמה יהודה רבינוביץ (ה'תרכ"ח, 1868 – י"ז באדר ה'תש"ב, 6 במרץ 1942) היה אדמו"ר של חצר חסידית בעיר מעזריטש שבפולין, שהייתה ענף מחסידות ביאלא, דור חמישי, בן אחר בן ליהודי הקדוש מפשיסחה.

נולד באוסטרובא שבפולין לרבי יצחק יעקב רבינוביץ האדמו"ר הראשון של חסידות ביאלא, ולרבנית רחל לביאה בתו של רבי יהושע מאוסטרובא, לאחר פטירת זקנו בכ"ח בניסן ה'תרל"ג עבר עם בני משפחתו לעיר ביאלא פודולסק בה הקים אביו את חצר ביאלא. נשא לאשה את בתו של רבי אייזיק ברב"ש מצאצאי רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי נחמן מברסלב^[1], והתגורר בברדיטשוב מספר שנים. לאחר פטירת אביו בכ"ג באדר ב' ה'תרס"ה, קיבלו עליהם בעלי המוח מחסידי ביאלא את מרותו^[2], הוא הנהיג את חסידיו בעיר ביאלא, אך בעקבות שרפה שכילתה את החצר, העתיק את מגוריו לעיר מעזריטש הסמוכה, בה הנהיג את חצרו עד לאחר מלחמת העולם הראשונה, לאחריה עבר להתגורר בוורשה.

מרבית דברי תורתו אבדו בימי השואה, מקצת תורותיו ומכתביו יצאו לאור בשנת תשמ"ט על ידי מכון מגמ"ה תחת השם "זיכרון משל"י"^[4].

בסוף ימיו נאלץ כמו כל יהודי ורשה להסתגר בגטו, שם למד תורה עם נערים יהודים^[5], עד ליום פטירתו י"ז אדר תש"ב, בהלווייתו שהייתה ההלויה הרבנית האחרונה בגטו^[6] השתתפו רבים מתושבי הגטו^[7], ומצבה הוקמה על קברו על אף התנאים הקשים.

• מאיר שלמה יהודה בן יצחק יעקב רבינוביץ (1868-1942), דף שער בספרייה הלאומית