מוחמד אל-בוח'ארי

מוחמד אל-בוח'ארי
محمد بن إسماعيل البخاري
לידה	20 ביולי 810; בוכרה, בית עבאס
פטירה	1 בספטמבר 870 (בגיל 60); סמרקנד, בית עבאס
מדינה	בית עבאס
מקום קבורה	קבר אל-בוח'ארי
שפות היצירה	ערבית
יצירות בולטות	צחיח אל-בוח'ארי, ח'לק אפעאל אל-עבאד, א-תאריח' אל-כביר, אל-אדב אל-מופרד, אל-קראאה ח'לף אל-אמאם

אבו עבד אללה, מוחמד בן איסמעיל אבן איברהים אבן אל-אלמוע'ירה אבן ברדזבה אל-ג'ועפי אל-בוח'ארי (בערבית: بن المغيرة بن بردزبه الجعفي البخاري; 19 ביולי 810 - 1 בספטמבר 870), או בוכארי, המכונה גם האימאם אל-בוח'ארי או האימאם בוכארי, היה חוקר אסלאמי פרסי^[1]^[2]^[3] שנולד בבוכרה (בירת מחוז בוכרה באוזבקיסטן). הוא חיבר את אוסף החדית' הידוע בשם צחיח אל-בוח'ארי, שנחשב בעיני המוסלמים הסונים לאחד מאוספי החדית' הכי אותנטיים. הוא גם כתב ספרים אחרים כגון אל-אדב אל-מופרד.^[4] (אנ').

ביוגרפיה

מוחמד אבן איסמעיל אל-בוח'ארי אל-ג'ועפי נולד לאחר תפילת יום שישי, 19ביולי בשנת 810 (13 בשוואל 194 לפי הלוח המוסלמי) בעיר בוכרה בטראנסאוקסאניה (בימינו אוזבקיסטן).^[1]

אביו, איסמעיל אבן אבראהים, היה חוקר של חדית', והיה תלמידו וגם חברו של האמאם מאלכ אבן אנס. שכמה מלומדים עיראקים שייכו אליו העברת חדית'.^[1]

שושלת

סבו של אימאם אל-בוח'ארי, אל-מע'ירה, התיישב בבוכרה לאחר שנכנס לאסלאם באמצעות מושל בוכרה, ימאן אל-ג'ועפי. כנהוג באותה תקופה, הוא הפך למוולה של ימאן, ומשפחתו המשיכה לשאת את שמו של "אל-ג'ועפי".^[1]^[5]^[6]

אביו של אל-מוע'ירה, ברדזבה, הוא הסב הידוע ביותר בשושלת אל-בוח'ארי, זאת על פי רוב החוקרים וההיסטוריונים. הוא היה כוהן זורואסטרי, ומת ככזה. אסובקי הוא החוקר היחיד שהזכיר את אביו של ברדזבה, שלדבריו נקרא בזדבה. מעט ידוע על ברדזבה או על בזדבה, פרט לכך שהם היו פרסיים והמשיכו להשתייך לדת עמם.^[1] גם היסטוריונים לא נתקלו במידע על סבו של אל-בוח'ארי, אבראהים אבן אל-מע'ירה.^[1]

חקר החדית' ומסעותיו

ההיסטוריון אל-דהאבי תיאר את חייו האקדמיים המוקדמים של אל-בוח'ארי:

הוא החל ללמוד חדית' בשנה 205 להג'רה. הוא שינן וזכר בעל פה את כל יצירותיו של [עבד אללה] אבן אל-מובארק בהיותו עדיין ילד. אימו היא שגידלה אותו מפני שאביו מת כשהיה תינוק. הוא החל לצאת למסעות עם אימו ואחיו בשנת 210 להג'רה, זאת אחרי שכבר שמע את גרסאות החדית' באזור שלו. הוא החל לכתוב ספרים ולהעביר חדית' בעודו נער. הוא אמר: "כשמלאו לי 18 שנים, התחלתי לכתוב על החברים וממשיכי דרכו של הנביא מוחמד והעדויות שלהם. הייתה אז תקופתו של עובייד אללה בן מוסא (אחד ממוריו). באותו זמן כתבתי גם ספר היסטוריה כשאני ליד קברו של הנביא מוחמד בליל ירח מלא אחד.^[7]

בהיותו בן שש-עשרה עלה לרגל למכה, יחד עם אחיו ואמו האלמנה. משם הוא החל סדרה של מסעות כדי להרחיב את הידע שלו בחדית'. הוא עצר בכל המקומות החשובים ללימוד האסלאם בזמנו, דיבר עם חוקרים והחליף איתם מידע על החדית'. אומרים שהוא שמע יותר מ-1,000 גברים, ולמד מעל 600,000 טקסטים של חדית'.

