מהדורה מוערת

מהדורה מוערת של ספר היא מהדורה המלווה בדברי פרשנות נרחבים על הטקסט המקורי של הספר, המופיעים בשולי כל דף, בצמוד לטקסט שאותו הם מפרשים.

פרסום מהדורה מוערת אינו נפוץ, ורק ספרים בעלי חשיבות רבה, מבחינה דתית או תרבותית, זוכים לכך.

הצורך במהדורה מוערת גדל כאשר חולפות שנים רבות ממועד צאתו לאור של הספר המקורי, ופער הזמן מרחיק את הקורא משפתו ומעולמו של מחבר הספר.

הספרים המוערים הנפוצים ביותר בקרב דוברי עברית הם כתבי הקודש: התנ"ך והתלמוד, שזכו למהדורות מוערות רבות, מהן המלוות בפרשנותו של פרשן יחיד, ומהן המקבצות יחדיו פרשנים אחדים, בני דורות שונים, כל אחד והערותיו. גם למשנה מהדורות מוערות אחדות.

התנ"ך יוצא לאור בתפוצה רחבה במהדורה לא מוערת (למשל תנ"ך קורן), ובמקביל זוכות לתפוצה רחבה מהדורות מוערות שלו. מהדורות מוערות נודעות של התנ"ך הן מקראות גדולות ודעת מקרא.

התלמוד הבבלי יוצא לאור רק בגרסה מוערת, בדרך כלל כזו המתבססת על מהדורת האלמנה והאחים ראם (הנקראת ש"ס וילנא), שבה משני צדי הטקסט מופיעים פירוש רש"י והתוספות ופרשנים נוספים.

תרגום מעביר ספר לא רק משפה אחת לאחרת, אלא גם מתרבות אחת לאחרת, ולכן המתרגם חש לעיתים צורך להוסיף הערות לתרגומו, כדי לסייע לקורא.

תרגומו של פרופ' מיכאל שורץ לספרו של הרמב"ם, "מורה נבוכים", מלווה בהערות רבות. מרביתן הערות קצרות, ומחברן מעיד עליהן בהקדמתו: "ההערות שצירפתי בשולי התרגום מטרתן להקל על הקוראים את הבנת הספר. אין כאן יומרה לפרש את מורה הנבוכים".

ספרות יפה יוצאת לאור ללא הערות, אך כאשר חולפות שנים רבות, ובפרט כאשר הסיפור מצטיין בעושר רב, זקוק הקורא להערות שיקשרו אותו לתקופתו של הסיפור.

דוגמאות:

• אברהם הולץ פרסם את הספר "מראות ומקורות: מהדורה מוערת ומאוירת של "הכנסת כלה" לש"י עגנון" (הוצאת שוקן, תשנ"ה), שהוא מהדורה מוערת של הספר "הכנסת כלה".
• בשנת 1960 יצא לאור ספרו של מרטין גרדנר, The Annotated Alice, שהוא מהדורה מוערת של "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות". ספר זה תורגם לעברית בידי רנה ליטוין, שהוסיפה עליו את הערותיה.
• בהוצאת "אריה ניר" יצאו לאור שבעה ספרים מוערים:
  • "שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)", בתרגומו ובלוויית הערותיו של דני קרמן.
  • "ילקוט הכזבים", בלוויית הערותיו ואיוריו של דני קרמן.
  • "הרפתקאותיו של האקלברי פין" עם הערותיו של מייקל פטריק הרן, בתרגומו של יניב פרקש.^[1]
  • "הרפתקאותיו של תום סויר", בתרגומו של יניב פרקש, שגם כתב את ההערות.
  • "כלבם של בני בסקרוויל ועוד סיפורים", עם הערותיו של לזלי ס. קלינגר, בתרגומו של יניב פרקש.
  • "הקוסם מארץ עוץ" עם הערותיו של מייקל פטריק הרן, בתרגומה של גילי בר-הלל, שהוסיפה הערות משלה.^[2]
  • "פיטר פן" בתרגומה של גילי בר-הלל עם הערות משלה.^[3]

