מדד הרעב העולמימדד הרעב העולמי (באנגלית: Global Hunger Index או בראשי תיבות GHI) הוא כלי סטטיסטי רב ממדי שנועד לתאר את מצב הרעב במדינות שונות. המדד מעודכן פעם בשנה, והוא משקף את ההתקדמות והכישלונות במאבק העולמי כנגד רעב.[1] המדד הוכן ופותח על ידי המכון הבינלאומי לחקר מדיניות המזון (International Food Policy Research Institute, בראשי תיבות IFPR)[2], ופורסם לראשונה ב-2006 יחד עם המלכ"ר הגרמני " Welthungerhilfe" (סיוע לרעבים בעולם). מאז 2007 הצטרף הארגון ההומניטרי האירי "Concern Worldwide" ("דאגה לעולם כולו") לקבוצה כמוציא לאור נוסף.[3][4][5][6] מדד GHI לשנת 2009 חושב עבור 121 מדינות מתפתחות ומדינות בשלבי מעבר, מתוכן דורגו 84. הדו"ח השנתי מתרכז בכל פעם בנושא עיקרי: בשנת 2009 נבדק היחס בין רעב לשוויון מגדרי.[7][8] נושא נוסף שנבחן הוא ההשלכות של המשבר הפיננסי על מצב הרעב בעולם. בנוסף לדו"ח GHI השנתי פורסמו דוחות נוספים. ב-2008 פורסם דו"ח על מדד הרעב במדינות השונות של הודו (India State Hunger Index או בראשי תיבות ISHI),[9] וב-2009 פורסם מדד הרעב המפורט על פי האזורים המנהליים של אתיופיה.[10] חישוב המדדהמדד מדרג מדינות בסולם של 100 נקודות, כש-0 מייצג את התוצאה הטובה ביותר ("אין רעב"), ו-100 מייצג את המצב הגרוע ביותר, אף שבפועל אף מדינה לא משיגה אחת משתי נקודות קיצון אלו. ככל שהמספר גבוה יותר, כך מצב התזונה באותה מדינה גרוע יותר. ערכים נמוכים מ-4.9 מייצגים "רעב בדרגה נמוכה", ערכים בין 5 ל-9.9 מייצגים "רעב בינוני", ערכים בין 10 ל-19.9 מציינים "רעב רציני", ערכים בין 20 ל-29.9 מייצגים "רעב מדאיג" וערכים מעל 30 מייצגים בעיית "רעב מדאיג ביותר". מדד הרעב מחבר שלושה מדדים בעלי משקל שווה:[6]
המידע ששימש להכנת המדד לשנת 2009 הוא מהתקופה שבין 2002 ל-2007 - המידע העולמי העדכני ביותר לשלושת המרכיבים של GHI. המידע על אחוז האנשים הסובלים מתת-תזונה מגיע מארגון המזון והחקלאות (FAO) והוא נכון לשנים 2003-2005.[11] המידע על ילדים מתחת לגיל חמש הסובלים מתת-תזונה מבוסס על מידע שאוסף ארגון הבריאות העולמי (WHO),[12] קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים (או יוניצ"ף)[13][14] (שלושה ארגונים אלו מסונפים לאו"ם) ומיזם הסקרים MEASURE DHS הממומן על ידי הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי[15] עבור השנה האחרונה בתקופה 2007-2002 שעבורה יש מידע זמין. המידע על תמותת ילדים הוא משנת 2007 והמקור הוא יוניצ"ף. מדד GHI לשנת 2009 ומדד הבסיס של GHI לשנת 1990 שחושב מחדש אינם ניתנים להשוואה ישירה מול מדדים של GHI שחושבו עבור שנים קודמות. מגמות עולמיות ואזוריותדו"ח המדד לשנת 2009 מראה כיצד השתנה מצב הרעב משנת 1990 ברמת כל מדינה, ברמת האזורית וברמה העולמית. ברמה העולמית ירד המדד העולמי בקרוב לרבע מ-20 ל-15.2 נקודות. בהתעלם ממגמה חיובית זו, המאבק העולמי כנגד רעב קופא על שמריו ואינו משיג את יעדיו בקצב סביר. הממוצעים העולמיים אינם מראים את ההבדלים הדרמטיים בין אזורים ומדינות. מצב הרעב ב-29 מדינות הוא "מדאיג" (29.9-20) או "מדאיג ביותר" (מעל ל-30). בהשוואה למדד GHI משנת 1990 ירד מדד GHI לשנת 2009 ב-13% באפריקה שמדרום לסהרה, ב-25% בדרום אסיה, וב-32% במזרח הקרוב ובצפון אפריקה. ההתקדמות הרבה ביותר הושגה בדרום-מזרח אסיה ובאמריקה הלטינית בהן ירד מדד ה-GHI במעל ל-40%. אפריקה שמדרום לסהרה, ודרום אסיה שותפות לתוצאות הגבוהות ביותר למדד GHI אזורי (22.1 ו-23.0 בהתאמה), אבל המחסור במזון בשני האזורים נובע מסיבות שונות. הבעיה העיקרית בדרום אסיה היא השכיחות הגבוהה של ילדים מתחת לגיל חמש הסובלים מתת-תזונה, שסיבתה תזונה חסרה ורמת החינוך שמקבלות נשים. לעומת זאת, מדד GHI הגבוה באפריקה שמדרום לסהרה נובע מתמותת ילדים גבוהה ומאחוז גבוה של אנשים שכמות הקלוריות שהם צורכים נמוכה מהנדרש. רעב ועימותים מזויניםהדו"ח מראה כיצד חוסר היציבות הפוליטית וההתמוטטות הכלכלית הגבירו את הרעב במספר ארצות באפריקה שמדרום לסהרה ובקוריאה הצפונית. רעב ואי-שוויון מגדריהשוואה בין תוצאות מדד GHI לשנת 2009 ובין הדירוג המקביל של מדד פער המגדר העולמי (Global Gender Gap Index) של הפורום הכלכלי העולמי לשנת 2008[16] מראה כי קיים מתאם בין רעב לבין אי-שוויון מגדרי - בייחוד חוסר שוויון בחינוך ובבריאות.[17] ראו גםלקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|