אחרי מסעות שנמשכו שש-עשרה שנים, חזר לבוכרה, ושם הוא כתב את ספרו המאגד את החדית' "אלג'אמע אל-צחיח" – אוסף של 7275 טקסטים בדוקים של חדית', מסודר בפרקים. ספר זה מיועד לאפשר יצירת בסיס למערכת משפטית שלמה ללא שימוש בחוקים שבהם מוטל ספק כלשהו.

ספרו בעל ערך רב בקרב המוסלמים הסונים, והוא נחשב לאוסף המהימן ביותר של החדית'. מהימן אפילו יותר מאל-מוואטא של האימאם מאלכ וצחיח מוסלם של תלמידו של אל-בוח'ארי, מוסלם אבן אל-חג'אג' (אנ'). רוב המלומדים הסונים מחשיבים אותו כספר המהימן ביותר אחרי הקוראן. הוא חיבר ספרים נוספים, ביניהם אל-אדב אל-מופרד, שהוא אוסף של חדית' בנושא אתיקה ונימוסים, וכן שני ספרי ביוגרפיה של מספרי החדית' (ראה אסנאד).

שנותיו האחרונות

בשנת 864/250, השתקע בנישאפור. אחרי שפגש שם את מוסלם אבן אל-חג'אג' (אנ') שלימים נחשב לתלמידו של אל-בוח'ארי, ובסופו של דבר אספן ומארגן של החדית' בספרו "סחיח מוסלם" הנחשב לשני במהימנותו אחרי צחיח אל-בוח'ארי. בגלל בעיות פוליטיות עבר לכפר הארטנג ליד סמרקנד, שם נפטר בשנת 870/256.^[8]

מאוזוליאום

היום נמצא קברו בתוך מתחם האימאם אל-בוח'ארי, בכפר הארטנג, 25 ק"מ מסמרקנד. הקבר שוחזר ושופץ בשנת 1998 לאחר מאות שנים של הזנחה וחורבן. מתחם המאוזוליאום מורכב מקברו של האימאם אל-בוח'ארי, מסגד, מדרסה, ספריה ואוסף קטן של ספרי קוראן. מצבה מודרנית שאינה בולטת מעל הרצפה, של האימאם אל-בוח'ארי היא רק מצבת זיכרון, הקבר עצמו נמצא בתוך חלקת קבורה קטנה מתחת למבנה החדיש.^[9]

יצירותיו

עבודות המתארות את מספרי החדית'

אל-בוח'ארי כתב שלוש יצירות שדנו במספרי החדית' וביכולתם להעביר את החומר שיש להם: "התמצית הקטנה של מספרי החדית'", "התמצית הבינונית" ו"המפקד הגדול". המפקד הגדול התפרסם וידוע היטב. הספר "התמצית הבינוני" נחשב לאוסף קצר ופורסם ככזה. ספר "התמצית הקצרה" עדיין לא נמצא.^[10] יצירה אחרת, אל-כונא (ספר הכינויים), עוסקת בפטרונימים : זיהוי אנשים המוכרים בכינויים "אבי כך וכך". בנוסף יש עבודה קצרה על מספרי חדית' לא מהימנים: אל-דועפאא ואל-סע'יר.

יצירותיו בנושא החדית'

שתיים מתוך עבודות החדית' של אל-בוח'ארי שרדו: אל-אדב אל-מופרד (אנ') ("הספר המוקדש לנושאים של אתיקה ונימוסים") ו"צחיח אל-בוח'ארי".

אסכולה דתית

אל-בוח'ארי השתייך לכאורה לאסכולה של אבן חנבל, מבין ארבע אסכולות מקובלות באסלאם,^[11] אף על פי שחברים באסכולה של אל-שאפעי והאסכולה הט'אהרית טענו שהשתייך אליהם.^[12]

ראיות היסטוריות מציעות כי העמדות המשפטיות של אל-בוח'ארי דמו לאלה של האסכולה הט'אהרית ולאסכולה של אבן חנבל באותו זמן, בהתחשב בעובדה שאל-בוח'ארי דחה לחלוטין את הקיאס (אנ') (פסיקה משפטית על פי דמיון או הקבלה) וצורות אחרות של ראאי (חוות דעת של חכמים).^[13] עמדותיו של אל-בוח'ארי אף הושוו לאלה של אבן חזם.^[14]

אל-דהבי אמר שהאימאם אל-בוח'ארי הוא מוג'תהד: חוקר המסוגל ליצור את האיג'תיהאד (לפרש ולדון בקוראן ובחדית') מבלי להשתייך לאסכולה אסלמית מסוימת.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוחמד אל-בוח'ארי בוויקישיתוף

