מוזיאון חצר היישוב הישן
מוזיאון חצר היישוב הישן הוא מוזיאון אתנוגרפי השוכן ברחוב אור החיים ברובע היהודי, בסמוך לרובע הארמני, בעיר העתיקה של ירושלים. המוזיאון מציג את אורח החיים המסורתי של אנשי היישוב הישן במאתיים השנים שקדמו לנפילת הרובע היהודי במלחמת העצמאות. היסטוריהמיד לאחר מלחמת ששת הימים ביקשה רבקה ויינגרטן, בתו של אברהם מרדכי ויינגרטן ("מוכתר" הרובע היהודי עד מלחמת העצמאות) לחזור ולהתגורר ברובע[1]. אך מצא שרוב בתיו היו הרוסים[1]. בית משפחתה בחצר "אור החיים" שימש בשנים שלפני מלחמת העצמאות גם כבית ספר ומרכז קהילתי[2]. בחצר, שהיו בה מפלסים רבים התגוררו מספר משפחות, כל משפחה בשני חדרים. בתום מלחמת ששת-הימים מצאה ויינגרטן את המתחם הרוס, כשחדריו מלאים בגללי עיזים ומשמשים כאורווה[3]. ויינגרטן יזמה במהלך שיקום הרובע היהודי, את הקמתו של מוזיאון במקום, במטרה להציג את אורח החיים שהיה ברובע לפני נפילת הרובע היהודי במלחמת העצמאות. היא פנתה לראש עיריית ירושלים טדי קולק והוא גייס תרומה, באמצעות הקרן לירושלים, מהתעשיין והנדבן מנדל קפלן לשיפוץ המבנה והקמת המוזיאון, שנקרא של שם אביו יצחק קפלן[3]. המוזיאון נפתח לקהל ב-28 באפריל 1976, בטקס בנוכחות נשיא המדינה אפרים קציר וראש עיריית ירושלים טדי קולק[4]. מוצגי המוזיאוןבמוזיאון ישנו שפע של ריהוט, ביגוד וחדרים תקופתיים המשקפים את אופי החיים של "החצר היהודית" ברובע. חצר זו כללה מרחב מרכזי משותף שהוקף בדירות קטנות וצמודות זו לזו. במרחב זה היו הנכסים המשותפים של הדיירים, כולל בור מים, צמחי תבלין, מטבח ופינת כביסה. בתחומי המוזיאון מצויות שתי חצרות, כולל הדירות שסביבן, וכן שני בתי כנסת[5]. המוזיאון, השוכן בחדרי הדירות, מסודר באופן כרונולוגי ומציג אורחות חיים של משפחות אשכנזיות וספרדיות החל מהמאה ה-19 ועד שלהי תקופת המנדט. בין היתר מוצגים במוזיאון קמעות, שמלות כלה, מיטת יולדת שעברה בין נשות הרובע, כלי מטבח, חפצי כביסה ועוד[5]. בתי הכנסתבמתחם המוזיאון מצוי בית כנסת האר"י הספרדי, בחלק אחר, בקומה השנייה, מצוי בית הכנסת אור החיים, לשעבר כמנהג איטאליאנו והספרדים ועתה כמנהג יהדות אשכנז. בית הכנסת האר"יבית הכנסת נוסד בתקופה העות'מאנית בארץ ישראל במקום בו לפי המסורת נולד רבי יצחק לוריא (האר"י) ונקרא על שמו. שימש כבית כנסת לעדת הספרדים, תחילה באופן מוסווה ומאז המחצית השנייה של המאה ה-19 באופן גלוי. היה פעיל עד פרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט שבמהלכן נשרף ונבזז[6]. יצחק שלמה בלויא מביא ב"קונטרס ישִבת ציון" סיפור על בית הכנסת יוחנן בן זכאי, אחד מארבעת בתי הכנסת הספרדיים אבל נראה שהוא מכוון לבית כנסת זה או שיש עירוב מסורות משני בתי הכנסת.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|