|
מגדל המים (נהריה)
מגדל המים בנהריה הוא מגדל מים שהוקם בנהריה, ישראל, בשנת 1936, לצורך אספקת מים. המגדל הפך ברבות השנים לאחד מסמליה של העיר נהריה ואף נכלל בסמל העיר נהריה. מבנההמגדל נמצא על גבעה שגובהה 10 מטר מעל פני הים וגובהו הפנימי הוא 27 מטר. המגדל נבנה כמבנה סגור בעל צורת מתומן שבראשו בריכת אגירה עם קיבולת של 250 קוב.[1][2][3][4] השטח שמתחת לבריכת האגירה חולק לקומות שחוברו זו לזו במדרגות ברזל צרות.[3][4][5] הבאר הייתה מחוברת לבריכה האגירה באמצעות מערכת צינורות ומבריכת האגירה יצאו צינורות נוספים לחלקות החקלאיות הצפוניות. היסטוריה הרקע להקמתובימים הראשונים לאחר הקמת נהריה לא הייתה אספקת מים מסודרת לתושבי העיר נהריה והמים הובאו מבאר מים בשכונת עין שרה. לעיתים היו בעלי חמורים שהביאו מים מנחל געתון במקום מבאר המים. מים אלו היו מזוהמים ולא ניתן היה לשתות אותם ולכן התושבים היו מרתיחים אותם, מסננים אותם בעזרת צמר גפן ושותים תה או קפה בלבד. המחסור הגדול במים במושבה אף גרם לכך שהתושבים היו תולים את הכביסה שלהם ולא שוטפים אותה, אלא מחכים לגשם.[1] הקידוחים באזורעל מנת לפתור את הבעיה הגיעו לנהריה מומחים לחיפוש מים וסימנו מקומות שבהם לדעתם ניתן למצוא מים. בעצתם של המומחים, באוקטובר 1934 הוחלט להקים מגדל מים באזור. קידוח ראשון באזור במטרה למצוא את המיקום המתאים להקמת מגדל המים נעשה בינואר 1935, מזרחית לזוגלובק של היום, אך נכשל.[2] חודש לאחר מכן בוצע קידוח שני בפינת הרחובות ויצמן ושטייניץ, לפי עצתו של רופרד פיקרד, אחד המומחים לחיפוש מים.[1] הקידוח הצליח מעל המצופה - כבר בעומק של 20 מטר נמצאו בבאר שנקדחה מים בכמות גדולה ובאיכות הראויה לשתייה, בתפוקה של מעל 300 מ"ק בשעה,[2] ככל הנראה 500 מ"ק.[4] הבאר שנקדחה זכתה לכינוי "באר מספר 2".[1][2] ב-17 בפברואר 1935 נערך בנהריה נשף מים לציון האירוע המשמח. באירוע נכח חיים ויצמן, לימים נשיא מדינת ישראל הראשון.[4] הקמת המגדל ותפקידיוכדי לאגור את המים שהתגלו ב"באר מספר 2" ולהזרים אותם אל חלקות חקלאיות באזור הצפוני של המושבה, הוחלט להקים את מגדל המים. הבנייה נמשכה ממאי 1935 עד סוף פברואר 1936.[6] הקומות התחתונות של המגדל שימשו את חברת נהריה משקים זעירים בע"מ, שהייתה אחראית על יישוב המושבה. בשנות השלושים שימשה אחת הקומות גם את הנוטרים. אנשי ההגנה השתמשו גם הם בקומה זו לצורכי אימונים בשנים 1936 עד 1948. בשנים 1936 עד 1939 שימש גג המגדל לצורכי תקשורת (באמצעות קוד מורס). בזמן מלחמת העולם השנייה שימש לתצפית על מטוסי אויב. בנובמבר 1946 ביקר הנציב העליון בנהרי והשקיף מגג מגדל המים.[7] כך גם עשו חברי ועדת אונסקו"פ בביקורם ביולי 1947 בנהריה.[5] הצבא הבריטי הציב חיילים משקיפים על המגדל בשנת 1947 במסגרת מאבקו בהעפלה.[8] בקיץ 1949 נפתח במגדל המים לשכת גיוס.[9] בשנות ה-50 פעלה במגדל המים תחנת המשטרה של נהריה.[10] מוזיאון, ספריה ואולם קריאהבפברואר 1941 נפתח רשמית במגדל המים מוזיאון עתיקות[11][12] של ממצאים שנמצאו בסביבות נהריה[13] וכאלו שהוחלפו עם מוזיאון רוקפלר.[14] לצד העתיקות הוצג גם אוסף קונכיות. בסתיו 1942 נפתח במוזיאון תערוכה לזכר יהדות מרכז אירופה.[15][16] בקיץ 1945 נפתח לצד המוזיאון חדר קריאה[17] וספרייה.[18] במהלך מלחמת העצמאות פונו כמעט כל המוצגים ממגדל המים והושארו אך מעט מוצגים בחדר הקריאה.[19] משנות ה-50 של המאה ה-20 משמשות הקומות התחתונות כגלריות אומנות לתערוכות שונות.[20] הפסקת פעילות המגדל ולאחריהבינואר 1984 הופסקה הזרמת המים לבריכת האגירה מסיבות טכניות.[1][4][21] בשנות ה-90 של המאה ה-20 יזמו נשות "האופן הפנימי" ומועדון רוטרי בשיתוף פעולה עם עיריית נהריה את שיפוץ קירות המגדל. בשיפוץ נצבעו מחדש קירותיו של המגדל (מחום ללבן).[22] בשנת 2003 נפתח המקום מחדש בתור גלריית אומנות. בחצר המגדל מוצגת תערוכת פסלים קבועה. המגדל פתוח בכל ימות השבוע, בשעות משתנות. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