מוחמד אל-בוח'ארי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מחמד בן אסמאעיל אלבח'ארי (810-870), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Salaahud Deen ibn Alee ibn Abdul Maujood, The Biography of Imam Bukhaaree, Riyadh: Darussalam, 2005, ISBN 9960969053. (באנגלית)
^ Bourgoin, Suzanne Michele; Byers, Paula Kay, eds. (1998). "Bukhari". Encyclopedia of World Biography (2nd ed.). Gale. p. 112.
^ David Marshall Lang, A guide to Eastern literatures, Praeger, 1971. (באנגלית)
^ AdabMufrad, bewley.virtualave.net
^ Melchert, Christopher. "al-Bukhārī". Encyclopaedia of Islam, THREE. Brill Online.
^ J. Robson, al-Buk̲h̲ārī, Muḥammad b. Ismāʿīl, Encyclopaedia of Islam, Second Edition, 2012-04-24
^ Tathkirah al-Huffath, vol. 2, pg. 104-5, al-Kutub al-‘Ilmiyyah edition
^ Tabish Khair, Other Routes: 1500 Years of African and Asian Travel Writing, Signal Books, 2006. (באנגלית)
^ Tomb of Imam al-Bukhari - Madain Project (en), Madain Project
^ Fihris Muṣannafāt al-Bukhāri, pp. 9-61, Dār al-'Āṣimah, Riyaḍ: 1410.
^ Imam al-Bukhari. (d. 256/870; Tabaqat al-Shafi'iya, 2.212-14 [6])
^ Falih al-Dhibyani, Al-zahiriyya hiya al-madhhab al-awwal, wa al-mutakallimun 'anha yahrifun bima la ya'rifun (אורכב 03.07.2013 בארכיון Wayback Machine). Interview with Abdul Aziz al-Harbi for Okaz. 15 July 2006, Iss. #1824. Photography by Salih Ba Habri.
^ Lucas, Scott C. (2006). "The Legal Principles of Muhammad B. Ismāʿīl Al-Bukhārī and Their Relationship to Classical Salafi Islam". Islamic Law and Society. 13 (3): 290–292, 303.
^ Lucas, Scott C. (2006). "The Legal Principles of Muhammad B. Ismāʿīl Al-Bukhārī and Their Relationship to Classical Salafi Islam". Islamic Law and Society. 13 (3): 290, 312.

[הערה_מספר_26265483:0-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Salaahud Deen ibn Alee ibn Abdul Maujood, The Biography of Imam Bukhaaree, Riyadh: Darussalam, 2005, ISBN 9960969053. (באנגלית)

[2] Bourgoin, Suzanne Michele; Byers, Paula Kay, eds. (1998). "Bukhari". Encyclopedia of World Biography (2nd ed.). Gale. p. 112.

[3] David Marshall Lang, A guide to Eastern literatures, Praeger, 1971. (באנגלית)

[4] AdabMufrad, bewley.virtualave.net

[5] Melchert, Christopher. "al-Bukhārī". Encyclopaedia of Islam, THREE. Brill Online.

[6] J. Robson, al-Buk̲h̲ārī, Muḥammad b. Ismāʿīl, Encyclopaedia of Islam, Second Edition, 2012-04-24

[7] Tathkirah al-Huffath, vol. 2, pg. 104-5, al-Kutub al-‘Ilmiyyah edition

[8] Tabish Khair, Other Routes: 1500 Years of African and Asian Travel Writing, Signal Books, 2006. (באנגלית)

[9] Tomb of Imam al-Bukhari - Madain Project (en), Madain Project

[10] Fihris Muṣannafāt al-Bukhāri, pp. 9-61, Dār al-'Āṣimah, Riyaḍ: 1410.

[11] Imam al-Bukhari. (d. 256/870; Tabaqat al-Shafi'iya, 2.212-14 [6])

[12] Falih al-Dhibyani, Al-zahiriyya hiya al-madhhab al-awwal, wa al-mutakallimun 'anha yahrifun bima la ya'rifun (אורכב 03.07.2013 בארכיון Wayback Machine). Interview with Abdul Aziz al-Harbi for Okaz. 15 July 2006, Iss. #1824. Photography by Salih Ba Habri.

[13] Lucas, Scott C. (2006). "The Legal Principles of Muhammad B. Ismāʿīl Al-Bukhārī and Their Relationship to Classical Salafi Islam". Islamic Law and Society. 13 (3): 290–292, 303.

[14] Lucas, Scott C. (2006). "The Legal Principles of Muhammad B. Ismāʿīl Al-Bukhārī and Their Relationship to Classical Salafi Islam". Islamic Law and Society. 13 (3): 290, 312.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]