גילי בר-הלל עסקה בשוני שבין קריאת הספר הבלתי מוער לבין קריאת הספר המוער:

מהדורה מוערת זה עניין שאינו לטעמו של כל אחד. יש אנשים שמעדיפים לקרוא ספר ברצף, מתחילתו ועד סופו, בלי שיפריעו להם בפרטי טריוויה, שיעורי היסטוריה, או התפלפלויות פילוסופיות – וזאת העדפה מובנת ולגיטימית. אך לדעתי ספר ישן כמו "האקלברי פין", שמלא במושגים רחוקים ונשכחים, רק מרוויח מהערות השוליים מאירות העיניים והמבדרות. ... לקרוא ספר מוער זאת חוויה אחרת לגמרי, לטוב ולרע, מקריאת ספר בלי ה"תוספות": לפעמים זה מסיח את הדעת ומרגיז, אך לעיתים קרובות זה מוסיף להבנה ולהנאה הצרופה של קריאת הספר. לצרכים לימודיים, אין שאלה שהמהדורה המוערת עדיפה.

— גילי בר-הלל, "הרפתקאותיו של האקלברי פין – הספר המוער"

בהקדמה לספר "שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)", הסביר דני קרמן:

ההערות, ההארות וההסברים מוסיפים נדבך לסיפור, ולעיתים, בלעדיהם קשה להבין את הכתוב. למשל, מי שקורא היום בפרק 14 את המשפט "דיי, שכתב את סנדפורד ומרטון חי פה, ומה שחשוב יותר גם נהרג בוורגרייב", קרוב לוודאי שלא יידע במה המדובר, וחלק מהמתרגמים בחרו, ובצדק מבחינתם, להשמיט את המשפט הזה. ואולם, ההערות על תומאס דיי ועל ספרו סנדפורד ומרטון לא רק מסבירות את המשפט הסתום ומאפשרות לשלבו בתרגום, אלא גם פותחות חלון אל עולם מרתק של תפיסות עולם מוזרות שרווחו באנגליה בראשית המאה ה-19, ואל ספרות הילדים של התקופה וצביעות "חינוכית".

— דני קרמן, שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב), הוצאת אריה ניר, 2002

בסוף שנת 2004, במלאת 70 שנה לפטירתו של חיים נחמן ביאליק, פקעו זכויות היוצרים על כתביו, והמתעניינים ביצירתו יכולים למצוא אותה באינטרנט,^[4] וכן בספרים שיצאו לאור על ידי מו"לים שונים. הוצאת דביר, שהחזיקה בזכויות היוצרים עד לפקיעתן, הוציאה לאור, זמן קצר קודם לפקיעה, מהדורה מוערת של שירי ביאליק, בעריכתו של פרופ' אבנר הולצמן, ובה ניתן מבוא לכל שיר, מבוא המכיל מידע על תולדות השיר ופרשנות שלו. לצד השירים ניתן ביאור למלים קשות.^[5]

בשנת 2008 יצא לאור הספר קליפת תפוח זהב - שלושה סיפורים מאת ש"י עגנון, ובו הסיפורים "מאויב לאוהב", "מעשה העז", ו"קליפת תפוח זהב". הספר מיועד לילדים, ולשם הנגשתו להם נוספו לו איורים מאת לי קורצווייל והערות וביאורים מאת שי רודין. ההערות והביאורים כוללים מילים וצירופי מילים שאינם שגורים בפי ילדים, כגון "איסטניס" ו"ליקט עצמותיו", והפניות למקורות (בתנ"ך, בתלמוד וכדומה) של ביטויים שבהם השתמש עגנון בסיפורים אלה.

מהדורה מוערת יוצאת דופן היא זו של השיר "חֲקוּקוֹת אוֹתִיּוֹתַיִךְ" מאת המשורר אברהם רגלסון.^[6] מקור ההערות למהדורה זו הוא בהערותיו של רגלסון עצמו, כפי שנמסרו לבתו, שרונה תל-אורן.